כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש/לוח עשירי

וְכִסֵּא סִידוּרִי-סַבִּיתוּ הָאֵלָה נִשָּׂא עַל שְׂפַת הַיָּם,
שָׁם הִיא יוֹשֶׁבֶת וְשׁוֹמֶרֶת אֶת מְבוֹא גַן-הָאֱלֹהִים,
אַבְנֵט עַל חֲלָצֶיהָ, חֲגוֹר עָשׂוּי לָהּ,
שִׂמְלָה אֲרֻכָּה עוֹטָה אֶת-בְּשָׂרָהּ.
וְגִלְגָּמֶשׁ רָץ הֵנָּה וָהֵנָּה, מְבַקֵּשׁ אֶת-הַפֶּתַח.
עוֹרוֹת חַיּוֹת-שָׂדֶה עוֹטִים אֶת-בְּשָׂרוֹ,
נוֹרָא מַרְאֵהוּ, תַּבְנִית-אֱלֹהִים תַּבְנִיתוֹ,
לִבּוֹ כוֹאֵב, דּוֹמֶה הוּא לְעוֹבֵר דְּרָכִים רְחוֹקוֹת.
 
סַבִּיתוּ מַשְׁקִיפָה לְמֵרָחוֹק
וַתֹּאמֶר אֶל לִבָּהּ וַתְּדַבֵּר דְּבָרֶיהָ,
עִם לִבָּה נוֹעֲצָה וַתֹּאמַר:
 
"הַאֻמְנָם אֶל גַּן-אֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ הַלָּז דֶּרֶךְ?
לְאָן יֵלֵךְ, בְּצַעֲדוֹ יִסְעָר?"
וַיְהִי בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ סַבִּיתוּ וַתִּנְעַל הַשְּׁעָרִים,
סָגְרָה הַשְּׁעָרִים, הִבְרִיחָה הַבְּרִיחַ.
וַיַּחֲרֹץ גִּלְגָּמֶשׁ בְּלִבּוֹ לָבֹא בַשָּׁעַר.
הֵנִיף אֶת-זְרוֹעוֹ, גַּרְזִנּוֹ הִנִּיחַ עַל הַשָּׁעַר,
וַיֹּאמֶר גִּלְגָּמֶשׁ לָאֵלָה סַבִּיתוּ:
 
"סַבִּיתוּ, לָמָּה-זֶה נָעַלְתְּ אֶת-הַשְּׁעָרִים בְּפָנָי?
סָגַרְתְּ אֶת-הַשְּׁעָרִים וַתַּבְרִיחִי הַבְּרִיחַ.
הִנְנִי נוֹתֵץ אֶת-הַשַּׁעַר וַאֲגַדֵּעַ הַבְּרִיחַ!"
 
פָּתְחָה סַבִּיתוּ אֶת-הַשַּׁעַר וַתְּדַבֵּר בַּפֶּתַח:
"לָמָּה שֻׁפּוּ, חָוְרוּ לְחָיֶיךָ, לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
לָמָּה תֶאֱבַל נַפְשְׁךָ? קוֹמָתְךָ כְּפוּפָה?
לָמָּה קִנְּנָה קִינָה בְלִבְּךָ, דָּמִיתָ לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לָמָּה פָנֶיךָ שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
לָמָּה תָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?"
 
