כרתי/יורה דעה/כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמונה באמת הם יותר משמונה וראוי להיות תשעה וסי' דן חנק לנפש והיא לקתה בכוליא דטריפה כמבואר לקמן סי' מ"ד והש"ע לישנא דגמ' נקט ועיין פלתי מ"ט בזה:


מיני כי כל א' כולל טריפות הרבה וכל דין נקוב' בכל איברים הם תתת סוג נקובה וכן בכל דברים ובפרטן מנאם הרמב"ם בפ"י מהל' שחיטה והן שבעי' וסי' ול"א יחי"ה:


טריפות הטריפ' הוא מ"ש בתורה ובשר בשדה טרפה לא תאכלו. אשר פירושו שטרפו חיה או עוף הדורס. רק כפי המסורת לא דיבר הכתוב רק בהוה ודבר המצוי אבל נלמד הימנו כל חולי ומכאוב הגורמים חולשא ומיתה לבעלי חי כמו דרוסה טרפה: וקבלו שהם שבעים טרפות הנ"ל:


הן ואלו טרפות יש בהו ודאי ספק וסי' לודאי שאין חי' יב"ח וקאמר הגמ' ריש פרק א"ט הטעם דכתיב זאת החיה אשר תאכל חיה אכול ושאינה חיה לא תאכל מכאן לטריפה שאין חיה ואולם הרמב"ם בהל' מ"א כ' הואיל וכתיב לכלב תשליכון אותו כלומר שהיא עומדת להשלכת כלב כי היא מתה ומינה ילפי' לשארי טריפות והטור העתיקו ותמה הרב הט"ז ויתר מחבר' למה שינ' הרמב"ם מלימוד הגמ' וכן להיפוך ועיין פלתי מ"ש בזה באריכות גם תמצא שם ישוב לקושיא שיש על רש"י בתורה בענין זה:


וסימנם בגמ' נאמר הלמ"מ הם שנמסרו ועיין פלתי שצ"ל שנמסרו כך דרך כלל טריפות נקובה וכו' וחז"ל כפי חכמתם ועוצם בינתם בפלפל התורה וכדומה בררו ענין כלל הוא איך יסתעף הימנה פרטיה. ויתבאר במקומו כל א' על בורי' גלל כן אין פה מקומו לפלפל בו: