כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ד: אודיסיה/שיר שני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שִׁיר שֵׁנִי: אֲסֵפַת אַנְשֵׁי אִתָּקָה. טֵלֶמָּכוֹס יוֹצֵא מֵאַרְצוֹ[עריכה]

אֵאוֹס יְלִידַת-הַבֹּקֶר, וְרֻדַּת הָאֶצְבָּעוֹת, אַךְ תּוֹפַע,
קָם מִמִּטָּתוֹ שֶׁלּוֹ בְנוֹ שֶׁל-אוֹדִיסֵס, יַקִּירוֹ.
לָבַשׁ אֶת-בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם אֶת-חַרְבּוֹ הַחַדָּה עַל-כְּתֵפוֹ,
קָשַׁר תַּחַת לְרַגְלָיו הַצַּחוֹת הַסּוּלְיוֹת הַנָּאוֹת,[1]
יָצָא מֵחֶדְרוֹ, וְהָיָה מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה בֶּן-אֵלִים. 5
צִוָּה מִיָּד עַל-כָּל-הַכָּרוֹזוֹת שֶׁקּוֹלָם מְצַלְצֵל
לַזְעִיק אֶת-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים יְפֵי-הַתַּלְתַּלִּים לַאֲסֵפָה.
הֵמָּה הִזְעִיקוּ, וְהָעָם הִתְאַסֵּף בִּמְהֵרָה, נִקְהָלוּ,
וְכַאֲשֶׁר נִקְבְּצוּ בָאוּ, הִתְכַּנְּסוּ יַחַד בְּהָמוֹן,
מִהֵר גַּם הוּא אֶל-הַשּׁוּק וּבְכַפּוֹ רֹמַח-נְחֻשְׁתּוֹ. 10
בְּגַפּוֹ לֹא הָיָה, כִּי שְׁנַיִם כְּלָבִים מְהִירִים לוֹ אָרְחוּ, [2]
אוּלָם פַּלַּס-אַתֵּנָה נָסְכָה חֵן-פְּלָאִים עַל-פָּנָיו,
הָיוּ מִשְׁתָּאִים הָעָם לִרְאוֹתוֹ מוֹפִיעַ בַּהֲדָרוֹ.
קָמוּ מִפָּנָיו הַזְּקֵנִים, וְיָשַׁב עַל-מְקוֹמוֹ שֶׁל-אָבִיו.
פָּתַח וַיִּשָּׂא אִמְרָתוֹ אֵיגִפְּטְיוֹס הַגִּבּוֹר הַיָּשִׁישׁ, 15
כָּפוּף מִזֹּקֶן וְרֹב יָמִים וּבַעַל-נִסָּיוֹן בָּעוֹלָם.
וְיָרַד בְּנוֹ, הוּא אַנְטִיפוֹס הַמּוֹרֶה-בְּכִידוֹן, אִלְיוֹנָה,
אֶרֶץ רַבַּת-הַסּוּסִים, עִם-אוֹדִיסֵס בָּאֳנִיּוֹת
תְּלוּלוֹת-הַצְּלָעוֹת, וְאוֹתוֹ הָרַג הַקִּיקְלוֹפּ הָאָיֹם
בִּמְעָרָתוֹ הַחֲלוּלָה – הָאַחֲרוֹן לְפַת-עֶרֶב. 20
הָיוּ לוֹ עוֹד שְׁלשָׁה בָנִים, וְהָאֶחָד בִּקְהַל הַחֲתָנִים,
הוּא אֶבְרִינוֹמוֹס, וְעוֹד שְׁנַיִם טְרוּדִים בִּשְׂדֵי-אֲבוֹתֵיהֶם;
אֶפֶס לֹא שָׁכַח אֶת-מֵתוֹ, מִתְאַבֵּל עָלָיו וּבוֹכֶה.
שָׁפַךְ דִּמְעוֹתָיו, וַיִּשָּׂא אִמְרָתוֹ בַּקָּהָל וַיֹּאמֶר:
"שִׁמְעוּ לִי, אַנְשֵׁי-אִתָּקָה, הַאֲזִינוּ לִדְבָרַי אֲדַבְּרָה: 25
הִנֵּה מִיּוֹם אֲשֶׁר יָרַד אוֹדִיסֵס הָאִישׁ הָאֱלֹהִי
בָּאֳנִיּוֹתָיו הַחֲלוּלוֹת אֲסֵפָה אֵין לָנוּ וְאֵין מוֹשָׁב,
עַתָּה מִי הִזְעִיקָנוּ? אֶת-מִי יַכְרִיחַ הַהֶכְרָח?
אִם-מִן-הַצְּעִירִים הִנֵּהוּ אוֹ גֶבֶר שֶׁכְּבָר בָּא בַיָּמִים?
אוּלַי שָׁמַע הַבְּשׂוֹרָה, כִּי צָבָא עוֹלֶה וְקָרֵב, 30
וְיַגִּיד לָנוּ בְּבֵרוּר, כִּי הָיָה הָרִאשׁוֹן לִשְׁמֹעַ?
אוּלַי עֲצָתוֹ לָעָם אֱמוּנָה, אַחֶרֶת גַּם יִיעָץ?
נִרְאֶה לִי, יָשָׁר הִנֵּהוּ וּבָרוּךְ יִהְיֶה, וְהָיָה
זֶבְס בְּעֶזְרָתוֹ וִימַלֵּא אֶת-מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ הַטּוֹבוֹת".
 
