כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש/לוח שמיני
וַיְהִי אַךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר
וַיָּקָם גִּלְגָּמֶשׁ וַיִּגַּשׁ אֶל מִשְׁכַּב יְדִידוֹ.
וְאֶנְגִּידוּ שׁוֹכֵב, לֹא-יָנוּעַ.
לְאַט הִתְרוֹמֵם חָזֵהוּ, וְשָׁב וְשָׁקַט,
לְאִטּוֹ עָלָה רוּחַ מֵאַפָּיו,
וַיֵּבְךְּ גִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמַר:
"אֶנְגִּידוּ, אָנָה בָא כֹּחֲךָ וְאֵי קוֹלֶךָ?
אַיֵּה אֶנְגִּידוּ יְדִיד-נַפְשִׁי?
עָצַמְתָּ כָּאֲרִי וְכָרְאֵם, קַלֹּתָ כָּאַיָּלָה.
אַהֲבַת-אָח אֲהַבְתִּיךָ.
וָאַגְדְּלָה אוֹתְךָ מִכָּל הַנְּסִיכִים, אוֹתְךָ אֶנְגִּידוּ.
כָּל הַיָּפוֹת אֲשֶׁר בְּאוּרוּךְּ אֲהֵבוּךָ, אוֹתְךָ אֶנְגִּידוּ.
אֶל יַעַר-הָאֲרָזִים הָלַכְתִּי אִתְּךָ,
יוֹמָם וָלַיְלָה הָיִיתָ אִתִּי,
אִתִּי יַחְדָּו הֵבֵאתָ אֶת רֹאשׁ חֻמְבַּבָּה
אֶל אוּרוּךְּ הָעִיר, אֲשֶׁר סָבִיב חוֹמוֹת לָהּ.
עַל-כֵּן יְבָרְכוּנוּ יוֹשְבֵי-הָהָר כָּל-הַיָּמִים,
אֲשֶׁר הֵצִיקָה לָמוֹ הַמִּפְלֶצֶת,
כִּי הִכִּינוּ אֶת שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם הַזּוֹעֵם.
הֶהָיְתָה בְךָ לְרָעָה רוּחַ-אַפּוֹ בְנַחֲרָתוֹ,
רוּחַ-אַפּוֹ, אֲשֶׁר רַעַל בָּהּ?
אֵין-זֹאת כִּי לֹא רָצוּ הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר חָרָה אַפֵּנוּ בְעִשְׁתָּר
וַנַּךְ אֶת הַשּׁוֹר הַשַּׁלוּחַ מִן הַשָּׁמָיִם."
וַיֵּשֶׁב שָׁעָה עַל יְצוּעַ יְדִידוֹ
וַיְהִי מַשְׁקִיף נִכְחוֹ:
שׁוּב הִבִּיט גִּלְגָּמֶשׁ אֶל אֶנְגִּידוּ,
וְאֶנְגִּידוּ שׁוֹכֵב לֹא-יָנוּעַ וְיָשֵׁן.
"אֶנְגִּידוּ אֲהוּבִי וִידִיד-נְעוּרָי!
הִנֵּה יִשְׁכַּב נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
אֲשֶׁר גָּבַר עַל הַכֹּל.
עָלִינוּ בְהַר-הָאֱלֹהִים, תָּפַשְׂנוּ אֶת שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם וַנַּכֶּנּוּ
אֶת חֻמְבַּבָּה שׁוֹכְנִי-הָאֲרָזִים מִגַּרְנוּ.
מָה הַתַּרְדֵמָה הָעֲמֻקָּה אֲשֶׁר תְּקָפָתְךָ?
קָדַרְתָּ מְאֹד, אֵינְךָ מוֹסִיף לִשְׁמוֹעַ."
אוּלָם הַלָּז אֵינֶנּוּ פוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו.
גִּלְגָּמֶשׁ נָגַע אֶל לִבּוֹ וְהוּא לֹא הָלַם.
וַיְכַס עַל רֵעוֹ כְּכַסּוֹת אֶת הַכַּלָּה.
