כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה שלישית/מחזה שישה עשר

מחזה שישה-עשר

                [ארגן, ברלד, טואנטה]
טואנטה
[עושה עצמה מדברת עם איש] הִנְנִי לְשָׁרֶתְךָ, אֲדוֹנִי!
              אֵינֶנִּי רוֹצָה לִצְחֹק.
     ארגן
מַה קָּרָה?
טואנטה
רוֹפְאוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי רָצָה לְמַשֵּׁשׁ בְּדָפְקִי.
    ארגן
צְאוּ וּרְאוּ, זֶה בֶּן הַתִּשְׁעִים!
   ברלד
וּבְכֵן, הֱיוֹת שֶׁמַּר פּוּרְגוֹן חָזַר מִן הַשִּׁדּוּךְ,
             כְּלוּם אֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁאֲדַבֵּר אִתְּךָ בְּשִׁדוּךְ אַחֵר
             לְבַת-אָחִי?
   ארגן
לֹא, אָחִי! רוֹצֶה אִני לְהַכְנִיסֶנָּה לְמִנְזָר יַעַן כִּי
             סֵרְבָה לִי. מֵיטִיב אֲנִי לִרְאוֹת, כִּי דְבָרִים בְּגוֹ,
             מֵעֵין אַהֲבָה, וְגַם גִּלִּיתִי פְּגִישָׁה בְסוֹד, וְאֵין אִישׁ
             יוֹדֵע, כִּי יְדוּעָה הִיא לִי.
  ברלד
אֲבָל, אָחִי, וְלוּ הָיְתָה פֹה אַהֲבָה כָּל-שֶׁהִיא, הֲכֹה
             גָדוֹל הַחֵטְא? כְּלוּם יֵרַע בְּעֵינֶיךָ הַדָּבָר מִפְּנֵי
             שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְעִנְיָן יָפֶה וְיָשָׁר כְּשִׁדּוּךְ?
   ארגן
יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אָחִי; נְזִירָה תִּהְיֶה, אַחַת
             חָרָצְתִּי.
  ברלד
רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁהוּא?
   ארגן
מֵבִין אֲנִי עַל מָה יִרְמְזוּן מִלֶּיךָ. תָּמִיד אַתָּה שָׁב
            עַל מַחֲשַׁבְתָּךְ. לְאִשְׁתִּי אַתָּה מִתְכַּוֵּן.
  ברלד
כֵּן, אָחִי, יַעַן כִּי צָרִיךְ לְדַבֵּר בְּהִתְגַּלּוּת לֵב,
            אֶל אִשְׁתְּךָ כַּוָּנָתִי. וְעוֹד יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי שׂוֹנֵא
            אֶת אַהֲבָתְךָ לִרְפוּאוֹת, אֲנִי עוֹיֵן לֶכְתְּךָ אַחֲרֶיהָ
             בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לִפֹּל בָּרֶשֶׁת טָמְנָה לָךְ.
טואנטה
אַל נָא יֹאמַר אֲדוֹנִי כָּךְ עַל גְּבִרְתִּי. זוֹ הִיא אִשָּׁה,
            שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ כְּלָל, אִשָּה רְחוֹקָה מִכָּל
            עָרְמָה, וְאוֹהֶבֶת אֶת אֲדוֹנִי... אוֹהֶבֶת אֶת אֲדוֹנִי
            אַהֲבָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר אוֹתָהּ.
   ארגן
שְׁאַל נָא אוֹתָהּ, כֵּיצַד הִיא מְפַנֶּקֶת אוֹתִי.
טואנטה
אֱמֶת הַדָּבָר.
   ארגן
כֵּיצַד הִיא דוֹאֶגֶת לִשְׁלוֹמִי.
טואנטה
אֱמֶת וְיַצִּיב.
   ארגן
וְכַמָּה הִיא מַרְבָּה בְטִפּוּלָהּ עִמִּי.
טואנטה
נָכוֹן הַדָּבָר. [לברלד] רוֹצֶה מַר וְאוֹכִיחַ לוֹ וְאַרְאֶה
            לוֹ תֵכֶף וּמִיָּד, כֵּיצַד גְּבִרְתִּי אוֹהֶבֶת אֶת אֲדוֹנִי.
              [לארגן] יַרְשֶׁה לִי מַר וְאוֹכִיחַ לוֹ, שֶׁכְּדַבֵּר תִּינוֹק
            יְדַבֵּר. אוֹצִיאֶנּוּ מִכְּלַל טָעוּת.
   ארגן
הָא כֵיצַד?
טואנטה
הִנֵּה גְּבִרְתִּי שָׁבָה, יִשְׁכַּב אֲדוֹנִי וְיִשְׂתָּרַע עַל סַפָּה
            זוֹ וְיִתְחַפֵּשׂ לְמֵת. וְרָאָה מַר אוֹתוֹ הַצַּעַר, שֶׁתִּגְרֹם
            לָהּ הַבְּשׂוֹרָה, כִּי אַגִּיד לָהּ.
   ארגן
בְּחֵפֶץ לֵב.
טואנטה
כֵּן, אֲבָל אַל יַרְבֶּה אֲדוֹנִי לְהַשְׁאִירֶנָּה בְצַעַר, וְלֹא
            תָמוּת בִּיגוֹנָה.
   ארגן כֵּן אֶעֱשֶׂה.
טואנטה
[לברלד] הִתְחַבֵּא בְּפִנָּה זוֹ.