כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ח':מחזות/בר-כוכבא/עלילה ראשונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עלילה ראשונה
 
מעמד ראשון
[כפר בהרים, ערב. אנשים ונשים, זקנים וטף. קול חצוצרה: אות להיכנס חילות רומא לקסרקטין, חיילים מזדרזים אל המחנה]
אחד היהודים רָאִיתָ עֶגְלֵי אֱדוֹם?
יהודי שני מְפֻטָּמִים?
יהודי שלישי אַלּוֹנִים מַמָּשׁ.
אשה כָּאֲרָיוֹת! לֹא?
יהודי רביעי אֲבָל רְאִיתִים וְגַם לֹא בְכָך:
                                    מִצְּבָאִים קַלּוּ אָז וּמֵאַרְנָבוֹת...
יהודי ראשון עוֹד לֹא שָׁכַחְתָּ פֻּלְמוּס קִיטוּס?[1]
יהודי רביעי לֹא!
                                    זָכַרְתִּי יְמי פַּפּוס וְלוּלְיָנוּס.[2]
יהודי שני עַל גַּבּוֹ חָרְשוּ לוֹנְכִיּות: "לֹא תִשְׁכָּח!"
יהודי רביעי בְּלוֹדְקִיָּה הִדְבַּקְנוּם פָּעַם; הֶרָה
                                    אָז נָסוּ אֶל מִנְהָרָה - טוּרְמָא אֶחָת.
                                    טְרַיַנוּס[3] שְׁחִיק-עֲצָמוֹת טֶרֶם בָּא.
יהודי ראשון וְסוֹף דָּבָר – נַסְתֶּם.
יהודי רביעי כֵּן, אִלְמָלֵא אַתֶּם,
                                    כָּל רוֹדְפֵי-שָׁלוֹם, הוֹי...
אחד הזקנים לֹא-רוֹדְפֵי-שָׁלוֹם;
                                    אֵין לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ
אחד הצעירים הַקִּצִּים כָּלוּ
                                    כְּבָר כֻּלָּם, אַבָּא!
זקן שני חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ
זקן ראשון מָשִׁיחַ טֶרֶם בָּא.
יהודי חמישי לוּ קַמְתֶּם אַתֶּם!
                                    בְּלוֹדְקִיָּה בְּלוּב[4] הִזְדַיֵּן כָּל הָעָם,
                                    בְּסַמוֹס אִי הַיָּם, בְּקַפְרִיסִין[5] חֶרֶב
                                    לַאדֹנָי וּלְפַּפּוּס מָרְקוּ שָׁם,
                                    וְאַתֶּם מָה?
אשה הַשֵּׁם יְרַחֵם!
אחד הצעירים כֵּן,
                                    כֻּלָנוּ צְרִיכִים! אַךְ אֲגֻדָּה אֶחָת.
זקן ראשון כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה: בְּלֹעַ הָאֲרִי
                                    קוֹרֵא מִצְרִי טִפֵּשׁ הִכְנִיס רֹאשׁוֹ.
זקן שני כֵּן, בַּמֶּה דְּבָרִים שָׁם אֲמוּרִים, בְּקוֹרֵא...
יהודי שישי רְאִיתֶם הָאֲרִי!
אחד הצעירים עוֹד יָבוֹא יוֹם...
צעיר שני גַּם קָרוֹב הוּא...
זקנה אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן.
אחד היהודים שָׁמַעְתִּי אומְרִים: בְּאוּשָׁא, בִּשְׁפַרְעָם...
יהודי שני בְּלוֹד, בְּיַבְנֶה בְּגִמְזו וּבִתְקוֹעַ...[6]
אחד הזקנים מֶה הָיָה בְלוֹד?
אשה מֶה הָיָה שָׁם?
                                    [נכנסים חיילים רומאים]
ראש המשמר מַה-קּוֹל הַצְּוָחָה? אִישׁ לְבֵיתוֹ, יְהוּדִים!
                                    הִזְדָּרְזוּ, תֵּכֶף וּמִיָּד!
                                    [העם ממהר ומתפזר]
                                    הוֹי, הוֹי, הוֹי!
                                    בְּזוּיֵי עָם! כְּקוֹרְאִים מַמָּשׁ! גַּר-גַּר-גַּר...
                                    עַל מָה נִדְבָּרִים הֵם?
אחד החיילים בְּאַקְטֵסִיפוֹן
                                    גַּם כֵּן; אֵין אִישׁ בַּמַּחֲנֶה מֵבִין כְּלוּם.
חייל שני אֵין שָׁלוֹם! שׁוּב, שָׁמַעְתִּי, אוֹמְרִים: הֵם
                                    מִתְגּוֹדְדִים גְּדוּדִים בַּמִּנְהָרוֹת סָבִיב,
                                    מִתְנַפְּלִים עַל חֲיָלוֹת עוֹבְרִים.
חייל שלישי אָכֵן,
                                    מִטּוּרְנוּסְרוּפוּס צִיר שָׁלוּחַ אֶמֶשׁ
                                    בָּא, הֵבִיא מִכְתָּב אֶל הקֶּנְטוּרְיוֹן
                                    לְהַחֲזִיק מִשְׁמָר.
חייל רביעי אוֹמְרִים : גַּם בַּגָּלִיל.
חייל חמישי וְגַם בְּשֹׁמְרוֹןֹ, שָׁם חֲבוּרוֹת קְטַנּוֹת,
                                    בִּמְעָרוֹת הָרִים הֵן נֶחְבָּאוֹת.
חייל שני וְגַם
                                    בְּסוּרְיָה אוֹמְרִים, נִרְאוּ אוֹתוֹת מֶרֶד
                                    וּשְׁאָר פְּרוֹבִינְצְיוֹת-הַמִּזְרָח גַּם כֵּן[7]
חייל שלישי יִמַּח שְׁמָם שֶׁל בַּרְבָּרִים! כְּבָר אֲנִי
                                    אָמַרְתִּי: דַּי לִי, אָשׁוּב בַּיְתָה לְאַרְצִי,
                                    כֵּן, אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה.
ראש המשמר וְאֶל
                                    הַזְּקֵנָה, הֵן?ֹ
חייל שלישי הֲלֹא אִם כָּךְ– הֲלא
                                    לֹא יַרְשׁוּ גַם לַזְּקֵנִים לָשׁוּב בָּיְתָה?
ראש המשמר לֹא, לֹא יִתֵּנוּ...
חייל שלישי תִּפַּח רוּחָם!
ראש המשמר נֵלֵכָה!
                        [ הולכים ]
 
