כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש/לוח רביעי

וַיְדַבֵּר שַׁמַשׁ לְגִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמַר:
"עֲלֵה אַתָּה וְרֵעֲךָ וְנִלְחַמְתֶּם עִם חֻמְבַּבָּה,
הֲלֹא הוּא נוֹטֵר אֶת יַעַר-הָאֲרָזִים,
דֶּרֶךְ יַעַר-הָאֲרָזִים יַעַל בְּהַר-הָאֱלֹהִים.
חָטָא לְפָנַי חֻמְבַּבָּה, עַל-כֵּן עֲלוּ וְהַכּוּהוּ נָפֶשׁ!"
 
וַיִּשְׁמַע גִּלְגָּמֶשׁ אֶת דִּבְרֵי הָאָדוֹן,
וַיִּקְרָא לְכָל נְדִיבֵי הָעָם.
וַיָּבֹא הוּא וְאֶנְגִּידוּ אֶל הָאוּלָם.
 
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶש אֶת פִּיהוּ וַיֹּאמַר:
"שַׁמַשׁ צִוָּנוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה עַל חֻמְבַּבָּה.
שָׁלוֹם לָכֶם וְשָׁלוֹם לְכָל הָעָם!"
 
וַיָּקָם הַזָּקֵן אֲשֶׁר בִּנְדִיבֵי הָעָם
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיָּעַן:
"יִהְיֶה שַׁמַשׁ מָגֵן לִידִידוֹ,
לְגִלְגָּמֶשׁ הָאַדִּיר כָּל הַיָּמִים,
זְרוֹעַ-יִשְעוֹ לֹא תָסוּר מִמֶּךָּ!
אָיֹם נוֹטֵר יַעַר-הָאֲרָזִים.
שַׁמַשׁ, אֲשֶׁר הוֹדִיעַ לְךָ רֹאשׁ הַקְרָב,
הוּא הֵשִׁיב לְךָ אֶת גֶּבֶר-עֲמִיתְךָ,
יִשָּׂא שָׁלוֹם לַחֲבֵרְךָ,
יַעֲמֹד לִימִינְךָ לִישׁוּעָתְךָ,
יִנְצֹר אֶת חַיֵּי הַמֶּלֶךְ.
וְאַתָּה רוֹעֵנוּ, הַמְפַלְּטֵנוּ מִכַּף צָר."
 
וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעֲצֶרֶת, וַיֹּאמֶר גִּלְגָּמֶשׁ לְאֶנְגִּידוּ:
"רֵעִי, נֵלְכָה אֶל הַמִּקְדָּשׁ אֶגַלְמָה,
אֶל הַנְּבִיאָה הַקְּדוֹשָׁה.
נֵלְכָה אֶל רִישָׁת-נִינְלִיל הַגְּבִירָה,
לְפָנֶיהָ נָגֹלּוּ עֲתִידוֹת מֵרֹאשׁ;
וְהִיא תְבָרֵךְ פַּעֲמֵי רַגְלֵינוּ,
בְּיַד אֱלֹהֵי-הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה תַּפְקִיד גוֹרָלֵנוּ."
 
וַיֵּלְכוּ אֶל הַהֵיכָל אֶגַלְמָה,
וַיִּפְגְּעוּ בַכֹּהֶנֶת הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֵם הַמֶּלֶךְ.
שָׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי בְנָהּ וַתֹּאמַר:
"הַשַּׁמַשׁ יְחֻנֶּךָּ, בְּנִי!"
 