     כָּכָה דִבֵּר. וַיִּשְׂמַח בֶּן-אוֹדִיסֵס עַל-מִדַּבְּרוֹתָיו. 35
גַּם לֹא הוֹסִיף עוֹד שֶׁבֶת, מִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר בַּקָּהָל.
קָם וַיִּתְיַצֵּב בַּקָּהָל, וְהַכָּרוֹז פֵּיסֵנוֹר, הַמֵּבִין
 דְּבָרִים נְכוֹנִים וְעֵצוֹת, תָּקַע לוֹ בְּכַפּוֹ הַשַּׁרְבִיט. [3]
תְּחִלָּה הִפְנָה אֶת-פָּנָיו לַזָּקֵן, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:
 
   "אֲבָל, הַיָּשִׁישׁ, לֹא רָחוֹק הָאִישׁ, וּבִמְהֵרָה גַּם תֵּדַע 40
מִי הוּא הַמַּקְהִיל – אָנֹכִי, כִּי אֵין צַעַר גָּדוֹל מִצַּעֲרִי.
אָזְנִי לֹא שָׁמְעָה כָּל-בְּשׂוֹרָה, כִּי צָבָא עוֹלֶה עָלֵינוּ,
אֲשֶׁר אַגִּיד לָכֶם, כִּי רִאשׁוֹן הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ.
גַּם אֵין עֲצָתִי לָעָם אֱמוּנָה, אַחֶרֶת אִיעָצָה.
הֹוָה בָאַתְנִי אֲסַפְּרָה, וְשֶׁבֶר עַל-בֵּיתִי נַחֲלָתִי! 45
שְׁתַּיִם הָרָעוֹת, כִּי אָבַד לִי אָבִי הַנַּעֲלֶה, אֲשֶׁר
מָלַךְ עֲלֵיכֶם, וְהָיָה לָכֶם כְּאָב רַחֲמָן לְבָנִים,
וְרָעָה עוֹד גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה; בִּמְהֵרָה יִכָּחֵד כָּל-בֵּיתִי,
כָּלָה הִיא וְנֶחֱרָצָה וְאָבַד כָּל-הוֹנִי וְקִנְיָנִי.
כּוֹפִים אֶת-אִמִּי חֲתָנִים, מְשַׁדְּכִים אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ, 50
וְהֵמָּה בָנִים לַטּוֹבִים שֶׁבָּאוּ הַיּוֹם לָאֲסֵפָה,
וְהֵמָּה יְרֵאִים לָלֶכֶת אֵל-בֵּית אָבִיהָ אִיקַרְיוֹס
וְיַעֲשֶׂה לָהּ אֶת-הַנֵּדֶה, אֶת-נֵּדֶה הַבַּת, וְיַשִּׂיאֶנָּה
לְאִישׁ אֲשֶׁר יַחְפֹּץ בּוֹ הוּא, לַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְּנֶנָּה.
אוּלָם הֵם בּוֹחֲרִים לָבוֹא יוֹם יוֹם אֶל-בֵּיתֵנוּ בְהָמוֹן, 55
זוֹבְחִים מִמֵּיטַב בְּקָרֵנוּ, הַכְּבָשִׂים וְעִזֵּי הַמַּרְבֵּק,
עוֹרְכִים מִשְׁתָּאוֹת וְשׁוֹתִים יֵינֵנוּ מֵפִיץ-הַזִּיקוֹת;
בּשֶׁת לֹא יֵדְעוּ. טוּבִי הוֹלֵךְ וְכָלֶה, וּבְיַעַן
אֵין לָנוּ אִישׁ כְּאוֹדִיסֵס, שֶׁיָּסִיר הַמְּאֵרָה מִבֵּיתוֹ.
נַחְנוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָסִיר הָרָעָה, וּלְהַבָּא 60
 נֹאבַד בְּעָנְיֵנוּ, כִּי רוּחַ שֶׁל-גְּבוּרָה אֵין בָּנוּ וְאֵין כֹּחַ.
וְאִלּוּ הָיָה לְאֵל יָדִי, וְעָמַדְתִּי אָנֹכִי בַּפָּרֶץ!
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ נַעֲשִׂים, דְּבָרִים מְגֻנִּים.
בֵּיתִי הוֹלֵךְ וְנֶהֱרָס. נָא רִגְזוּ בְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם,
בּשׁוּ מֵעַמִּים אֲחֵרִים וְהִכָּלְמוּ בִּפְנֵי בְנֵי-אָדָם, 65
הֵמָּה שְׁכֵנֵינוּ הַקְּרוֹבִים, וְאֶת-קֶצֶף הָאֵלִים תִּירָאוּ,
פֶּן-יִחַר אַפָּם בָּכֶם, יִתְעַבְּרוּ עֵקֶב הַזָּדוֹן.
פְּנֵיכֶם אֲחַלֶּה בִשְׁמוֹ שֶׁל-זֶבְס הָאוֹלִימְפִּי וְתֶּמִּיס,
הִיא הַמְאַסֶּפֶת-אֲסֵפוֹת בְּנֵי-אָדָם וְהִיא הַמְפַטַּרְתָּן;
נוּחוּ, יְדִידַי, וּתְנוּ לִי וְאֶשָּׂא לְבַדִּי מַר-עָצְבִּי, 70
וְאוּלַי עָלַב אוֹדִיסֵס אָבִי הַנַּעֲלֶה בְּמֵזִיד
אִישׁ מִבְּנֵי-הָאֲכַיִּים הָעוֹטִים מִצְחוֹת-הַנְּחשֶׁת,
לָכֶן תִּנָּקְמוּ מִמֶּנִּי וּבְמֵזִיד תָּרֵעוּ לִי עַתָּה,
גָּרֵה תְגָרוּ אֶת-אֵלֶּה בִּי. וְאוּלָם טוֹב טוֹב לִי
אִלּוּ גְזַלְתֶּם לָכֶם אֶת-מִקְנֵנוּ וּנְכָסִים לֹא נָדִים, 75
אַתֶּם לוּ בְלַעְתֶּם, עוֹד הָיוּ שִׁלּוּמִים גַּם לָנוּ בִמְהֵרָה;
נַכְבִּיר אָז מִלִּים בְּחוּצוֹת הַקִּרְיָה, נַעְתִּירָה עֲלֵיכֶם
לָשִׁיב לָנוּ הַגְּזֵלָה, עֲדֵי הַחֲזִירְכֶם אֶת-כֻּלָּהּ.
 עַתָּה תָמִיטוּ עַל-נַפְשִׁי הַצַּעַר וּמַרְפֵּא לוֹ אָיִן".
 