 
מעמד שני
כרמי עין גדי, גבעה לא גבוהה
נכנסות בתולות, כנופיות כנופיות, מהן לבושות יפה עם תכשיטים, מהן במלבושי כפר, רועות, שומרוניות ]
כנופיה ראשונה אֲנַחְנוּ הַרִאשׁוֹנוׁת – רֵיק הַגָבַע!
כנופיה שנייה אֲבָל אֵחַרְנוּ! כֵּן!
כנופיה שלישית גַּם אָנוּ פֹה.
כנופיה רביעית [ מתפזרות. צחוק, פטפוטים, שירים, אחרי-כן דממה.
                                    הבתולות מתבוננות זו בזו ]
                                    שָׁלוֹם רַעֲיוֹתָי!
כולן שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!
אחת יוֹנָתִי, תְּנִי לִי מַרְגָּלִיּוֹת.
שניה אֲחוֹתִי, תְּנִי לִי שַׂהֲרוֹן.
שלישית הֲתִתְּנִי לִי אֶת תַּכְשִׁיטָיִךְ?
רביעית יָפָתִי, אָנָּא אוֹתָהּ עִיר...
חמישית מִי רוֹצָה שָׁבִיס?
שישית בָּתֵּי נָפֶשׁ!
שביעית מִי תִתֵּן תַּחַת פְּתִיגִיל חָח?
שמינית הֲיֵשׁ כָּאן רוֹצָה בְּאֵזוֹר קִפְּרוֹס?
תשיעית אֲנִי, אֲנִי!
שמינית הֲרֵיהוּ לָךְ.
עשירית וְלִי מִטְפַּחְתֵּךְ! לִי מִטְפַּחְתֵּךְ!
אחת-עשרה תִּלְבֹּשֶׁת רוֹעָה?
שתים-עשרה לִי, הֶאָח!
                                    וְאַתְּ מָה, מַה תִּקְחִי אַתְּ תַּחְתֶּנָּה?
אחת-עשרה אֶת הַחֲגוֹרָה וְאֶת הַמְּעִיל.
שלישית אֲבָל יָפִיתִי בִּפְנִינָיִךְ!
שנייה מַה יָּאֶה לִי הַשַּׂהֲרוֹן!
אחת-עשרה מִי מִלֵּל לִי, כִּי כָךְ הוֹלְמֵנִי
                                    זֶה שְׁבִיס הָרוֹעוֹת!
שלישית אוֹי! אוֹי! אוֹי!
                                    מִי יֹּאמַר: לֹא בַת-שוֹעַ אָנִי?
בתולה לבושהכשומרונית
                                    כְּלוּם לֹא שֹׁמְרוֹנִית? אִמְרִי אָתְּ!
אחת-עשרה לֹא יָדַעְתִּי, הוֹי רַעְיוֹתָי!
                                    כִּי כֹה לִי יָאֶה זֶה הַמְּעִיל!
בתולה בלבוש טבחה וְכִי כָך טַבָּחָה?
בתולה בלבושכובסת וְכָךְ כּוֹבָסֶת?
קולות הַסֶּינָה, רִיבוֹת, נָא הַסֶּינָה!
                                    הוֹי, בְּתוּלוֹת, הַס אַךְ הָס!
הֲלֹא הֵם בָּאִים! וְגַם מְנַגְּנִים!
ראשונה הֲלֹא הֵם בָּאִים!
                                    הֵמָּה – הֵם!
שנייה אֲבָל יָרֵאתִי...
שלישית וּמַה תֵּחָתִּי?
שנייה וּכְלוּם יָדָעְתִּי? אוֹי, אָנוּסָה!
                                   