אֶל מֶלְתַּחַת-הַחַג יָרְדָה נִינְסוּן,
בַּעֲדִי-הַקֹּדֶשׁ שָׁבָה עֲדוּיָה לְבָנִים,
מָגִנֵּי-הַזָּהָב שָׁתָה עַל חָזֶהָ,
עִטְּרָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, בְּכַפָּהּ סֵפֶל-הַמָּיִם.
הִזְּתָה עַל הָאָרֶץ וַתַּעַל עַל הַגָּג.
עָלְתָה בַמַּעֲלוֹת לִפְנֵי שַׁמַשׁ, הִקְטִירָה לְבוֹנָה,
מִנְחָה הִקְרִיבָה, וַתִּפְרֹשׂ כַּפַּיִם לְשַׁמַשׁ:
 
"לָמָּה מִנִּיתָ לִבְנִי לְגִלְגָּמֶשׁ כַּעַשׂ לֹא-יֶחְדָּל?
נָתַתָּ לוֹ לֵב, אֲשֶׁר לֹא יָנַח מִסָּעַר,
וְהִנֵּה גַם-עַתָּה נָגַעְתָּ עַד-לִבּוֹ.
וְהִנֵּה הוּא שָׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו,
לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, לְמִשְׁכְּנוֹת חֻמְבַּבָּה.
קְרָב אֲשֶׁר-לֹא-נִסָּה בוֹ עָרוּךְ לְפָנָיו,
דֶּרֶךְ אֲשֶׁר-לֹא-יְדָעָהּ נְכוֹנָה לְפָנָיו.
לְמִן הַיּוֹם הָלַךְ בּוֹ עַד-הַיּוֹם יָשׁוּב בּוֹ,
עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַעַר-הָאֲרָזִים,
עַד שֶׁיְּמַגֵּר אַרְצָה אֶת חֻמְבַּבָּה הָאַדִּיר,
עַד שֶׁיְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ כָּל-תּוֹעֲבַת נַפְשֶׁךָ,
תֵּקַע מִמְּךָ נֶפֶשׁ אֵאָה אָהַבְתָּ
כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתְךָ אֵלֶיהָ.
וְהָיְתָה לְךָ אִשְׁתְּךָ אַזְכָּרָה לְגִלְגָּמֶשׁ,
עַד שֶׁתִּמְנַע מִמְּךָ מִשְׁכַּב-דּוֹדֶיהָ,
יִהְיֶה לִבְּךָ עֵר וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת גִּלְגָּמֶשׁ
וְיָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְאוּרוּךְּ, אֲשֶׁר חוֹמוֹת סָבִיב לָהּ."
 
כָּכָה הִתְחַנְּנָה לִפְנֵי שֵׁגַל הָאֵל
לִהְיוֹת לָהּ לְעֶזְרָה.
וַיְהִי עֲנַן-הַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר לַלְּבוֹנָה
עוֹלֶה הַשָּׁמָיְמָה.
וַתֵּרֶד וַתֹּאמֶר לְאֶנְגִּידוּ:
 
"אֶנְגִּידוּ הָאַדִּיר, אַתָּה שְׂשׂוֹנִי וְנֶחָמָתִי.
וַהֲגִנֹּתָ עַל בְּנִי עַל גִּלְגָּמֶשׁ.
הַעֲלֵה עוֹלָה לְשַׁמַשׁ הַנִּשָּׂא."
 
וַיִּשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ צָפוֹנָה.
וַיִּשׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ מֵרָחוֹק
אֶת הַר-הָעוֹלָם, מְעוֹנָה לָאֱלֹהִים.
וְהַדֶּרֶך עוֹלָה לִפְנֵיהֶם בְּיַעַר-הָאֲרָזִים.
רָאוּ אֶת מַחֲשַׁכֵּי הַיַּעַר וַיַּעַזְבוּ אֶת הָאֹהָלִים מֵאַחֲרֵיהֶם,
לְבַדָּם קָרְבוּ אֶל יַעַר-הָאֵלִים.
 
