כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/החולה בעיניו/מערכה ראשונה/מחזה חמישי
מחזה חמישי
[ארגן, אנג'ליקה, טואנטה]
ארגן
בִּתִּי, הִנְנִי לְבַשְּׂרֵךְ חֲדָשׁוֹת, אֲשֶׁר וַדַּאי לֹא חִכִּית
לִשְׁמֹעַ. הִנֵּה בָא אִישׁ וּמְבַקֵּשׁ לְקַחְתֵּךְ לֹו לְאִשָּׁה.
הָא כֵיצַד? אַתְּ צוֹחָקֶת? כֵּן, כֵּן הַמִּלָּה נִשּׂוּאִין
מְשַׂמַּחַת לֵב. אֵין לָךְ דָּבָר הַגּוֹרֵם קוֹרַת-רוּחַ
לִנְעָרוֹת צְעִירוֹת יוֹתֵר מִזֶּה. הוֹי הַטֶּבַע, הַטֶּבַע!
כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה, בִּתִּי, אֵין לִי לִשְׁאוֹל אוֹתָךְ, אִם
רוֹצָה אַתְּ לְהִנָּשֵׂא.
אנג'ליקה אָבִי, עָלַי לַעֲשׂוֹת כֹּל מַה שֶּׁתּוֹאִיל לְצַוּוֹת עָלָי.
ארגן
שָׂמֵחַ אֲנִי כִּי יֶשׁ לִי בַת מַקְשִׁיבָה כָל-כָּך. וּבְכֵן,
תַּם וְנִשְׁלָם, אֲנִי אֵרַסְתִּיךְ לְאִישׁ.
אנג'ליקה עָלַי לַעֲשׂוֹת כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, אָבִי, בְּעֵינַיִם
עֲצוּמוֹת.
ארגן
אִשְׁתִּי, כְּלוֹמַר אִמֵּךְ-חוֹרַגְתֵּךְ, אַדִּיר חֶפְצָה הוּא
שֶׁתִּהְיִי לִנְזִירָה; גַּם אַתְּ גַּם אֲחוֹתֵך הַקְּטַנָּה
לוּאִיזוֹן. כָּל הַיָּמִים הָיְתָה לְהוּטָה אַחַר זֶה.
טואנטה
[פונה הצדה] כִּבְשָׂה תַמָּה זוֹ טַעְמָהּ וְנִמּוּקָהּ עִמָּהּ.
ארגן
הִיא לֹא רָצְתָה בְשׁוּם אֹפֶן לְהַסְכִּים לְנִשּׂוּאִים
אֵלֶּה; אֲבָל אֲנִי שִׁדַּלְתִּי אוֹתָהּ בִּדְבָרִים, וַהֲרֵי
הַסְכָּמָתִי נְתוּנָה.
אנג'ליקה הוֹי, אָבִי, מוֹדָה אֲנִי לְךָ עַל כָּל תַּגְמוּלֶיךָ עָלָי.
טואנטה
[לארגן] אָכֵן שְׂמֵחָה אֲנִי לִרְאוֹת אֶת אֲדוֹנִי בְכָךְ;
הֲרֵי זֶה הַמַּעֲשֶׂה הַמְחֻכָּם בְּיוֹתֵר שֶׁעָשָׂה מַר בִּימֵי
חַיָּיו.
ארגן
אֶת אֲרוּסֵךְ עוֹד לֹא רָאִיתִי; אֲבַל אוֹמְרִים לִי, כִּי
יִמְצָא חֵן בְּעֵינַי וְגַם בְּעֵינָיִךְ.
אנג'ליקה בְּוַדַּאי, אָבִי.
ארגן הָא כֵיצַד? כְּלוּם רָאִית אוֹתוֹ?
אנג'ליקה מִכֵּיוָן שֶׁהַסְכָּמָתְךָ נוֹתֶנֶת לִי אֶת הַיְכֹלֶת לִפְתֹּחַ
לְפָנֶיךָ אֶת סְגוֹר לִבִּי, לֹא אַעְלִים מִמְּךָ כְלָל,
שֶׁהַמִּקְרֶה הִזְמִין אוֹתָנוּ יַחַד לִפְנֵי שִׁשָּׁה יָמִים,
וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֶיךָ הֲרֵיהִי פְרִי נְטִיַּת
לִבֵּנוּ זֶה לָזֶה מֵרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה.