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-פִּיהוּ וַיְדַבֵּר וַיַּעַן לָהּ:
"אֵיךְ לֹא תְשֻׁפֶּינָה, תֶּחֱוַרְנָה לְחָיַי, אֵיךְ לֹא יִפְּלוּ פָנָי?
אֵיךְ לֹא תֶאֱבַל נַפְשִׁי, לֹא תִכַּף קוֹמָתִי?
אֵיךְ לֹא תְקַנֵּן קִינָה בְלִבִּי, לֹא אֶדְמֶה לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
אֵיךְ לֹא יִהְיוּ פָנַי שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
אֵיכָה לֹא אָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?
יְדִידִי אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
אֲשֶׁר גָּבַר עַל-הַכֹּל
וְיַחְדָּו עָלִינוּ בְהַר-הָאֱלֹהִים,
תָּפַשְׂנוּ אֶת שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם וַנַּכֶּנּוּ,
אֶת-חֻמְבַּבָּה הִכִּינוּ בְהַר-הָאֲרָזִים,
בְּחַגְוֵי-הָרִים הִכִּינוּ אֲרָיוֹת,
יְדִידִי, אֲשֶׁר חֵרֵף אִתִּי יַחְדָּו אֶת-נַפְשׁוֹ,
פְּקֻדַּת כָּל-הָאָדָם עָלָיו בָּאָה.
שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת בָּכִיתִי לוֹ,
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קְבַרְתִּיו מֵעַל-פָּנָי.
עַל-דְּבַר יְדִידִי חָרָה לִי מְאֹד,
לָכֵן אָחוּשָׁה בָעֲרָבָה, אַרְחִיקָה נְדוֹד.
אֵיכָה-זֶה אַחֲרִישׁ עַל יְגוֹנִי?
אֵיכָה אָשִׂיחַ יְגוֹנִי?
יְדִידִי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, הָיָה לְאֵפֶר,
אֶנְגִּידוּ עֲמִיתִי נִמְשַׁל לְעָפָר מִן-הָאֲדָמָה.
הֲגַם אֲנִי אַרְגִּיעַ כָּמוֹהוּ
וְלֹא אוֹסִיף לָקוּם לְעוֹלְמֵי-עַד?"
 
וַתַּעַן סַבִּיתוּ וַתֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"גִּלְגָּמֶשׁ, אָנָה אַתָּה מְמַהֵר?
אֶת-הַחַיִּים אֲשֶׁר אַתָּה דוֹרֵשׁ לֹא תִמְצָא.
בִּבְרֹא אֱלֹהִים אָדָם מִנּוּ לוֹ אֶת-הַמָּוֶת,
וְאֶת-הַחַיִּים לָקְחוּ לָהֶם.
לָכֵן גִּלְגָּמֶשׁ, אֱכֹל וּשְׁתֵה,
מַלֵּא בִטְנְךָ וּשְׂמַח יוֹמָם וָלָיְלָה,
יוֹם יוֹם עֲשֵׂה לְךָ מִשְׁתֶּה,
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ יוֹמָם וָלָיְלָה,
שָׂא זִמְרָה וּתְנָה כִנּוֹר, חָלִיל נָעִים עִם מָחוֹל.
בְּכָל-עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים,
רְחַץ אֶת רֹאשְׁךָ וְשֶׁמֶן עָלָיו אַל יֶחְסָר,
וּטְבֹל אֶת-בְּשָׂרְךָ בְּמַיִם חַיִּים.
רְאֵה בְּשִׂמְחָה אֶת-בָּנֶיךָ, אֲשֶר יְמִישׁוּן כַּפֶּיךָ,
רְאֵה חַיִּים עִם הָאִשָּׁה.
לָכֵן שׁוּבָה לְאוּרוּךְּ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל וְגִבּוֹר."
 
וַיַּעַן אוֹתָה גִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמֶר לְסַבִּיתוּ:
"אָנָּא, סַבִּיתוּ, הַרְאִינִי אֶת-הַדֶּרֶךְ לְאוּת-נַפִּשְׁתִּים,
הוֹרִינִי, אֵיךְ אָבֹא אֵלָיו.
תְּנִי אוֹת,
אִם אֶפְשָׁר וְאֶעְבְּרָה אֶת-הַיָּם,
וְאִם אִי-אֶפְשָׁר – וְאֵלֵךְ בַּשָּׂדֶה."
 