     כָּכָה סָח בַּחֲמָתוֹ, וַיַּשְׁלֵךְ הַשַּׁרְבִיט לָאָרֶץ. 80
פָּרְצוּ דִמְעוֹתָיו. וְרַחֲמִים הִתְמַלֵּא עָלָיו הַקָּהָל.
יָשְׁבוּ כֻלָּהַם מַחֲרִישִׁים, נֶאֶלְמוּ דוּמִיָּה, כִּי לִבָּם
הוּא לֹא נְתָנָם לְדַבֵּר קָשׁוֹת אֶת-פְּנֵי טֵלֶמָּכוֹס.
אַךְ אַנְטִינוֹאוֹס הָאֶחָד נָשָׂא אִמְרָתוֹ וַיַּעַן:
 
    "טֵלֶמָּךְ עַז-הַפָּנִים, מְדַבֵּר-הַגְּבֹהוֹת! כְּבוֹדֵנוּ 85
אַתָּה חִלַּלְתָּ, וַתֹּאמֶר גַּם לָשִׁית עָלֵינוּ הַחַטָּאת!
לֹא הַחֲתָנִים, בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, אֲשֵׁמִים בַּדָּבָר,
אֶלָּא אִמְּךָ אַךְ הִיא, הַמְּלֵאֲתִי תַרְמִית וּתְכָכִים.
שָׁלשׁ שָׁנִים כְּבָר מָלְאוּ, וּמְהֵרָה תִמָּלֵא הָרְבִיעִית,
אֲשֶׁר הֵחֵלָּה גוֹנֶבֶת אֶת-לֶב-הָאֲכַיִּים בְּחֻבָּם, 90
נָטְעָה הַתִּקְוָה בְּלֶב-כֻּלָּם, מַבְטִיחָה לְאִישׁ וָאִישׁ עָצְמָהּ,
בְּשׂוֹרוֹת שָׁלֹחַ תִּשְׁלַח, וְאוּלָם אַחֶרֶת זוֹמֶמֶת.
הִנֵּה תַּחְבֻּלוֹת הָעָרְמָה שֶׁזָּמְמָה בְלִבָּהּ, חָרָשָׁה.
נוּל הֶעֱמִידָה בְחֶדְרָהּ מְאֹד גָּדוֹל, אוֹמֶרֶת לֶאֱרֹג
אֶרֶג דַּק וְרַב-מִדּוֹת, וַתֹּאמֶר אֲזַי לְכֻלָּנוּ: 95
אַתֶּם, עֲלָמִים חֲתָנָי, כִּי מֵת כְּבָר אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה,
נִדְחֶה אֶת-זְמַן נִשּׂוּאֵינוּ עַד אִם-כִּלִּיתִי הַסָּדִין,
לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ לִי חוּטַי אֲשֶׁר אֲנִי הֲחִלֹּתִי,
לִהְיוֹת תַּכְרִיכִים לְלָאֶרְטֵס הַגִּבּוֹר, בְּטֶרֶם מִגְּרַתּוּ
רֹעַ-גְּזֵרָתוֹ בְּיַד הַמָּוֶת מְמַתַּח-הַגְּוִיָּה, 100
לְמַעַן לֹא תוֹכִיחֵנִי אַחַת מִבְּנוֹת-הָאֲכַיִּים,
לֵאמֹר: נִקְבַּר בְּלִי תַכְרִיךְ אִישׁ מְאֹד כָּבֵד בַּנְּכָסִים.
כָּכָה דִבְּרָה, וְאָנוּ לִבֵּנוּ, לֶב-גֶּבֶר, לָהּ הֶאֱמִין.
הָיְתָה אוֹרֶגֶת בַּיּוֹם וְעוֹשָׂה בָאֵטוּן הַגָּדוֹל,
אֶפֶס בַּלַּיְלָה שׁוּב סָתְרָה לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת הִבְעִירָה. 105
