כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/משירי הורציוס/Quid dedicatum
Quid dedicatum[1] / הוראטיוס / תרגם שאול טשרניחובסקי
מָה הַמְשׁוֹרֵר יִּשְׁאַל מֵאַפּוֹלוֹן,
בְּיוֹם חֲנֻכַּת-דְּבִיר וּנְסֹךְ בּוֹ מִסֵּפֶל
תִּירוֹשׁ[2] חָדָשׁ, הוּא מַה יִּתְבָּע?
לֹא מִזְרְעוֹת שְׂדוֹת-סַרְדִּינְיָה[3] כָּשִׂים
לֹא עֲדָרִים שֶׁל קָלַבְּרִים[4] בַּנֶּגֶב,
אַף לֹא זְהַב-הִינְדוּ עִם שֶׁנְהַבֵּי-צָחַר,
אַף לֹא כָּרִים עַל גְּדוֹת הַלִּירִיס,[5]
נַחַל שׁוֹקֵט יְלַחְכֵם בְּמֵימָיו.
גֶּפֶן מִקָּלֶס[6] זְמֹר, בָּהּ אִם זָכִיתָ,
פְּגַע בְּמַגָּלֶיךָ; וְסוֹחֵר כֶּבֶד-נֶכֶס
יִשְׁתֶּה-יִגְמָא בְּכוֹס שֶׁל כֶּתֶם
יַיִן בִּמְחִיר סְחַר-סוּרְיָה קָנָה[7]
בְּרוּךְ-הַשָּׁמַיִם: שִׁלֵּשׁ וְרִבֵּעַ
שָׂר אֶת יָם-אַטְלַס שָׁנָה זוֹ, לְלֹא נֶזֶק.[8]
מַאֲכָלִי שֶׁלִּי — הַזָּיִת,
לִי עֳלָשִׁים וְהַמַּלּוּחַ הַקַּל.
אָנָּא, בֶּן-לַיְטוֹ,[9] חָנֵּנִי וְאֵהָנֶה
מֵאֲשֶׁר יֵש לִי, בָּרִיא, רַעֲנַן-רוּחַ;
הֲדַר זְקֵנִים אַל תִּקַּח מֶנִּי,
נָא אַל תַּשֵּׁנִי, אֵלִי, הַכִּנּוֹר.
תל-אביב, 7.1.39
- ^ בחורף שנת 28 קודם הספירה המקובלת חנך אבגוסטוס קיסר דביר לכבודו של אַפּוֹלוֹן, שהיה מעריצו ביחוד, וכן מצֵבה לנצחון אצל אקטיום. זה נתן להורציוס את הדחיפה לכתוב את השיר. עומד הוא אצל המזבח, נוסך יין מספל ושואל את עצמו, מה ישאל מאת אפולון. לא זהב, לא עדרים, לא שדות, אלא בריות גופא, רוח רעננה ושיבה שיש בה שירה.
- ^ יין ביכורים, תירוש חדש מבציר השנה.
- ^ האי סרדיניה היה מפורסם בדגן.
- ^ קלבריה — חבל בדרום איטליה.
- ^ לִירִיס — נהר בחבל לַטיום.
- ^ מקום באיטליה שבימיו של הורציוס הצטיין ביינותיו המעולים.
- ^ במחיר סחורות סוריה: ארגמן, משי וסממנים.
- ^ ים-אַטְלַס, אטלס — הרִים במַוְרִיטניה, מלך מַוְריטניה.
- ^ בן-לַיטו — כלומר, אפולון.