וַתַּעַן סַבִּיתוּ וַתֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"לֹא הָיָה פֹה מַעֲבָר מֵעוֹלָם,
מִימוֹת-עוֹלָם לֹא עָבַר אֶת-הַיָּם כָּל-הַבָּא הֵנָּה,
רַק שַׁמַשׁ שַׂגִּיא-הַכֹּחַ, הוּא יַעַבְרֶנוּ,
זוּלָתִי אֱלֹהֵי-הַשֶּׁמֶשׁ, וּמִי מִבַּלְעָדָיו?
כִּי קָשֶׁה הַמַּעֲבָר עַל-פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס,
קָשְׁתָה הַדֶּרֶךְ,
וַעֲמֻקִּים מֵי-הַמָּוֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם.
וְאֵיכָה-זֶה תַעֲבֹר, גִּלְגָּמֶשׁ, אֶת-הַיָּם?
וְאִם גַּם עַד מֵי-הַמָּוֶת תָּבֹא, מַה-תַּעֲשֶׂה שָׁם?
רְאֵה, הִנֵּה בַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹנוֹת-הָאֲבָנִים מֻנָּחִים,
שָׁם אוּר-שַׁנַבִּי, חוֹבְלוֹ שֶׁל אוּת-נַפִּשְׁתִּים.
הִנֵּה זֶה אַךְ פָּנָה אֶל הַיָּעַר
לִקְטֹף לוֹ עֵשֶב וְגַרְגְּרִים.
לֵךְ וּמְצָאֵהוּ.
אִם אֶפְשָׁר וְעָבַרְתָּ אִתּוֹ, וְאִם אִי-אֶפְשָׁר – שׁוּבָה."
 
וַיְהִי כִּשְׁמוֹעַ גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
הֵנִיף אֶת גַּרְזִנּוֹ אֲשֶׁר עַל צִדּוֹ,
תָּלָה אֶת-חַרְבּוֹ עַל חֲגוֹרָתוֹ,
נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ עַד שְפַת הַיָּם.
כַּחֲנִית אֲשֶׁר הוּטָלָה נָפַל שַׁעַר גַּן-הָאֱלֹהִים
בֵּינוֹ וּבֵין הָאֵלָה.
 
גִלְגָּמֶשׁ מִתְבּוֹנֵן בַּמֶּרְחָק
וְהִנֵּה סְפִינָה עַל תּוֹצְאוֹת הַנְּהָרוֹת.
שָׁמָּה נָשָׂא פְעָמָיו אֶל אֳנִיּוֹת אוּת-נַפִּשְׁתִּים.
וְהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת-הַחוֹבֵל, אֲשֶׁר יַעֲבִירֶנּוּ בְשָׁלוֹם
בַּיָּם רְחַב-הַיָּדַיִם וּבְמֵי-הַמָּוֶת.
עַד הַנַּחַל בָּא, וַיַּעֲמֹד מִלֶּכֶת.
וְהִנֵּה אֳנִיָּה, וַיֵּחָפֵז לְאֹרֶךְ הַחוֹף,
וְאֵין לִמְצֹא אֶת-הַחוֹבֵל.
 
וַיִּמְצָא אֲרוֹנוֹת וַאֲבָנִים בְּתוֹכָם
מֻנָּחִים עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.
וַיֵּלֶךְ בַּיַּעַר וַיִּקְרָא:
"הַגַּשָּׁר, אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ,
הַעֲבִירֵנִי-נָא בַיָּם וּבְמֵי-הַמָּוֶת!"
 
הוּא קוֹרֵא בְקוֹל רָם, וְאֵין מַעֲנֶה.
וַיָּשָׁב גִּלְגָּמֶשׁ אֶל הָאֲרוֹנוֹת וַיִּשְׁבְּרֵם בַּחֲמָתוֹ.
וַיָּקָם וַיָּשָׁב אֶל הַיָּעַר,
וְהִנֵּה עֵינָיו רוֹאוֹת אֶת אוּר-שַׁנַבִּי,
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו.
 