מֵרָחוֹק צָפָה עֶבֶד-חֻמְבַּבָּה,
הִשְׁקִיף עַל הַגִּבּוֹרִים וְהֵם קְרֵבִים,
רָאָה אוֹתָם וְיָצָא לִקְרָאתָם,
עוֹטֶה שֶׁבַע שִׂמְלוֹת-כְּשָׁפִים.
הֵסִיר שֵׁשׁ שְׂמָלוֹת וְהֶחֱלִיף אוֹתָן,
תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה וְעֶלְיוֹנִים לְמָטָּה.
כְּשׁוֹר-פָּר נוֹשֵׁם בְּעֶבְרָתוֹ זִנֵּק אֲלֵיהֶם,
שָׁאֹג יִשְׁאַג, יִתֵּן קוֹל אָיֹם:
"גְּשׁוּ וְאֶתֶּנְכֶם טֶרֶף לַדַּיּוֹת!"
 
אַךְ שַׁמַשׁ, אֱלֹהֵי-הַשֶּׁמֶשׁ, סָכַךְ עַל הַגִּבּוֹרִים,
שָׁת לְאַל אֶת כִּשְׁפֵי אַדְּרוֹת-הַנָּעַר.
נִינִיב אֱלֹהֵי-הַמִּלְחָמָה חִזֵּק אֶת יְדֵיהֶם
וַיַּכּוּ נָפֶשׁ אֶת הָעֲנָק,
אֶת נוֹטֵר יַעַר-חֻמְבַּבָּה.
 
וַיִּפְתַּח אֶנְגִּידוּ אֶת פִּיו וַיֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"אָחִי, אַל-נָא נִקְרַב אֶל הַיַּעַר
וְלֹא נַחְדֹּר אֶל מַחֲשַׁכֵּי הַחֹרְשָׁה,
כָּל-אֲבָרַי כְּאִלּוּ יָבְשׁוּ, כְּאִלּוּ יָבְשָׁה אֶזְרוֹעִי."
 
וַיַּעַן גִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶנְגִּידוּ:
"אַל יֵרַךְ לְבָבְךָ וְאַל יִפֹּל,
אַל תַּעֲרֹץ, יְדִידִי, וְאַל תִּפְחָד.
לֹא, כִּי מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה דַרְכֵּנוּ.
נָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל פְּנֵי חֻמְבַּבָּה.
אִם לֹא גָבְרָה יָדֵנוּ עַל נוֹטֵר-יַעֲרוֹ?
הֲכִי לֹא נְבוֹנֵי-מִלְחָמָה אֲנָחְנוּ?
הָבָה נַעֲלֶה בְהַר-הָאֱלֹהִים.
בְּטַח בְּשַׁמַשׁ, וּלְבָבְךָ לֹא יִפְחָד,
וְשָׁבָה וְהָיְתָה זְרוֹעֲךָ כְּבַתְּחִלָּה,
וְשָׁב כֹּחֲךָ וְהָיָה כְּבָרִאשׁוֹנָה.
קוּמָה וְנַעֲלֶה, יַחְדָּו נֵאָבֵק.
אֵל-הַשֶּׁמֶשׁ יְדִידֵנוּ מְשׁוֹרְרֵנוּ לַקְרָב,
שְׁכַח אֶת הַמָּוֶת וְחָלְפָה בַלָּהָה.
וְנִשָּׁמֵר מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵינוּ בַיָּעַר,
נִתְבּוֹנֵן אֶל כָּל עֵבֶר וְעֵבֶר
וְלֹא יִפֹּל עָלֵינוּ הָאַדִּיר מִמַּאֲרָבוֹ.
וְהָאֵל, אֲשֶׁר סָכַךְ עָלֵינוּ בַקְרָב כַּיּוֹם
יִהְיֶה לְמִשְׂגָּב לִידִיד-נַפְשׁוֹ.
נִהְיֶה לְשֵׁם וּלִתְהִלָּה בְּכָל-הָאָרֶץ."
 
וַיִּשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ,
וַיָּבֹאוּ עַד יַעַר-הָאֲרָזִים
וַיַּעַמְדוּ מִדַּבֵּר וַיַּעַמְדוּ תַחְתָּם.