שָׁלשׁ שָׁנִים סְבָבַתְנוּ כָּךְ בְּעָרְמָה, אֶת הָאֲכַיִּים,
אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעָה הָרְבִיעִית בְּלִוְיַת תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה,
גָּלְתָה אָזְנֵינוּ אַחַת הַנָּשִׁים, שֶׁיָּדְעָה דְבַר אֱמֶת,
אַף מְצָאנוּהָ, כְּשֶׁהִיא סוֹתֶרֶת הָאֶרֶג הַיָּפֶה.
כָּכָה הָיְתָה אֲנוּסָה לִגְמֹר אֶת-מְלַאכְתָּהּ, בְּעַל-כָּרְחָהּ.110
אֵלֶּה דִּבְרֵי הַחֲתָנִים אֵלֶיךָ, לְמַעַן תֵּדָעָה
אַתָּה בְּנַפְשְׁךָ אָתָּה גַּם הָאֲכַיִּים כֻּלָּהַם:
שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת-אִמְּךָ, וְצַו לָהּ וְתִנָּשֵׂא לְגֶבֶר,
אֲשֶׁר אָבִיהָ לָהּ יִבְחָר, לַאֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֶיהָ.
אוּלָם אִם-תּוֹסִיף וְתָסֹב בְּכַחַשׁ אֶת-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, 115
בּוֹטְחָה בְלִבָּהּ עַל-מַתְּנוֹת אַתֵּנָה שֶׁחוֹנְנָה אוֹתָהּ
לַעֲשׂוֹת בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וּמְזִמּוֹת,
מַעֲשֵׂי עָרְמָה, לֹא נִשְׁמַע כְּמוֹתָם מֵאָז וּמֵעוֹלָם,
אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כָל-בְּנוֹת-הָאֲכַיִּים יְפוֹת-הַמַּחְלָפוֹת,
טִירוֹ וְאַלְקְמֵנָה, וְלֹא מִקֵּנָה נֶעֱטֶרֶת-הַכְּלִילִים, 120
אֲשֶׁר לֹא עָלָה עַל-לִבָּן הֲלֹא פֵּנֶלּוֹפָּה יָזָמָה.
אַךְ כָּל-תַּחְבֻּלוֹת תַּרְמִיתָהּ לֹא עָמְדוּ לָהּ, לֹא הוֹעִילוּ.
כַּלֵּה נְכַלֶּה אֶת-הוֹנְךָ וְכָל-אוֹצְרוֹתֶיךָ, כָּל-עוֹדָהּ
עוֹמְדָה בְמִרְדָּהּ, עוֹדֶנָּה חוֹרֶשֶׁת מַחֲשָׁבוֹת וּמְזִמּוֹת,
אֲשֶׁר נָטְעוּ בְלִבָּהּ הָאֵלִים, כִּי הֵם לָהּ תִּפְאֶרֶת, 125
תְּהִלָּה בָאָרֶץ; אַךְ אַתָּה כָּל-הוֹנְךָ תִּתֵּן שִׁלּוּמִים.
אָנוּ לֹא נָשׁוּב לְפָעֳלֵנוּ וּלְמָקוֹם אַחֵר לֹא נֵפֶן
עַד יוֹם תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ מִבְּנֵי-הָאֲכַיִּים בּוֹ תִבְחָר".
 