עָנָה אוֹתוֹ אוּר-שַׁנַבִּי וַיֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"הַגֶּד-לִי אֶת-שִׁמְךָ, לִי תְכַנֶּנּוּ.
אֲנִי אוּר-שַׁנַבִּי, חוֹבְלוֹ שֶׁל אוּת-נַפִּשְׁתִּים שׁוֹכְנִי-הַמֶּרְחַקִּים."
וַיַּעַן גִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמֶר לְאוּר-שַׁנַבִּי:
 
"גִּלְגָּמֶשׁ שְׁמִי, מֵהַרְרֵי אַנוּ בָאתִי,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה הָלַכְתִּי מִמִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַד-הֵנָּה.
עַתָּה לָאַחֲרוֹנָה רְאִיתִיךָ, אוּר-שַׁנַבִּי,
תְּנָה לִי וְאֶרְאֶה אֶת-פְּנֵי אוּת-נַפִּשְׁתִּים שׁוֹכְנִי-הַמֶּרְחַקִּים."
 
וַיַּעַן אוּר-שַׁנַבִּי אֶת-גִּלְגָּמֶשׁ:
"לָמָּה שֻׁפּוּ לְחָיֶיךָ, חָוְרוּ, לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
לָמָּה תֶאֱבַל נַפְשְׁךָ וְקוֹמָתְךָ כְּפוּפָה?
לָמָּה קִנְּנָה קִינָה בְלִבֶּךָ, דָּמִיתָ לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לָמָּה פָנֶיךָ שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
לָמָּה תָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?"
 
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-פִּיהוּ, וַיְדַבֵּר וַיַּעַן לוֹ:
"וְאֵיכָה לֹא תְשֻׁפֶּינָה, תֶּחֱוַרְנָה לְחָיַי, אֵיךְ לֹא יִפְּלוּ פָנָי?
אֵיךְ לֹא תֶאֱבַל נַפְשִׁי וְקוֹמָתִי לֹא תִכָּף?
אֵיכָה לֹא תְקַנֵּן קִינָה בְלִבִּי, לֹא אֶדְמֶה לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לֹא יִהְיוּ פָנַי שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
אֵיכָה לֹא אָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?
יְדִידִי אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
אֲשֶׁר גָּבַר עַל-הַכֹּל
וְיַחְדָּו עָלִינוּ בְהַר-הָאֱלֹהִים,
תָּפַשְׂנוּ אֶת-שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם וַנַּכֶּנּוּ,
אֶת-חֻמְבַּבָּה הִכִּינוּ בְהַר-הָאֲרָזִים,
בְּחַגְוֵי-הָרִים הִכִּינוּ אֲרָיוֹת,
יְדִידִי, אֲשֶׁר חֵרֵף אִתִּי יַחְדָּו אֶת-נַפְשׁוֹ,
פְּקֻדַּת כָּל-הָאָדָם עָלָיו בָּאָה.
שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת בָּכִיתִי לוֹ,
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קְבַרְתִּיו מֵעַל-פָּנָי.
עַל-דְּבַר יְדִידִי חָרָה לִי מְאֹד,
לָכֵן אָחוּשָׁה בָעֲרָבָה, אַרְחִיקָה נְדוֹד.
אֵיכָה-זֶה אַחֲרִישׁ עַל יְגוֹנִי?
אֵיכָה-זֶה יְגוֹנִי אָשִׂיחַ?
יְדִידִי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, הָיָה לְאֵפֶר,
אֶנְגִּידוּ עֲמִיתִי נִמְשַׁל לְעָפָר מִן-הָאֲדָמָה.
הֲגַם אֲנִי אַרְגִּיעַ כָּמוֹהוּ
וְלֹא אוֹסִיף לָקוּם לְעוֹלְמֵי-עַד?"
 