וַיֶּאֱנַק מָרָה, כַּאֲשֶׁר יִנְהֹם הָאֲרִי,
שָׁאַג כַּלְּבִיאָה אֲשֶׁר פָּצְעָה אוֹתָהּ חֲנִית,
מָרַט שַׂעֲרוֹת-רֹאשׁוֹ וַיִּזְרֵן לְכָל רוּחַ,
קָרַע שִׂמְלוֹתָיו וַיִּלְבַּשׁ אֲבֵלִים מְאֻבָּקִים.
וַיְהִי אַךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר לְמָחֳרַת-הַיּוֹם,
וַיָּעַר גִּלְגָּמֶשׁ קִינָה חֲדָשָׁה,
שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת בָּכָה לְאֶנְגִּידוּ לִידִידוֹ,
עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר בַּשְּבִיעִי לֹא קְבָרָהוּ.
וַיִּקְבֹּר גִּלְגָּמֶשׁ אֶת יְדִידוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,
וַיֵּצֵא אֶת הָעִיר אוּרוּךְּ וַיְמַהֵר אֶל הָעֲרָבָה.
פָּגָע בּוֹ צַיָּד כּוֹרֶה שׁוּחוֹת לָאֲרָיוֹת,
וַיְדַבֵּר הַצַּיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל גִּלְגָּמֶשׁ:
"שַׁלִּיט עֶלְיוֹן, אַתָּה הִכִּיתָ אֶת נוֹטֵר יַעַר-הָאֲרָזִים הַזּוֹעֵם
וְגַם אֶת חֻמְבַּבָּה הָרוֹדֶה בְהַר-הָאֲרָזִים מִגַּרְתָּ,
בִּזְרוֹעֲךָ הָרַגְתָּ אֶת הָאֲרָיוֹת בֶּהָרִים,
אֶת הַשּׁוֹר הָאַדִּיר אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֶל-הַשָּׁמַיִם מוֹתַתְתָּ;
לָמָּה שֻׁפּוּ לְחָיֶיךָ, חָוְרוּ, לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
לָמָּה תֶאֱבַל נַפְשְׁךָ וְקוֹמָתְךָ כְּפוּפָה?
לָמָּה קִנְּנָה קִינָה בְלִבְּךָ, דָּמִיתָ לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לָמָּה פָנֶיךָ שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
לָמָּה תָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?"
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-פִּיהוּ וַיְדַבֵּר וַיַּעַן לוֹ:
"יְדִידִי הַדָּבֵק בִּי כְּסוּס-מִלְחָמָה,
יְדִידִי אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
אֲשֶׁר גָּבַר עַל הַכֹּל
וְיַחְדָּו עָלִינוּ בְהַר-הָאֱלֹהִים,
תָּפַשְׂנוּ אֶת שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם וַנַּכֶּנּוּ,
אֶת חֻמְבַּבָּה הִכִּינוּ בְהַר-הָאֲרָזִים,
בְּחַגְוֵי-הָרִים הִכִּינוּ אֲרָיוֹת,
יְדִידִי, אֲשֶׁר חֵרֵף אִתִּי יַחְדָּו אֶת-נַפְשׁוֹ,
פְּקֻדַּת כָּל-הָאָדָם עָלָיו בָּאָה.
שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת בָּכִיתִי לוֹ,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קְבַרְתִּיו מִלְּפָנָי.
עַל-דְּבַר יְדִידִי חָרָה לִי מְאֹד,
לָכֵן אָחוּשָׁה בָעֲרָבָה, אַרְחִיקָה נְדוֹד.
אֵיכָה-זֶה אַחֲרִישׁ עַל יְגוֹנִי?
אֵיכָה-זֶה אָשִׂיחַ יְגוֹנִי?
יְדִידִי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, הָיָה לְאֵפֶר,
אֶנְגִּידוּ עֲמִיתִי נִמְשַׁל לְעָפָר מִן-הָאֲדָמָה.
הַאֻמְנָם גַּם-אֲנִי אַרְגִּיעַ כָּמוֹהוּ
וְלֹא אוֹסִיף לָקוּם לְעוֹלְמֵי-עַד?"