    עָנָה לוֹ טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם הַנָּבוֹן וַיֹּאמֶר:
"אַנְטִינוֹאוֹס, לְעוֹלָם לֹא אֲשַׁלַּח מִבֵּיתִי בְּעַל-כָּרְחָהּ 130
אִמִּי יְלָדַתְנִי, טִפְּחַתְנִי; אָבִי הוּא בְאֶרֶץ אַחֶרֶת,
עוֹדוֹ בַּחַיִּים אוֹ מֵת, אַךְ יִקְשֶׁה מִמֶּנִּי לְפַצּוֹת
אֶת-אִיקַרְיוֹס אִם-אֶשְׁלַח אֵלָיו אֶת-אִמִּי בִּרְצוֹנִי,
רָעָה תְבוֹאֵנִי מִידֵי אָבִיהָ וְדֵימוֹן יְבַעֲתֵנִי.
יַעַן בִּי אִמִּי תְּשַׁלַּח אֵרִנְיוֹת-נְקָמוֹת אֲיֻמּוֹת 135
אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִבֵּיתָהּ וְהָיִיתִי לִשְׁנִינָה בָּאָדָם.
לְעוֹלָם לֹא אָהִין בְּנַפְשִׁי לְהַכְלִימָהּ בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה.
אֶפֶס אִם-לִבְּכֶם גַּם אַתֶּם לֹא יַרְהִיב לַעֲשׂוֹת אֵלֶּה,
צְאוּ מֵהֵיכָלִי שֶׁלִּי, מִשְׁתָּאוֹת אֲחֵרִים תַּעַרְכוּ,
כַּלּוּ הוֹנְכֶם לָכֶם, אִישׁ אִישׁ בְּמוֹעֲדוֹ וּבְתוֹרוֹ. 140
אוּלָם אִם-בּוֹחֲרִים אַתֶּם וְטוֹב בְּעֵינֵיכֶם וְיָפֶה
לַשְׁחִית אֶת-הוֹנוֹ שֶׁל-אַחֵר וְגַם בְּלֹא מְחִיר –הַשְׁחִיתוּהוּ,
בַּלְּעוּ!וְאָנֹכִי אֲשַׁוַּע לָאֵלִים הַהֹוִים-לָנֶצַח,
יֵרֶא זֵאוּס וְיִשְׁפֹּט, וְיִהְיֶה גַם נָקָם וְשִׁלֵּם
לַכְרִית לָכֶם בְּבֵיתֵנוּ, וְתֹאבְדוּ בְּלֹא מְחִיר, תֵּאָסֵפוּ".145
 
    כָּכָה סָח טֵלֶמָּכוֹס. וְזֵאוּס הַמַּבִּיט-לְמֵרָחוֹק [4]
שְׁנַיִם נְשָׁרִים לוֹ שָׁלַח מִמְּרוֹמָיו, מִפִּסְגַּת הַר נִשָּׂא.
תְּחִלָּה הִתְעוֹפְפוּ שְׁנֵיהֶם נִשָּׂאִים עַל-כַּנְפֵי הָרוּחַ,
קְרוֹבִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וּפוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם אַדִּירוֹת;
אַךְ כְּשֶׁבָּאוּ עַד לֶב-הָאֲסֵפָה הַמְּלֵאֲתִי מְהוּמָה, 150
פִּתְאֹם הֵחֵלּוּ מַקִּיפִים וְסוֹבְבִים בְּאֶבְרוֹת-אַדִּירִים,
עֵינָם מַבִּיטָה מִמַּעַל לְרָאשֵׁי הָעָם, תָּפִיץ אֵימָה,
וּבְצִפָּרְנֵיהֶם שָׂרְטוּ בִלְחִי אִישׁ רֵעֵהוּ וְצַוָּארוֹ,
וְהִפְנוּ, הֵימִינוּ נִשָּׂאִים מִמַּעַל לַבָּתִּים וְלַקִּרְיָה.
הָיוּ מִשְׁתָּאִים הָעָם לַצִּפֳּרִים שֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם, 155
חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם מַחֲשָׁבוֹת לָדַעַת מַה פֶּשֶׁר הַדְּבָרִים.
נָשָׂא אִמְרָתוֹ הַגִּבּוֹר הַיָּשִׁישׁ הָאִישׁ הָלִתֶּרְסֵס
בְּנוֹ שֶׁל-מַסְטוֹר, שֶׁהָיָה הָאֶחָד מִכָּל-בְּנֵי גִילוֹ
אֲשֶׁר יָדַע לְנַחֵשׁ בְּצִפֳּרִים וְלָחוּשׁ עֲתִידוֹת,
דּוֹרֵשׁ טוֹבָתָם בְּלִבּוֹ, נָשָׂא אִמְרָתוֹ וַיְדַבֵּר: 160
"שִׁמְעוּ-נָא, אַנְשֵׁי-אִתָּקָה, הַטּוּ אָזְנְכֶם לִדְבָרָי.
אוּלָם תְּחִלַּת דְּבָרַי אָעִידָה בָהֶם, בַּחֲתָנִים:
צָרָה גְדוֹלָה מִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה עֲלֵיהֶם, לֹא יַרְבֶּה
 עוֹד אוֹדִיסֵס וְיִרְחַק מִידִידָיו, אַךְ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת
קָרוֹב הוּא לָנוּ וְחוֹרֵשׁ מְזִמּוֹת אֲבַדּוֹן וָמָוֶת 165
לְכֻלְּכֶם לָכֶם, וְהֹוָה עַל-הֹוָה לְרַבִּים אֲחֵרִים
אֲשֶׁר בְּאִתָּקָה הָעִיר הַנִּשְׁקָפָה-לְמֵרָחוֹק. נְמַהֵר,
נִיעַץ הָעֵצָה אֵיכָכָה נַשְׁקִיטֵם, וְאוּלַי מֵעַצְמָם
מוּסָר יִקְחוּ וְיֶחְדָּלוּ, מַה טּוֹב לָהֶם אִם-כֵּן יַעֲשׂוּ.
לֹא בְלֹא-דַעַת אֶנָּבֵא, כִּי אָכֵן יָדַעְתִּי, נְבוּנוֹתִי. 170
הִנֵּה קָמָה נִהְיָתָה כָּל-אֲשֶׁר נִבֵּאתִי, אָמַרְתִּי,
אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי מֵרֹאשׁ עוֹד כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ אִלְיוֹנָה
בְּנֵי-הָאַרְגֵּאִים וּבְתוֹכָם גַּם אוֹדִיסֵס רַב-הַמְּזִמּוֹת,
לֵאמֹר: הוּא יִשָּׂא מַתְּלָאוֹת רַבּוֹת וְכָל-רֵעָיו לוֹ יֹאבְדוּ,
אִישׁ לֹא יַכִּיר אֶת-פָּנָיו, וְכִמְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה שְׁנוֹת-נוּדוֹ175
יָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְאָמְנָם כַּאֲשֶׁר נִבֵּאתִי – מִתְהַוֶּה".
 