וַיּוֹסֶף גִּלְגָּמֶשׁ וַיְדַבֵּר אֶל אוּר-שַׁנַבִּי:
"אוּר-שַׁנַבִּי, אֵיכָה אָבֹא אֶל אוּת-נַפִּשְׁתִּים?
הוֹדִיעֵנִי-נָא אֶת-הַדֶּרֶךְ אֵלֵךְ אֵלָיו,
הוֹרֵנִי אֶת הַמְסִלָּה הַנִּסְתָּרָה.
אִם אֶפְשָׁר וְאֶעְבְּרָה אֶת-הַיָּם,
וְאִם אִי-אֶפְשָר – אֵלְכָה בַשָּׂדֶה."
 
עָנָה אוֹתוֹ אוּר-שַׁנַבִּי, אֶת-גִּלְגָּמֶשׁ עָנָה:
"גִּלְגָּמֶשׁ, יָדֶיךָ אַתָּה הֶחֱרִיבוּ אֶת-הַמַּעֲבָר,
יָדֶיךָ אַתָּה בָלְקוּ אֶת-אֲרוֹנוֹת-הָאֲבָנִים,
אַתָּה אַתָּה נָתַצְתָּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַשִּׂרְטוֹנוֹת
בְּקֶרֶב מֵי-הַמָּוֶת הַשּׁוֹטְפִים.
הִנֵּה הָאֲרוֹנוֹת הַמְלֵאִים אֶבֶן נֻפָּצוּ
וְלֹא אוּכַל הֲבִיאֲךָ אֶל אִי-הַחַיִּים.
 
"קוּמָה גִּלְגָּמֶשׁ, הָנֵף אֶת-גַּרְזִנְּךָ אֲשֶׁר עַל צִדְּךָ,
רֵד אֶל הַיַּעַר וְּנָסר-לְךָ מֵאָה וְעֶשְׂרִים עֵצִים,
שִׁשִּׁים אַמָּה אֹרֶךְ הַכְּלוֹנָס הָאֶחָד,
קַצֵּץ בִּסְעִיפֵיהֶם, הַקְצִיעֵם וַהֲבִיאֵם הֵנָּה."
 
וַיִּשְׁמַע גִּלְגָּמֶשׁ בְּקוֹלוֹ.
וַיִּקַּח גַּרְזִנּוֹ אֲשֶר לְצִדּוֹ וַיֵּלֶךְ הַיַּעֲרָה.
גָּזַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים עֵצִים,
קָצַץ בְּעַנְפֵיהֶם, הִקְצִיעָם וֶהֱבִיאָם.
שִׁשִּים אַמָּה אֹרֶךְ הַכְּלוֹנָס הָאֶחָד;
קִבְּצָם יַחַד, הֱבִיאָם לְאוּר-שַׁנַבִּי.
 
וַיֵּרְדוּ גִּלְגָּמֶשׁ וְאוּר-שַׁנַבִּי בָאֳנִיָּה,
הִסִּיעוּ אוֹתָה בַּיָּם וְהִפְלִיגוּ מִשָּׁם.
וְהַדֶּרֶךְ מַהֲלַךְ חֹדֶשׁ יָמִים וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם,
וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָא אוּר-שַׁנַבִּי עַד מֵי-הַמָּוֶת.
 
וַיְדַבֵּר אוּר-שַׁנַבִּי וַיֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"בַּגַּרְזֶן תְּקַע אֶת-הַכְּלוֹנְסָאוֹת אֶחָד אֶחָד בַּקַּרְקָע.
יָדְךָ אַל תִּגַּע בְּמֵי-הַמָּוֶת וְלֹא תָמוּת.
גִּלְגָּמֶשׁ, תְּקַע כְּלוֹנָס שֵׁנִי, שְלִישִׁי וּרְבִיעִי!
גִּלְגָּמֶשׁ, תְּקַע כְּלוֹנָס חֲמִישִׁי, שִׁשִּׁי וּשְׁבִיעִי!
גִּלְגָּמֶשׁ, תְּקַע כְּלוֹנָס שְׁמִינִי, תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי!
גִּלְגָּמֶשׁ, תְּקַע אֶת-הָאַחַד-עָשָׂר, אֶת הַשְּׁנֵים-עָשָׂר!"
מֵאָה וְעֶשְׂרִים כְּלוֹנְסָאוֹת תָּקַע גִלְגָּמֶשׁ,
אֶל הַקַּרְקַע תְּקָעָם אֶחָד אֶחָד.
 