ארגן
דָּבָר זֶה לֹא הִגִּידוּ לִי, אֲבָל אֲנִי שָׂמֵחַ עַל הַדָּבָר,
וַהֲרֵי יָפֶה יוֹתֵר שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. אוֹמְרִים הֵם,
שֶׁהוּא בָחוּר צָעִיר, נָאֶה וּבַעַל קוֹמָה.
אנג'ליקה כֵּן, אָבִי.
ארגן
יְפֵה-קוֹמָה.
אנג'ליקה בְּלִי סָפֵק.
ארגן
פַּרְצוּף נָאֶה.
אנג'ליקה נָאֶה מְאֹד.
ארגן
נְבוֹן לֵב וּבֶן-טוֹבִים.
אנג'ליקה אֱמֶת וְיַצִּיב.
ארגן
מְנֻמָּס עַד מְאֹד.
אנג'ליקה הַמְנֻמָּס שֶׁבָּעוֹלָם.
ארגן
מֵיטִיב לְדַבֵּר יְוָנִית וְרוֹמִית.
אנג'ליקה דָּבָר זֶה נֶעְלַם מִמֶּנִּי.
ארגן
וּבְעוֹד יָמִים שְׁלשָׁה יְקַבֵּל תְּעוּדַת רוֹפֵא.
אנג'ליקה הוּא? אָבִי!
ארגן
כֵּן. כְּלוּם לֹא הִגִּיד לָךְ?
אנג'ליקה לֹא! בֶּאֱמֶת? וּמִי אָמַר לְךָ אֶת הַדָּבָר?
ארגן
מַר פּוּרְגוֹן.
אנג'ליקה כְּלוּם מַכִּיר אוֹתוֹ מַר פּוּרְגוֹן?
ארגן
שְׁאֵלָה יָפָה שָּאָלְתְּ. מִן הַדִּין שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתוֹ,
מִכֵּיוָן שְׁהוּא בֶן-אֲחוֹתוֹ.
אנג'ליקה קְלֵיאַנְט הִנֵּהוּ בֶן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל מַר פּוּרְגוֹן?
ארגן
אֵיזֶה קְלֵיאַנְט? אָנוּ מְסַפְּרִים בָּזֶה שֶׁרוֹצֶה לְקַחְתֵּךְ
לְאִשָּׁה.
אנג'ליקה כֵּן, אָבִי.
ארגן
וּבֵכן הוּא בֶן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל מַר פּוּרְגוֹן, בְּנוֹ שֶׁל
גִּיסוֹ, הָרוֹפֵא מַר דִּיאַפוּאַרוּס, וּשְׁמוֹ – תּוֹמַשׂ
דִּיאַפוּאַרוּס וְלֹא קְלֵיאַנְט. הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הֶחְלַטְנוּ
בִּדְבַר נִשּׂוּאִין אֵלֶּה: מַר פּוּרְגוֹן, מַר דִּיאַפוּאַרוּס
וָאָנִי. וּמָחָר יוּבָא לְפָנַי עַל יְדֵי אָבִיו, זֶה שֶׁעָתִיד
לִהְיוֹת חֲתָנִי, וַאֲנִי אַכִּירֶנּוּ. מַלָּךְ, אַתְּ נִרְגָּזָה?
אנג'ליקה אָכֵן, אָבִי, רוֹאָה אֲנִי, שֶׁסִּפַּרְתָּ בְאֶחָד, וַאֲנִי
נִתְכַּוַּנְּתִי לְשֵׁנִי.
טואנטה
כֵּיצַד, הַאֻמְנָם עָשָׂה מַר אִוֶּלֶת זוֹ? בַּעַל הוֹן
שֶׁכְּמוֹתוֹ יֵלֵךְ וְיִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה לְרוֹפֵא?
ארגן
כֵּן, אַתְּ מַה תִּתְעָרְבִי בַדָּבָר, אַתְּ רֵיקָנִית, בַּת בְּלִי
בשֶׁת שֶׁכְּמוֹתֵךְ!