                                   
מעמד שלישי
[ נכנסים בחורים, לפניהם מנגנים. הבוחרים אוחזים זה בזה. הבתולות נרתעות אל הגבעה צפופות זו לזו. הבחורים רוקדים סביב לגבעה ]
 
הבחורים הִנֵּה הֵן, הִנֵּה הֵן
                                    בְּנוֹת-הַחֵן בִּיהוּדָה!
                                    הִנֵּה הֵן, הִנֵּה הֵן
                                    בְּנוֹת-הַחֵן בִּיהוּדָה!
                                    שָׁלוֹם רָב! שָׁלוֹם רָב!
                                    שָׁלוֹם עַד בְּלִי דָי!
הבתולות אֱלֹהִים יְבָרְכְכֶם, הַבַּחוּרִים!
הבחורים עֱנוּ כֶרֶם, עֱנוּ לוֹ,
                                    כֶּרֶם עֵין-גֶּדִי עִם שָׁמֶשׁ:
גַּן עִזְּקוּהוּ שָׂרִים,
סִקְּלוּהוּ נְדִיבֵי עָם;
בְּקֶרֶן בֶּן-שֶׁמֶן נְטָעוּהוּ שׂוֹרֵק:
עֵת הַזָּמִיר עָבָרָה,
הַקַּיִץ חָלַף הָלַךְ לוֹ,
וְגַפְנֵנוּ מְסֻבֶּלֶת,
רַבּו זַלְזַלֶּיהָ,
פֹּארוֹתֶיהָ אָרָכוּ:
הֶאֱרִיכָה שָׂרִיגִים,
שְׁלוּחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ תֶלֶם,
בִּסְעַפּוֹתֶיהָ אַשְׁכְּלוֹת תִּפְאֶרֶת,
תָּשׁוּחַ מִכֹּבֶד אַשְׁכֹּלוֹת:
עֲנָבֵימוֹ שִׁכּוֹרִים מִיַּיִן,
סְמָרַגְדִּים אֶלֶקְטְרוֹן וָלָשֶׁם:
עֲלוּ רֵעִים, בּואוּ בוֹצְרִים:
אֲחוֹתֵנוּ גֶּפֶן חֶמֶד,
רְוַת-שֶׁמֶשׁ וְטַלְלֵי-לָיְלָה;
עֲסִיסִיָּה מְלֵאַת חַרְצַנִּים
בְּבִכּוּרֵי עֲנָבָיִךְ:
וִיהִי שַׁעֲרֵךְ כַּצַּמֶּרֶת,
אֲשֶׁר בְּצִלָּה תֶּאֱרֹבְנָה עֵינָיִךְ;
וְשָׁדַיִךְ כְּאַשְׁכְּלוֹת גֶּפֶן
מְתוּחִים מֵעֹצֶר תִּירוֹשׁ:
בּוֹאוּ דוֹדִים וְנֶחֱזֶה בַגֶּפֶן
בּוֹצְרִים עִם סַל וְסַלְסִלָּה:
הבתולות, כנופיהראשונה
                                    בָּחוּר, תֵּן עֵינֶיךָ בַיֹּפִי, בַּנּוֹי!
                                    שֶקֶר הַכֶּסֶף וְהֶבֶל הַהוֹן
                                    נְאוֹת עֵינַיִם – בִּנְיַן עֲדֵי-עַד.
                             אַרְבֶּה לַגֹּרֶן וְעָש יֹאכַל בַּד,
                                    נְאוֹת עֵינַיִם – בִּנְיַן עֲדֵי-עַד.
כנופיה שנייה בָּחוּר, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה!
                                    שֶׁקֶר הַיֹּפִי וְהֶבֶל הַחֵן,
                                    אֵשֶׁת הַחַיִל תִּבֶן בִּנְין-עַד,
                                    לֹֹא תִירָא מִכָּפָן, לֹֹא תֵחַת מִשְּׁמָד,
                                    אֵשֶׁת הַחַיִל תִּבֶן-בִּנְיַן- עַד.
[הבוחרים עושים שורה כנגד שורת הבתולות. אלה מתקדמים, ואלו נרתעות; יש שאלו מתקדמות, והבחורים נרתעים. אחרי-כן יכרכרו גם אלה גם אלה, אלה פונים לשמאל, ואלה לימין, ולהיפך. אחרי-כן יוצאים שני המחנות, סובבים כלפי עבר אחד, הולכים וממהרים בריקוד. בחור אוחז ביד בתולה, זוג זוג פורש לצדדין ופונים אל הכרם מתוך השורות]
בתולות עֲלֵה! עֲלֵה!
בחורים עֲלִי! עֲלִי,
                                    רַעְיָתִי!
בתולות בָּחוּר שֶׁלִּי!
                                    [כל הזוגות נעלמים]
 