וַיַּעֲבֵר גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-בְּגָדָיו מֵעַל מָתְנָיו,
הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת-עוֹר-הָאֲרִי,
וַיַּעַשׂ בְּעֹצֶם יָדוֹ אֶת-הַתֹּרֶן הָרָם.
 
אוּת-נַפִּשְׁתִּים מַשְׁקִיף לְמֵרָחוֹק,
אֶל לִבּוֹ אָמַר וַיְדַבֵּר אֶת-דְּבָרָיו:
"מַדּוּעַ נֻפְּצוּ אֲרוֹנוֹת-הָאֲבָנִים שֶׁלַּסְּפִינָה?
מִי הוּא הַנָּכְרִי הַבָּא בָאֳנִיָּה?
הֲלֹא אָדָם אֵינֶנּוּ?
הִנְנִי מִתְבּוֹנֵן, הַאֻמְנָם אָדָם הוּא?
הִנְנִי מִתְבּוֹנֵן, הַאֻמְנָם גֶּבֶר הוּא?
הִנְנִי מִתְבּוֹנֵן, הַאֻמְנָם אֵל הוּא?
דּוֹמֶה הוּא לִי בַכֹּל.
בְּיָד חֲזָקָה יִתְקַע כְּלוֹנְסָאוֹת בְּמֵי-הַמָּוֶת הַשּׁוֹטְפִים
וְהָיוּ לוֹ תַחַת אֲרוֹנוֹת-הָאֲבָנִים,
שֶׁהָיָה אוּר-שַׁנַבִּי נוֹהֵג לְהַשְׁלִיךְ בַּמָּיִם,
בְּיָד חֲזָקָה הֵם מַעֲבִירִים אֶת-הַסְּפִינָה לְאֹרֶךְ הַכְּלוֹנְסָאוֹת.
עוֹד מְעַט וְיַגִּיעוּ אֶל שְׂפַת הָאִי.
וְהִנֵּה כָלוּ כָל-הַכְּלוֹנְסָאוֹת אִתָּם.
וְהִנֵּה מוֹצִיא הַנָּכְרִי אֶת-הַתֹּרֶן,
בְּגַרְזִנּוֹ בְקָעָהוּ לִשְׁנַיִם.
תָּקַע בַּמַּיִם אֶת-שְׁנֵי הַמּוֹטוֹת
וּבִדְחִיפָה אַדִּירָה הִגִּיעַ לַחוֹף."
 
וַיֵּרֶד אוּר-נַפִּשְׁתִּים מִבֵּיתוֹ,
נֶחְפַּז אֶל הַנָּכְרִי, וַיֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"קְרָא אֶת-שִׁמְךָ, הַגִּידָה אוֹתוֹ לִי.
אֲנִי אוּת-נַפִּשְׁתִּים, אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַחַיִּים."
 
וַיַּעַן גִּלְגָּמֶשׁ וַיֹּאמֶר לְאוּת-נַפִּשְׁתִּים הַמְאֻשָּׁר:
"דֶּרֶךְ רְחוֹקָה הָלַכְתִּי מִמִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד-הֵנָּה,
וְהִנֵּה עֵינַי רוֹאוֹת אוֹתְךָ לָאַחֲרוֹנָה,
אֶת אוּת-נַפִּשְׁתִּים הַשּׁוֹכְנִי-מֶרְחַקִּים."
 