טואנטה
אֵלִי! לְאַט לְךָ. מִיָּד אַתָּה מַתְחִיל בַּחֲרָפוֹת.
כְּלוּם אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְלֹא
נִתְקַצֵּף? הָבָה וּנְדַבֵּר בְּנָחַת. מָה רָאִיתָ שֶׁבָחַרְתָּ
בְּשִׁדוּךְ שֶׁכָּזֶה?
ארגן
טַעְמִי וְנִמּוּקַי עִמִּי, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת
עַצְמִי חַלָּשׁ וְחוֹלֶה, לְפִיכָךְ רוֹצֶה אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה
חֲתָנִי רוֹפֵא וּקְרוֹבַי רוֹפְאִים, שֶׁיִּהְיוּ לִי כִתְרִיס
בִּפְנֵי מַחֲלָתִי, שֶׁיִּהְיֶה בְתוֹךְ מִשְׁפַּחְתִּי אוֹתוֹ
מַעְיַן-הָרְפוּאוֹת לִישׁוּעָתִי, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים תָּמִיד
לָבֹא לְהִתְיַעֵץ עַל דְּבַר מַחֲלָתִי וְלִכְתֹּב לִי
תְרוּפָתָם.
טואנטה
טוֹב מְאֹד, הִנֵּה זֶהוּ טָעַם. וּמַה-נָּעִים לְדַבֵּר אִישׁ
אֶל רֵעֵהוּ בְּנָחַת. אוּלָם יַעֲנֶה לִי מַר בֶּאֱמוּנָתוֹ,
כְּלוּם חוֹלֶה הוּא?
ארגן
כֵּיצַד, בַּת-בְּלִיָּעַל? כְּלוּם חוֹלֶה אָנִי? כְּלוּם חוֹלֶה
אֲנִי, אִשָּׁה, בּשֶׁת לֹא תֵדָע!
טואנטה
טוֹב, טוֹב! מַר הֲרֵיהוּ חוֹלֶה. אַל נָא נָרִיבָה
עַל אוֹדוֹת זֹאת. כֵּן, חוֹלֶה מְסֻכָּן הוּא, גַּם
אֲנִי מַסְכִּימָה לָזֶה. חוֹלֶה יוֹתֵר מְסֻכָּן מִשֶּׁהוּא
מְשַׁעֵר – חֲסַל! אֲבָל בִּתּוֹ צְרִיכָה לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ
בִּשְׁבִילָהּ, וְכֵיוָן שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה, אֵין הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר
שֶׁתִּנָּשֵׂא לְרוֹפֵא.
ארגן
הֲלֹא בִשְׁבִילִי אֲנִי מַשִּׂיאָה לְרוֹפֵא. כָּל בַּת טוֹבָה
צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׂמֵחָה לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ הַמּוֹעִיל
לְבַרְיוּת גּוּפוֹ שֶׁל אָבִיהָ.
טואנטה
חֵי נַפְשִׁי, אֲדוֹנִי. רוֹצֶה מַר שֶׁאַשְׁמִיעַ לוֹ עֲצָתִי
עֲצַת-רֵעַ?
ארגן
וּמַה הִיא הָעֵצָה?
טואנטה
לַחְדֹּל מֵאוֹתוֹ שִׁדּוּךְ.
ארגן
מֵאֵיזֶה טָעַם?
טואנטה
מִטַּעַם זֶה, שֶׁבִּתְּךָ לֹא תַּסִכִּים כְּלָל לְשִׁידּוּךְ זֶה.
ארגן
בִּתִּי לֹא תַסְכִּים כְּלָל לְאוֹתוֹ שִׁדּוּךְ?
טואנטה
לֹא!
ארגן
בִּתִּי?
טואנטה
בִּתּוֹ שֶׁל מַר. הַגֵּד תַּגִּיד, כִּי אֵין לָהּ כָּל עֵסֶק עִם
מַר דִּיאַפוּאַרוּס וְלֹא עִם בְּנוֹ תּוֹמַשׂ דִּיאַפוּאַרוּס
וְלֹא עִם שׁוּם דִּיאַפוּאַרוּס שֶׁבָּעוֹלָם.