     עָנָה לוֹ אֶבְרִימָכוֹס בְּנוֹ שֶׁל-פּוֹלִיבּוֹס וַיֹּאמֶר:
"זָקֵן, לֶךְ-לְךָ לְבֵיתְךָ וְשָׂא נְבוּאָתְךָ בְּאָזְנֵי
קְטַנֵּי בָנֶיךָ שֶׁלְּךָ, וְלֹא תְאֻנֶּה אֲלֵיהֶם כָּל-רָעָה.
אוּלָם בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה אֵיטִיבָה לִנָּבֵא מִמֶּךָּ. 180
רַבּוֹת צִפֳּרִים תִּרְאֶינָה עֵינֵינוּ בְּקַרְנָיו שֶׁל-הֵלְיוֹס
רַבּוֹת-הָאוֹר, אַךְ לֹא כֻלָּן מַגִּידוֹת עֲתִידוֹת, – בַּמֶּרְחַקִּים
מֵת אוֹדִיסֵס, וּלְוַאי וְאָבַדְתָּ גַּם אַתָּה כְמוֹתוֹ,
הֵן לֹא הָיִיתָ מִנַּבֵּא כַיּוֹם אֶת-דְּבָרֶיךָ בְּאָזְנָיו
שֶׁל-טֵלֶמָּכוֹס לְהַגְדִּיל חֲמָתוֹ, וְהוּא אַפּוֹ חָרָה. 185
תֹּאמַר בְּנַפְשְׁךָ לָשֵׂאת הַמַּשְׂאֵת לְךָ יִתֵּן לְבֵיתְךָ?
אֶפֶס אֲדַבְּרָה בְּאָזְנֶיךָ, וְיָקוּם הַדָּבָר וְיִהְיֶה.
אַתָּה, יוֹדֵעַ דֵּעַ-יְשָׁנוֹת נוֹשָׁנוֹת, אִם-תּוֹסִיף
לָעִיר כַּיּוֹם בִּדְבָרֶיךָ אוֹתוֹ הַצָּעִיר וְקָצַף,
הוּא הוּא יִנָּחֵם הָרִאשׁוֹן, וְגָדְלָה רָעָתוֹ עוֹד יוֹתֵר, 190
יָדָיו לֹא יַעֲשׂוּ תוּשִׁיָּה, כִּי אֶחָד הוּא, וְאֵלֶּה הָרַבִּים.
וְאַתָּה, הַזָּקֵן, מְהֵרָה תִוָּסֵר לְמַעַן תִּנָּחֵם
בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה וּגְדוֹלָה הָרָעָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֶךָ.
אַךְ לְטֵלֶמָּכוֹס אֲנִי אִיעָצָה, וָקֳבָל עָם וְעֵדָה:
יִפְקֹד עַל-אִמּוֹ וְתָשׁוּב אֶל-בֵּית אָבִיהָ אֲהֵבָהּ, 195
הֵמָּה יָכִינוּ לָהּ שָׁם מִשְׁתֵּה-נִשּׂוּאִים, וְנֵדֶה
יַרְבּוּ לָהּ וְיוֹסִיפוּ, כָּרָאוּי לַבַּת הָאֲהוּבָה.
יַעַן, דּוֹמַנִי, כִּי אָנוּ, בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, לֹא נֶחְדַּל
מֵהָצִיק לָהּ בְּשִׁדּוּכִים, וְאֵין אִישׁ אֲשֶׁר נִירָא מִמֶּנּוּ,
גַּם מִפְּנֵי טֵלֶמָּכוֹס, וְאִם-יַרְבֶּה לַהַג וּדְבָרִים. 200
וְאֶל-נְבוּאוֹתֶיךָ לֹא נָשִׂים לִבֵּנוּ, הוֹי זָקֵן מְפַטְפֵּט
דְּבָרִים בְּטֵלִים וְרֵיקִים, אַךְ תּוֹסִיף נַפְשֵׁנוּ שָׂנְאֶךָ.
אוּלָם אֶת-כָּל-קִנְיָנָיו נַשְׁמִידֵם בְּזָדוֹן וְלֹא יִהְיוּ
לָמוֹ שִׁלּוּמִים כָּל-זְמַן, שֶׁתִּדְחֶה נִשּׂוּאֶיהָ עִם-אַחַד
בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, כִּי עֵקֶב הַדָּבָר הַזֶּה אָנוּ מְחַכִּים 205
לָהּ כָּל-הַיָּמִים, מִתְחָרִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְלֹא נִפְנֶה
לְנָשִׁים אֲחֵרוֹת לָקַחַת מֵהֶן אִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ כַמִּשְׁפָּט".
 
