כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שנייה/מחזה שנים עשר

מחזה שנים עשר

                  [ברלד, בלינה, ארגן]
      ברלד
מַה שְּׁלוֹמְךָ, אָחִי?
      ארגן
הוֹי, אָחִי, רַע, רַע מְאֹד!
     ברלד
הָא כֵיצַד רַע מְאֹד?
      ארגן
כֵּן, חָלַשְׁתִּי בְּמִדָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר.
     ברלד צַר לִי מְאֹד.
      ארגן
אֵין לִי כֹחַ לְדַבֵּר.
     ברלד אָחִי, בָּא אֲנִי לְהַצִּיעַ שִׁדּוּךְ בִּשְׁבִיל אנג'ליקה
.
     ארגן
[בחום, מתרומם מתוך כסאו] אָחִי, אַל תּוֹסֶף לְדַבֵּר
                  לִי עַל אוֹדוֹת רַמָּאִית זוֹ, חֲצוּפָה עַזַּת-פָּנִים. עוֹד
                  מָחָר אֶסְגְּרֶנָּה בְמִנְזָר.
    ברלד
מַה טּוֹב! מַה יָּגֶל לִבִּי לִרְאוֹת, כִּי בְרִיאוּתְךָ
                  שָׁבָה אֵלֶיךָ קִמְעָה, וְכִי בִקּוּרִי מֵיטִיב לִבְרִיאוּתֶךָ.
                  וּבְעִנְיָן זֶה עוֹד נָשׁוּב לְדַבֵּר. הִנְנִי מֵבִיא אִתִּי
                  מַקְהֵלָה שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְדַרְכִּי. הִיא תָפִיג אֵת צַעַרְךָ
                  וְתַהֲפֹךְ מַצַּב רוּחֲךָ לְיוֹתֵר מַקְבִּיל לָעִנְיָנִים שֶׁעָלַי
                  עוֹד לְדַבֵּר אִתָּךְ. אֵלֶּה הֵמָּה צוֹעֲנִים מִתְחַפְּשִׂים
                  לְמַבְרִים שֶׁמְּרַקְּדִים וְשָׁרִים. מֻבְטָחְנִי, כִּי יִמְצְאוּ
                  חֵן בְּעֵינֶיךָ וְיִיטַב לְךָ בָּהֶם יוֹתֵר מִבְּסַמָּיו שֶׁל
                  פּוּרְגוֹן הָרוֹפֵא. הִכָּנְסוּ!