ארגן
אֲבָל אֲנִי יֶשׁ לִי עִמָּהֶם עֵסֶק. וְיֶתֶר עַל כֵּן,
הַשִּׁדּוּךְ טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁאַתֶּם מְשַׁעֲרִים. אֵין לוֹ
לְדִיאַפוּאַרוּס אֶלָּא בֵן יָחִיד לִירשׁ אוֹתוֹ. מַר
פּוּרְגוֹן שָׁרוּי בְּלִי אִשָּׁה, וּבָנִים אֵין לוֹ, וְהוּא
יִירָשֶׁנּוּ עַל-יְדֵי שִׁדּוּךְ זֶה. וּמַר פּוּרְגוֹן יֶשׁ לוֹ
שְׁמוֹנַת אֲלָפִים פְרַנְקִים תְּקִילִין וְטָבִין הַכְנָסָה
קְבוּעָה.
טואנטה
וַדַּאי שֶׁהָרַג כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים זֶה, אִם נַעֲשָׂה
עָשִׁיר כָּל-כָּךְ!
ארגן
שְׁמוֹנַת אֲלָפִים פְרַנְקִים הַכְנָסָה קְבוּעָה זֶהוּ דָבָר
שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ! מִבְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת רְכוּשׁוֹ
שֶׁל אָבִיו.
טואנטה
אָכֵן, אֲדוֹנִי, כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה. אוּלָם אֲנִי בְשֶׁלִּי.
בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, עֲצָתִי לִבְחֹר לָהּ אִישׁ אַחֵר,
שֶׁלֹּא נִבְרְאָה לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל דִּיאַפוּאַרוּס.
ארגן
אֲבָל אֲנִי, אֲנִי רוֹצֶה בְּכָךְ.
טואנטה
הוֹי, תּוּף! אַל יֹאמַר אֲדוֹנִי כָּךְ!
ארגן
הָא כֵיצַד, לֹא אֹמַר כָּךְ?
טואנטה
לֹא.
ארגן
מִפְּנֵי-מָה לֹא אֹמַר?
טואנטה
מִשּׁוּם שֶׁיֹּאמְרוּ, שֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ
בְּמַחֲשָׁבָה תְחִילָּה.
ארגן
יֹאמְרוּ מַה שֶׁיֹּאמְרוּ; אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, שֶׁרוֹצֶה אֲנִי
שֶׁתְּקַיֵּם אֶת דְּבָרִי.
טואנטה
לֹא, בְּטוּחָה אֲנִי, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה.
ארגן
אֶכְפֶּה אוֹתָהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה.
טואנטה
אַחַת אָמַרְתִּי: לֹא תַעֲשֶׂה.
ארגן
תַּעֲשֶׂה. וְאִם לֹא, אֲנִי מְבִיאָהּ לְמִנְזָר.
טואנטה
אָתָּה?
ארגן
אָנִי.
טואנטה
יָפֶה!
ארגן
הָא כֵיצַד יָפֶה?
טואנטה
אֶל הַמִּנְזָר לֹא תְבִיאֶנָּה.
ארגן
אֶל הַמִּנְזָר לֹא אֲבִיאֶנָּה?
טואנטה
לֹא!
ארגן
לֹא?
טואנטה
לֹא!
ארגן
אֲהָהּ! אַךְ זֶה יָפֶה. אֶת בִּתִּי לֹא אָבִיא לְמִנְזָר –
לִכְשֶׁאֶרְצֶה.
טואנטה
וַאֲנִי אוֹמֶרֶת: לֹא.
ארגן
וּמִי יַעְצֹר בַּעֲדִי?
טואנטה
אֲדוֹנִי בְעַצְמוֹ.
ארגן
אֲנִי בְעַצְמִי?
טואנטה
כֵּן, לְבָבְךָ לֹא יִתְּנֶךָ.
ארגן
יִתְּנֵנִי.
טואנטה
הֲתוּלִים עִמָּךְ.
ארגן
אֵין הֲתוּלִים עִמָּדִי.
טואנטה
אַהֲבַת אָב תִּתְקֹף עָלֶיךָ.
ארגן
לֹא תִתְקֹף עָלָי.