 
מעמד רביעי
מנגן אחד חֲדַל מִשְּׁרֹק! פָּרָחוּ.
מנגן שני נַרְגִּיעַ קְצָת.
מנגן ראשון בְּדֹק בַּסַּלְסִלּוֹת וּבַצַּפַּחַת, אֶחָא. הַיַּיִן פֹּה!
הַיּוֹם יִרְבּוּ הַדּוֹרְכִים בְּגַת, וְיֵז תִּירוֹשָׁן
עַל כָּתְנוֹתֵיהֶן, נַפְשִׁי תִּבְחַר בְּאוֹתוֹ שֶׁכָּאן
מִן הַמּוּכָן.
מנגן שלישי מֵאֵין שִׁנַּיִם וּבַחֹסֶר – הַגֶּפֶן בֹּסֶר.
מנגן שני חַצְבֵי לְנַהֲרָא, כַּגְנֵי לְיָא?
מנגן ראשון מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶיךָ.
נִסְתַּלְּקָה הַמַּלְכָּה – וּמָלַךְ אַל-קוּם!
בָּתַר חָלָב אָזַל קוּם.
בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן!
(שותה)
מנגן שני לָאו בְּרָכָה לְבַטָּלָה.
מנגן ראשון חַס וְחָלִילָה.
מנגן שלישי חֲבִיבָה בְרָכָה זוֹ גַם עָלַי, מְזֹג, אֶחָא!
                                    [מוזג ושותה שוב]
מנגן ראשון מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית אָבִי: הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ
                                    נַעֲנֶה תְחִלָּה.
מנגן שני אֲנִי עֵד רְאִיָּה.
                                    [בולם שותים]
מנגן שלישי [פושט כנגד הראשון כוסו]
בֶּן-בַּקְבּוּק אוֹמֵר: הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ;
דָּבָר אַַחֵר: הֲפָךְ בָּהּ – אַחַת, וַהֲפָךְ בָּהּ –
שְׁתַּיִם; דְּכֹלָּא בָהּ – שָׁלֹשׁ.
מנגן שני גַּם לִי בָזִיךְ.
מנגן ראשון פְּסֹק פְּסוּקֶךָ.
מנגן שני שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יֵרָאֶה כָל זְכוּרֶךָ.
מנגן ראשון כַּפְתּוֹר וָפָרַח! וְאַתָּה – שָׁלשׁ שָׁנִינוּ! –
                                    וּרְבִיעִית אַתָּה רוֹצֶה?
מנגן שלישי שׁאֲנִי כוֹס, שֶׁהִיא נְקֵבָה, דִּכְתִיב: אַרְבַּע אִמָּהוֹת.
מנגן ראשון הֵא לָךְ.
 