     עָנָה לוֹ טֵלֶמָּכוֹס, הָעֶלֶם הַנָּבוֹן וַיֹּאמֶר:
"אֶבְרִימָכוֹס, וְאַתֶּם כָּל-יֶתֶר הַחֲתָנִים הַנַּעֲלִים!
שׁוּב לֹא אֲבַקֵּשׁ עַל-זֹאת וְלֹא אוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. 210
יוֹדְעִים זֹאת כְּבָר הָאֵלִים וְכָל-הָאֲכַיִּים כְּבָר יוֹדְעִים.
אָנָא תְּנוּ לִי אֳנִיָּה מְהִירָה וְעֶשְׂרִים עֲמִיתִים,
יוֹרְדֵי-הַיָּם, שֶׁיְּלַוּוּנִי גַּם שָׁמָּה גַּם הֵנָּה בְּדַרְכִּי.
אֶלְכָה אֶל-סְפַּרְטָה הָעִיר וְאֶל-פִּילוֹס אֶרֶץ הַחוֹלוֹת,
לִדְרוֹשׁ לְאָבִי הָרָחוֹק זֶה כַמָּה מִמֶּנִּי, לָדַעַת 215
מַה-זֶּה יֹאמְרוּ בְּנֵי-אָדָם אוֹ אֶשְׁמַע נְבוּאַת הָאוֹסָה,
נִבְּאָה עָלָיו דְּבַר זֵאוּס, כִּי הִיא תָפִיץ דְּבָרָיו בָּרַבִּים.
וְהָיָה אִם-אֶשְׁמַע כִּי חַי עוֹד אָבִי וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ,
חַכֵּה אֲחַכֶּה לוֹ שָׁנָה, וְנָשָׂאתִי הַלַּחַץ, וְאִם-מַר הוּא.
אוּלָם אָבִי אִם-מֵת, כִּי אֶשְׁמַע –אֵינֶנּוּ בַחַיִּים, 220
מַהֵר אָשׁוּבָה אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,
אֶשְׁפֹּךְ לוֹ תֵל וְעָרַכְתִּי מִשְׁתֵּה-הַבְרָאָה מְפֹאָר,
גָּדוֹל מְאֹד, כָּרָאוּי, וְאֶת-אִמִּי אַשִּׂיאָה לְגָבֶר".
 
    כָּכָה מִלֵּל, וְיָשַׁב עַל-מְקוֹמוֹ; וַיָּקָם, הִתְיַצֵּב
מֶנְטוֹר רֵעוֹ-עֲמִיתוֹ שֶׁל-אוֹדִיסֵס הַתָּמִים. 225
וְאוֹדִיסֵס אוֹתוֹ הִפְקִיד בְּלֶכְתּוֹ עַל-כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ
לָסוּר לְמִשְׁמַעַת הַזָּקֵן וְלִשְׁמֹר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ.
דָּרַשׁ טוֹבָתָם בְּלִבּוֹ, וַיִּשָּׂא אִמְרָתוֹ וַיְדַבֵּר:
 
