כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה חמישית/מחזה ח

מחזה ח

מקום אחר בשדה המלחמה

[נכנס מקבת]
מקבת
שַׁלַּמָה אֶהְיֶה כְאוֹתוֹ רוֹמִי שׁוֹטֶה
וֹבְחַרְבִּי אָמוּת עוֹדִי רוֹאֶה חַיִּים?
לָהֶם הַפְּצָעִים יוֹתֵר נָאִים.
 
[נכנס מקדוף]
מקדוף
אֵלַי פְּנֵה, כֶּלֶב-תֹּפֶת, פְּנֵה אֵלָי!
מקבת
אַךְ אוֹתְךָ רְאוֹת פָּנֶיךָ לֹא חָפָצְתִּי!
כְּלַךְ לְךָ, כִּי כְבָר כָּבְדָה נַפְשִׁי מְאֹד
בִּדְמֵי בְנֵי-בֵיתֶךָ!
מקדוף
מִלִּים אֵין בְּפִי –
קוֹלִי בְחַרְבִּי! נָבָל שׁוֹאֵף לְדָם,
אֵין אֹמֶר יַעֲרֹךְ לְךָ!
 
[הם נלחמים]
מקבת
עֲמָלְךָ שָׁוְא!
כְּשֵׁם שֶׁנָּקֵל לַחְתֹּךְ בְּחֶרֶב חַדָּה
אֲוִיר לֹא נִפְרָד, כֵּן גַּם תִּפְצָעֵנִי.
תָּחֹלְנָה מַהֲלֻמּוֹת זֶה לַהַבְךָ
עַל קָדְקֹד נִתָּן לִהְיוֹת נִפְצָע;
כִּי קְסוּמִים חַיָּי, אֲשֶׁר לֹא תְרוֹעֵם
יַד יְלִיד אִשָּׁה.
מקדוף
אַל תִּבְטַח בַּקְּסָמִים!
וְאוֹתוֹ מַלְאָךְ לוֹ עָבַדְתָּ יַגֵּדְךָ:
מֶקְדּוּף לֹא יָצָא מִנִּי רֶחֶם אִמּוֹ,
כִּי בְלֹא עִתּוֹ חֻתַּךְ.
מקבת
תְּקֻלַּל לָשׁוֹן סִפְּרָה לִי כָל אֵלֶּה
עַל הָרְגָהּ בִּי אֶת מֵיטַב גְּבוּרַת גֶּבֶר!
אַל תַּאֲמִין בְּשֵׁדִים הֲפַכְפַּכִּים,
הַמַּגְהִים, וּנְבוּאָתָם לִשְׁנֵי פָנִים:
מִלָּתָם עַל אָזְנֵינוּ קוֹל הַבְטָחָה;
אַךְ תִּקְוָתֵנוּ מַפַּח-נֶפֶשׁ. בְּךָ
לֹא אֶלְחָם!
מקדוף
וּבְכֵן תִּכָּנַע, מוּג-לֵב,
חֲיֵה! הֱיֵה לְרַאֲוָה וּלְמֶחֱזָה
לִבְנֵי דוֹרֶךָ, כְּשַׁחַץ בִּלְתִּי מָצוּי
נִתֶּנְךָ תְמוּנָה עַל הַמּוֹט, וְנִרְשֹׁם:
"כָּאן יֵשׁ לִרְאוֹת עָרִיץ".
מקבת
לֹא אִכָּנַע לְנַשֵּׁק
עֲפַר כַּף רֶגֶל מַלְקוֹלְם הַנָּעַר!
וְיִרְדְּפֵנִי בְקִלְלוֹתָיו עַם הָאָרֶץ.
וְאִם עָלָה יַעַר בִּירְנַם דּוֹנְזִינֶנָה,
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינְךָ יְלוּד אִשָּׁה,
אֲנַסֶּה אַחֲרוֹנוֹת, מָגֵן גִּבּוֹרִים אָעַר.
פְּגַע, פְּגַע, מֶקְדּוּף! אָרוּר הָאִישׁ בֶּחָי
הָאוֹמֵר רִאשׁוֹן: "רַק חֲדַל, כִּי דָּי!"
 
[הם יוצאים מתוך מלחמה]