כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/מקבת/מערכה חמישית/מחזה א

מערכה חמישית

מחזה א

דונזינֶן. טרקלין הארמון.

 
[נכנס הרופא ואשה מרואות-פני-המלכה]
הרופא
הִנֵּה שְׁנֵי לֵילוֹת שֶׁאֲנִי עֵר אִתָּךְ, וְסִפּוּרֵךְ טֶרֶם
אֻשַּׁר. מָתַי הִתְהַלְּכָה בַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?
האשה
בּוֹ בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָצָא הוֹד מַלְכוּתוֹ לַמִּלְחָמָה
רָאִיתִי, וְהִנֵּה הִיא קָמָה מִמִּטָּתָהּ, שָׂמָה עָלֶיהָ
בִּגְדֵי-הַלַּיְלָה שֶׁלָּה, פָּתְחָה אֶת שֻׁלְחַן-הַכְּתִיבָה,
נָטְלָה מִמֶּנּוּ מִן הַנְּיָר, קִפְּלָה אוֹתוֹ, כָּתְבָה עָלָיו,
קְָָראה בוֹ וְאַחֲרֵי-כֵן חָתְמָה אוֹתוֹ בַּחוֹתֶמֶת וְחָזְרָה
לְמִטָּתָהּ. וְכָל זֶה מִתּוֹךְ תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה.
הרופא
זוֹ הִיא מַהְפֵּכָה גְדוֹלָה בַּטֶּבַע: לְקַבֵּל בְּבַת-אַחַת
אֶת חַסְדֵי הַשֵׁנָה וְלַעֲשׂוֹת אֶת פְּעָלָיו שֶׁל עֵר!
הֲשָׁמַעַתְּ אוֹתָה מְדַבֶּרֶת אֵיזֶה דָבָר, אוֹ אֵינָהּ
עוֹשָׂה כְּלוּם מִלְּבַד הֲלִיכָתָה וּנְדוּדֶיהָ מִתּוֹךְ
שֵׁנָה?
האשה
הֵן! דְּבִָרִים, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹצָה לַחֲזֹר וּלְסַפֵּר.
הרופא
לִי מֻתָּר, וְלֹא עוֹד – גַּם צָרִיךְ.
האשה
גַּם לְךָ גַּם לְשׁוּם אִישׁ בָּעוֹלָם, מֵאֵין עֵדִים
שֶׁיָעִידוּ עַל דְּבָרַי.
 