 
מעמד חמישי
[הבתולות והבחורים שבים זוגות זוגות, אוכלים ושותים. נכנסים המנגנים, אחר-כך – רומאים]
 
הבתולות רוֹמָאִים! רוֹמָאִים!
אחד החיילים אַה, הִנֵּה הִנָּן.
חייל שני בַּחוּרוֹת נָאוֹת, חֵי הַכָּלֶב.
חייל שלישי תַּרְנְגֹלוֹתַי שֶׁלִּי!
חייל רביעי וּפִרְחֵי תַרְנְגוֹלִים: קוּ-קוּרֵי-קָא!
אחד הבחורים מַה לָּכֶם פֹּה? מָה אַתֶּם רוֹצִים?
חייל ראשון אֶת אֲשֶׁר כֻּלְּכֶם רוֹצִים... מִבַּחוּרָה.
הבחור כַּלֶּךְ-לְךָ מִכָּאן! לֶךְ לְךָ אֶל הַקְּסַרְקְטִין!
חייל שני מִתְיָרֵא אַתָּה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא לָךְ?
                                    חֲמִשָּׁה נַחְנוּ– דַּי לָנוּ בְּחָמֵשׁ.
הבחור רוֹמָאִי, כַּלֶּךְ-לְךָ מִכָּאן!
חייל ראשון וְאִם אָיִן?
שמעון כַּלֶּךְ-לְךָ מִכָּאן!
                                    [יוצא ומתקרב אליו]
חייל חמישי הֵם רַבִּים פֹּה.
חייל ראשון כְּלוּם דָּבְקָה חַרְבְּךָ לִנְדָנָהּ?
בחור ראשון [אל שמעון]
                                    שִׁמְעוֹן, חֲדַל: שִׁכּוֹרִים הֵם.
חייל שני הֲיָא, הַבָּחוּר, סֹב!
                                    [שמעון יוצא מתוך השורה, שם ידו בחיקו]
שמעון נֹכַח אֱלֹֹהִים דַּרְכְּכֶם!
חייל ראשון יְהוּדִי חָצוּף, דֹּם! מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?
                                    צָפַנְתָּ פִּגְיוֹן? יוּסְטוּס, טֹל חֲנִיתִי!
                                    הָבָה וְאֶבְדֹּק בְּחֵיקוֹֹשֶל הַלָּז.
                                    [נותן חניתו לרעו ומתקרב אל שמעון]
חייל שני גַּם אֲנִי אֶבְדֹּק – בְּחֵיק השְּׁחַרְחֶרֶת.
                                    [ניגש אל בתולה]
הבתולה אוֹי, אֲבוֹי, הַצִּילוּ!
[רצה, והוא אחריה. שמעון מכה את הרומאי באגרופו, וזה נופל. יתר הבחורים מתנפלים על החיילים והורגים אותם. הבתולות והמנגנים נסים. הבחורים נבוכים, עומדים מבלי לדעת מה לעשות]
שמעון אֶת הַחֲלָלִים פַשְׁטוּ, הָסֵר מֵעֲלֵיהֶם
כָּל כְּלֵי מִלְחָמָה. יְדִידַי, עוֹד הָעֶרֶב
וְעוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל
לְמַצַּב רוֹמִים אֲשֶׁר בְּעֵין-גֶּדִי,
וּבָאוּ לִתְפֹּס אֶת כָּל בַּחוּרֶיהָ.
אֵין לָנוּ אֶלָּא לְהִמָּלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ,
וּבְרֵרָה אֵין לָכֶם: הִמָּלְטוּ הֶרָה.
                                    שְׁאוּ הַיַּיִן וְאֶת כָּל הַמַּכֹּלֶת.
                                    לֹא רַב הוּא: אַךְ לְאֵיזֶה יָמִים דַּיּו,
                                    וְאָז נִרְאֶה, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׁוֹת.
                                    [הבחורים פורקים את כלי הנשק מעל החיילים ויוצאים]

הערות שולים[עריכה]

  1. ^ קיטוס Quietus, עמד בראש הצבא.
  2. ^ לולינוס ופפוס עמדו בראש המרד בלודקיה בימי טרַיַנוס — 117.
  3. ^ טרינוס במלחמותיו בארם-נהרים (114) כבש את בבל ואת ארמניה והגיע עד אקטסיפון בירת פרתיה.
  4. ^ היהודים מרדו גם באפריקה (בלוב), והרגו לערך ר' אלף(?) איש. בראשם עמד לוקאס הוא אנדריאשׂ.
  5. ^ בקפריסין עמד בראש היהודים ארטמיון והחריב את סאמאמיס.
  6. ^ בשנת 132 היו בכל יהודה חבורות וכנופיות קטנות במערות ובמנהרות, ובכל מקום סתר הכניסו כלי מלחמה, ושמה נאספו גם אנשי חיל, שהיו מתנפלים על חילות רומא.
  7. ^ היהודים מרדו גם בנציבין, בנהרדעה וחריב.