וַיַּעַן לוֹ אוּת-נַפִּשְׁתִּים וַיֹּאמַר:
"לָמָּה שֻׁפּוּ לְחָיֶיךָ, חָוְרוּ, לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?
לָמָּה תֶאֱבַל נַפְשְׁךָ וְקוֹמָתְךָ כְּפוּפָה?
לָמָּה קִנְּנָה קִינָה בְלִבְּךָ, דָּמִיתָ לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לָמָּה פָנֶיךָ שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
לָמָּה תָנוּעַ עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה?
 
וַיִּפְתַּח גִּלְגָּמֶשׁ אֶת-פִּיהוּ וַיְדַבֵּר וַיַּעַן לוֹ:
"אֵיךְ לֹא תְשֻׁפֶּינָה, תֶּחֱוַרְנָה לְחָיַי וְלֹא יִפְּלוּ פָנָי?
אֵיךְ לֹא תֶאֱבַל נַפְשִׁי וְקוֹמָתִי לֹא תִכָּף?
אֵיךְ לֹא תְקַנֵּן קִינָה בְלִבִּי, לֹא אֶדְמֶה לְעוֹבֵר דֶּרֶךְ רְחוֹקָה?
לֹא יִהְיוּ פָנַי שְׁזוּפִים מֵרוּחַ, מִשְּׂעִירִים וְשֶׁמֶשׁ-צָהֳרָיִם?
יְדִידִי אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת,
אֲשֶׁר גָּבַר עַל-הַכֹּל
וְיַחְדָּו עָלִינוּ בְהַר-הָאֱלֹהִים,
תָּפַשְׂנוּ אֶת-שׁוֹר-הַשָּׁמַיִם וַנַּכֶּנּוּ,
אֶת-חֻמְבַּבָּה הִכִּינוּ בְהַר-הָאֲרָזִים,
בְּחַגְוֵי-הָרִים הִכִּינוּ אֲרָיוֹת.
יְדִידִי, אֲשֶׁר חֵרֵף אִתִּי יַחְדָּו אֶת-נַפְשׁוֹ,
פְּקֻדַּת כָּל-הָאָדָם עָלָיו בָּאָה.
שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת בָּכִיתִי לוֹ,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קְבַרְתִּיו מֵעַל-פָּנָי.
עַל-דְּבַר יְדִידִי חָרָה לִי מְאֹד,
לָכֵן אָחוּשָׁה בָעֲרָבָה, אַרְחִיקָה נְדוֹד.
אֵיכָה-זֶה אַחֲרִישׁ עַל יְגוֹנִי?
אֵיכָה יְגוֹנִי אָשִׂיחַ?
יְדִידִי, אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, הָיָה לְאֵפֶר,
אֶנְגִּידוּ עֲמִיתִי נִמְשַׁל לְעָפָר מִן-הָאֲדָמָה.
הֲגַם אֲנִי אַרְגִּיעַ כָּמוֹהוּ
וְלֹא אוֹסִיף לָקוּם לְעוֹלָם וָעֶד?"
 