[נכנסת לידי מקבת ונר בכפה]
האשה
רְאֵה, הִנֵּה הִיא בָאָה! כֵּן דַּרְכָּה תָּמִיד, חֵי נַפְשִׁי,
מִתּוֹךְ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ, אַךְ הִסָּתֵר.
הרופא
אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ בָּא לְיָדָהּ הַנֵּר?
האשה
אֲבָל הַנֵּר הָיָה דוֹלֵק אֵצֶל מִטָּתָהּ שֶׁלָּהּ. זֶה דַרְכָּהּ
לִהְיוֹת אוֹר אֶצְלָהּ תָּמִיד. מִצְוָתָה הִיא.
הרופא
רוֹאָה אַתְּ, עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת.
האשה
הֵן, אַךְ רֶגֶשׁ אֵין בָּהֶן.
הרופא
מַה הִיא עוֹשָׂה עַתָּה? שׁוּרִי, אֵיךְ שֶׁהִיא מְשַׁפְשֶׁפֶת
אֶת כַּפֶּיהָ.
האשה
כֵּן דַּרְכָּהּ תָּמִיד, כְּאִלּוּ הִיא רוֹחֶצֶת אֶת כַּפֶּיהָ.
פַּעַם רְאִיתִיהָ עֲסוּקָה בָּזֶה בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה.
לידי מקבת
הִנֵּה עוֹד כֶּתֶם פֹּה.
הרופא
שִׁמְעִי, הִיא מְדַבֶּרֶת! הִנְנִי רוֹשֵׁם לִי אֶת דְּבָרֶיהָ
בִּכְדֵי לְהֵיטִיב וּלְהַעֲלוֹתָם עַל זִכְרוֹנִי שׁוּב.
לידי מקבת
סוּר כֶּתֶם אָרוּר! סוּר! הֲרֵינִי מְצַוָּה – אַחַת
שְׁתַּיִם! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת. הַגֵּיהִנּוֹם אָפֵל
– הֲלֹא תֵבוֹשׁ תִּכָּלֵם, אֲדוֹנִי! אִישׁ צָבָא יִפְחַד?
לָמָּה לָנוּ לִפְחֹד פֶּן יֵשׁ אָדָם יוֹדֵע זֹאת, אִם אֵין
מִי שֶׁיִּתְבַּע אֶת כֹּחֵנוּ לְדִין? אֲבָל מִי זֶה הָיָה
סוֹבֵר שֶׁאִישׁ זָקֵן כָּמוֹהוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דָּמִים בּוֹ?
הרופא
הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ?
לידי מקבת
הָאַלּוּף מִנִּי פַיְף אִשָּׁה הָיְתָה לוֹ, אֵיפֹה הִיא
עַתָּה? הַלְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶינָה כַּפַּיִם אֵל נְקִיּוֹת? אַל
תּוֹסֵף, אִישִׁי, אַל תּוֹסֵף; אֶת הַכֹּל אַתָּה מְאַבֵּד
בְּפָחְדְּךָ זֶה.
הרופא
אֲבָל, אֲבָל! נוֹדַע לָךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיִית צְרִיכָה
לָדַעַת.
האשה
הִיא הִגִּידָה מַה שֶֹׁלֹא צְרִיכָה הָיְתָה לְהַגִּיד.
מֻבְטְחַנִי, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיהָ.
לידי מקבת
אוֹתוֹ רֵיחַ הַדָּם שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק! כָּל בָּשְׂמֵי עֲרָב לֹא
יַסְפִּיקוּ לְבַשֵּׂם כַּף קְטַנָּה זוֹ. אוֹי! אוֹי! אוֹי!
הרופא
אֲנָחָה שֶׁכָּזוֹ! לִבָּהּ כָּבֵד מְאֹד.
האשה
אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי כְּלִבָּהּ וְאִם יִתְּנוּ
לִי כָּל כְּבוֹדָה שֶׁלָּהּ .
הרופא
טוֹב, טוֹב, טוֹב!
האשה
הַלְוַאי, אֱלֹהִים, וְגַם זוֹ לְטוֹבָה!
הרופא
מַחֲלָה זוֹ גְדוֹלָה מֵאֻמָּנוּתִי. אַף-עַל-פִּי-כֵן רָאִיתִי
חוֹלִים שֶׁהָיוּ מִתְהַלְּכִים בִּשְׁנָתָם וְשֶׁמֵּתוּ עַל
מִטָּתָם כְּצַדִּיקִים גְּמוּרִים.
לידי מקבת
רְחַץ יָדֶיךָ, שִׂים עָלֶיךָ בִגְדֵי-לַיְלָה וְאַל תִּהְיֶה
חִוֵּר כָּל כָּךְ! שׁוּב אֲנִי חוֹזֶרֶת עַל דְּבָרַי: בֶּנְקוֹ
הוּבַל לִקְבוּרוֹת וְלֹא יוּכַל קוּם מִקָּבֶר.
הרופא
הֲבֶאֱמֶת?
לידי מקבת
אֶל הַמִּטָּה, אֶל הַמִּטָּה! קוֹל דּוֹפֵק בַּשַּׁעַר, נֵלְכָה,
נֵלְכָה, נֵלְכָה, נֵלְכָה. תֵּן לִי אֶת יָדְךָ, מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה
אֵין לְהָשִׁיב. אֶל הַמִּטָּה, אֶל הַמִּטָּה, אֶל הַמִּטָּה!
 
[יוצאת]
הרופא
הֲתִשְׁכַּב כָּעֵת בַּמִּטָּה?
האשה
תֵּכֶף וּמִיָּד.
הרופא
שְׁמוּעוֹת רָעוֹת סוֹבְבוֹת בָּעוֹלָם;
עֲלִילוֹת זָרוֹת מוֹלִידוֹת שְׁמוּעוֹת זָרוֹת,
נְפָשׁוֹת חוֹלוֹת שׁוֹפְכוֹת סוֹדָן בְּחֵיק
הַכַּר הַחֵרֵשׁ. צְרִיכָה הִיא לְכֹהֵן יוֹתֵר
מִשֶּׁהִיא צְרִיכָה לְרוֹפֵא. אֵלִי, אֵלִי!
נָא סְלָחָה כָּל פְּשָׁעֵינוּ! שִׂימוּ עַיִן
עָלֶיהָ. הָסֵר מֶנָּה כָּל הַמֵּצֵר לָהּ
וְעֵינְכֶם תִּהְיֶה פְּקוּחָה כָל הַיָּמִים.
חֲיִי בְּטוֹב! הֲלֹא הִרְעִידָה נַפְשִׁי,
הִפְחִידָה עֵינִי. זֶה הֲגִיגִי – אִירָא
מִלּוֹמַר דָּבָר.
האשה
לַיְלָה טוֹב, הָרוֹפֵא!
 
[יוצאים]