טואנטה
דִּמְעָה אַחַת קְטַנָּה אוֹ שְׁתַיִם, זְרוֹעוֹת מוּטָלוֹת
עַל צַוָּאר, אִמְרָה רַכָּה: אָבִי, מַחְמַל נַפְשִׁי, דַיָּם
לְרַכֵּךְ אֶת לִבֶּךָ.
ארגן
כָּל זֶה לֹא יוֹעִיל כְּלוּם.
טואנטה
יוֹעִיל וְיוֹעִיל.
ארגן
וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ: לֹא יְזִיזוּנִי מִמְּקוֹמִי.
טואנטה
דְּבָרִים בְּטֵלִים.
ארגן
אַל תֹאמְרִי: דְּבָרִים בְּטֵלִים.
טואנטה
חֵי רֹאשִׁי! אֲנִי מַכִּירָה אֶת אֲדוֹנִי. לְבּוֹ טוֹב
מִטִּבְעוֹ.
ארגן
[בקצף] אֵינֶנִּי טוֹב-לֵב, אֲנִי אִישׁ רָע –
לִכְשֶׁאֶרְצֶה.
טואנטה
בְּנַחַת, אֲדוֹנִי, הִסַּחְתָּ אֶת דַּעְתְּךָ, כִּי חוֹלֶה אָתָּה.
ארגן
הִנְנִי גוֹזֵר עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ, כִּי תִתְכּוֹנֵן לְהִנָּשֵׂא
לָאִישׁ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה בוֹ.
טואנטה
וַאֲנִי אוֹסֶרֶת עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ גַּם לַחְשֹׁב בְּעִנְיָן
זֶה.
ארגן
אֵיפֹה אָנוּ חַיִּים? אֵיךְ תָּעֵז פָּנֶיהָ שִׁפְחָה
בַת-בְּלִיַּעַל לְדַבֵּר כָּךְ אֶל אֲדוֹנֶיהָ הַחוֹלֶה?
טואנטה
אִם אֲדוֹנִי אֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה,
הָרְשׁוּת לְשִׁפְחָה נְבוֹנָה לַעְצֹר בַּעֲדוֹ.
ארגן
[רץ אל טואנטה] הוֹי, חֲצוּפָה. אֲנִי אַכֵּךְ נָפֶשׁ.
טואנטה
[מתחמקת מפניו] הֲרֵי זוֹ חוֹבָתִי לְהִתְנַגֵּד לְכָל דָבָר
הֶעָלוּל לַעֲטוֹת עָלֶיךָ קָלוֹן.
ארגן
[רץ אחרי טואנטה מסביב לכסאו ומקלו בידו] גּׁשִׁי, גּשִׁי
וַאֲלַמְּדֵךְ לְדַבֵּר.
טואנטה
אַחַת רָצִיתִי, שֶׁלֹּא יִוָּאֵל אֲדוֹנִי.
ארגן
כַּלְבָּה!
טואנטה
לֹא! לְעוֹלָם לֹא אַסְכִּים לְאוֹתוֹ שִׁדּוּךְ.
ארגן
חֲצוּפָה!
טואנטה
אֵין אֲנִי רוֹצָה, שֶׁתִּנָּשֵׂא לְתוֹמַשׂ דִּיַאפוּאַרוּס
שֶׁלָּךְ!
ארגן
נְבָלָה!
טואנטה
לִי תִשָּׁמַע יוֹתֵר מִשֶּׁתִּשָּׁמַע לְךָ!
ארגן
[עומד מרוצו] אַנְגֶ'לִיקָה, תִּפְשִׂי בְּאֹותָה בַּת-
בְּלִיָּעַל!
אנג'ליקה אַל נָא יַעֲשֶׂה אָבִי עַצְמוֹ חוֹלֶה,
ארגן
[לאנג'ליקה] אִם לֹא תִתְפְּשִׂי בָהּ – אֲקַלְלֵךְ.
טואנטה
[הולכת משם] וַאֲנִי אֲנַשְּׁלֵנָּה מִירֻשָּׁה, אִם תִּשְׁמַע
בְּקוֹלֶךָ.
ארגן
[מטיל עצמו לתוך כסא] אוֹי, אוֹי, כַּלְכֵּל לֹא אוּכַל.
הִנְנִי נוֹטֶה לָמוּת.