וַיּוֹסֵף גִּלְגָּמֶשׁ וַיְדַבֵּר לְאוּת-נַפִּשְׁתִּים:
"אָמַרְתִּי, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת-פְּנֵי אוּת-נַפִּשְׁתִּים, אֲשֶׁר עָלָיו יְדֻבָּר.
אֶמְצָא אֶת שׁוֹכְנִי-הַמֶּרְחַקִּים,
אֶת-הַמְאֻשָּׁר בָּאָדָם, אֲשֶׁר מָצָא חַיֵּי-עוֹלָם.
וָאֵצֵא וָאֶתְהַלֵּךְ בָּאֲרָצוֹת
וָאַעַל עַל הֶהָרִים, אֲשֶׁר קָשֶׁה לַעֲלוֹת בָּם.
עָבַרְתִּי בְמַיִם וּבִנְהָרוֹת,
לֹא רָאוּ עֵינַי בַּטּוֹבָה.
שָׂבַעְתִּי מַמְּרוֹרִים, מַתְּלָאוֹת הָיו מְזוֹנִי,
עַד שֶׁבָּאתִי אֶל סַבִּיתוּ – בְּגָדַי עִדִּים.
צַדְתִּי צִפּוֹר-שָׂדַי, בְּשָׂרָהּ הָיָה מַאֲכָלִי,
טַרְפִּי הָאַיָּל, הַצְּבִי וְהָעֹפֶר,
בַחֲנִיתִי הִכִּיתִי אֲרִי, נָמֵר וָשַׁחַל,
וַיִּהְיוּ לִי עוֹרוֹתָם לְבֶגֶד לָבָשְׁתִּי.
יִסְגְּרוּ רוּחוֹת-הַמָּוֶת שַׁעֲרֵיהֶם עַל-מַסְגֵּר,
יִסְתְּמוּ אוֹתָם בְּכֹפֶר וַאֲבָנִים!
אֲנִי אֲבַעֵר אֶת-רוּחוֹת-הַמָּוֶת,
אוֹבִישָׁה שְׂשׂוֹנָם וְלֹא יוֹסִיפוּ לִשְׂמֹחַ.
הוֹדִיעֵנִי, אוּת-נַפִּשְׁתִּים, אֶת-תּוֹרַת-הַחַיִּים,
כִּי אַתָּה מָצָאתָ אֶת-הַחַיִּים."
 
וַיַּעַן אוּת-נַפִּשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לְגִלְגָּמֶשׁ:
"הֶרֶף מֵאַף וַחֲדַל לְךָ מִקִּינָה!
שׁוֹנִים לְגוֹרְלוֹתֵיהֶם אֱלֹהִים וְאָדָם.
אָדָם יְצָרוּךָ אָבִיךָ וְאִמְּךָ,
וְאִם גַּם שְׁתֵּי שְׁלִישִׁיּוֹת בְּךָ אֱלֹהִים,
אַחַת שְׁלִישִׁית בְּךָ אָדָם וְגוֹרַל-אָדָם גּוֹרָלֶךָ.
לֹא נִתְּנוּ לָאָדָם חַיֵּי-עוֹלָם!
אַכְזָר הַמָּוֶת וְתַכְלִית לְכָל-חָי.
הַלְנֵצַח-נְצָחִים יִבָּנֶה בָיִת?
אִם לְעוֹלָמִים יֵחָתֵם בַּחוֹתָמֶת?
הֲלַעֲדֵי-עַד יְחַלְּקוּ אַחִים?
אִם לְעוֹלָם יָשִׂישׂ אֱנוֹש עַל אַהֲבָה?
הַבְכָל-עֵת יִגְאֶה נָהָר וִיכַס עֵין-הָאָרֶץ?
הַלְעוֹלָם תִּרְאֶינָה הַצִּפֳּרִים קוּלִילוּ וְקִירִיפּוּ אֶת-הַזָּמִיר,
אִם עֵינֵיהֶן לְעוֹלָם תֶּחֱזֶינָה פְנֵי שָׁמֶשׁ?
לֹא הָיָה מִן-הָעוֹלָם דָּבָר קַיָּם לָעַד בָּאָרֶץ.
דּוֹמֶה הַיִּלוֹד לַנִּפְטָר,
אִם לֹא חוֹתַם-הַמָּוֶת עַל שְׁנֵיהֶם טָבוּעַ?
בְּהוֹצִיא הַשּׁוֹטֵר וְהַשּׁוֹעֵר נֶפֶש חַי מִשְּׁאוֹל-תַּחְתִּית,
יִתְאַסְּפוּ יַחַד הָאֲנוּנָקִים, הָאֵלִים הָאַדִּירִים,
וְגַם מָמֶתוּם, הַיּוֹצֶרֶת הַגְּדוֹלָה;
אִתָּם יַחְדָּו תַּחֲרֹץ גּוֹרַל-אָדָם,
יוֹצִיאוּ בְמִסְפָּר יְמֵי-חַיֵּי-אָדָם,
רַק אֶת-יוֹם-הַמָּוֶת, אוֹתוֹ לֹא יוֹעִידוּ."