    "שִׁמְעוּ-נָא, אַנְשֵׁי אִתָּקָה, אֶת-אֲשֶׁר אֲדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם.
מֶלֶךְ מִתּוֹפְשֵׂי הַשַּׁרְבִיט לֹא יוֹסִיף עוֹד לִהְיוֹת מֵעַתָּה 230
חָבִיב וּמַסְבִּיר אֶת-פָּנָיו אַף שׁוֹחֵר טוֹב, צְדָקוֹת בְּלִבּוֹ;
אֶלָּא אַךְ יַעֲבֹר חֹק וּלְעוֹלָם יַרְשִׁיעַ בִּזְדוֹנוֹ,
יַעַן כִּי אֵין אִישׁ כְּבָר זוֹכֵר אֶת-אוֹדִיסֵס הָאֱלֹהִי,
אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם, וַיְהִי כְאָב רַחֲמָן לְעַמּוֹ.
אוּלָם אֵין לִבִּי לִקְהַל הַחֲתָנִים הַיְהִירִים, הָעוֹשִׂים235
מַעֲשֵׂי חָמָס וָשֹׁד וְהַשַּׁעֲרוּרִיָּה בְּבֵיתוֹ,
הֵמָּה אֶת-רֹאשָׁם יְסַכְּנוּ וּבוֹ גַם יְשַׁלְּמוּ, בְּהָרְסָם
בֵּית-אוֹדִיסֵס, כִּי אָמְרוּ: לְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב לְבֵיתוֹ.
אוּלָם כָּל-יֶתֶר הָעָם, הֲלֹא תִכָּלְמוּ הַיּוֹשְׁבִים,
כֻּלָּם נֶאֶלְמוּ דוּמִיָּה, וְאֵין פּוֹצֶה פִּיו וְאֵין דּוֹבֵר 240
כְּנֶגֶד הַחֲתָנִים הַמְעַטִּים לְעָצְרָם, וְאַתֶּם הָרַבִּים".
 
     עָנָה לוֹ לֵיאוֹקְרִיטוֹס בְּנוֹ שֶׁל-אֶבֵנוֹר וַיֹּאמֶר:
"מֶנְטוֹר, חוֹרֵשׁ-הָרָעָה וַחֲסַר-הַלֵּב, מָה אָמַרְתָּ?
מֵעִיר אַתָּה הָעָם לְהַכְנִיעֵנוּ, אַךְ יִקְשֶׁה
לִתְגָּר מִלְחָמָה בְרַבִּים מִמֶּךָּ וְעֵקֶב הַמִּשְׁתֶּה! 245
וְאִלּוּ אוֹדִיסֵס, הוּא מֶלֶךְ-אִתָּקָה, בְּעַצְמוֹ הוֹפִיעַ
וְאָמַר בְּנַפְשׁוֹ לְגָרֵשׁ מִבֵּיתוֹ אֶת-קְהַל הַחֲתָנִים,
כָּל-הַנְּדִיבִים הַיּוֹשְׁבִים עַל-מִשְׁתֵּה הַיַּיִן בְּהֵיכָלוֹ,
וְהָיְתָה תְשׁוּבָתוֹ לְחָגָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁכָּךְ מִתְגַּעְגַּעַת
עָלָיו וְעַל-תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי אָבְדַן-דֵּרָאוֹן לוֹ נָכוֹן, 250
אִלּוּ הִתְגָּרָה בָרַבִּים. אֲבָל לְלֹא-חָכְמָה דִבַּרְתָּ.
וְאַתֶּם פּוּצוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ, שׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ!
מֶנְטוֹר וְהָלִתֶּרְסֵס יִדְאֲגוּ לַלָּז לִנְסִיעָתוֹ,
יַעַן כִּי הֵמָּה מֵאָז מֵרֵעָיו-עֲמִיתָיו שֶׁל-אָבִיו.
אוּלָם, אֲנִי מְדֻמַּנִי, עוֹד הַרְבֵּה פֹּה יֵשֵׁב בְּאִתָּקָה 255
לִדְרשׁ לַבְּשׂוֹרוֹת וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ שֶׁיָּזָם".
 
    כָּכָה דִבֵּר, וַיִּפְטֹר מְהֵרָה אֶת-כָּל-הָאֲסֵפָה.
הֵמָּה פָנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ, וְאִישׁ אִישׁ אֶל-בֵּיתוֹ נָפוֹצוּ,
אַךְ הַחֲתָנִים הֵם שָׁבוּ אֶל-בֵּית-אוֹדִיסֵס הַנַּעֲלֶה.
 
     לְבַדּוֹ בָא טֵלֶמָּכוֹס עַד מִפְרַץ הַיָּם וְעַד שְׂפָתוֹ,260
נָטַל אֶת-יָדָיו בַּגַּלִּים הַמְּלוּחִים וַיְחַל אֶת-אַתֵּנָה:
"הַט לִי אָזְנְךָ, אֵל, שֶׁנִּגְלֵיתָ לִי אֶמֶשׁ בְּבֵיתֵנוּ,
אֲשֶׁר צִוִּיתָ לִי רֶדֶת בַּסְּפִינָה, בְּיָם-הָעֲרָפֶל,
לִדְרשׁ אֶת-דְּבַר תְּשׁוּבַת אָבִי הָרָחוֹק זֶה כַמָּה מִמֶּנּוּ.
בֹּא לְעֶזְרָתִי, כִּי עוֹצְרִים בַּעֲדִי בְּנֵי-הָאֲכַיִּים 265
וְכָל-הַחֲתָנִים עַל-כֻּלָּם, אֵל רָמֵי-הָעַיִן לְהָרַע".
 
     כָּכָה סָח בִּתְפִלָּתוֹ, וַתִּגַּשׁ אֵלָיו אַתֵּנָה.
הָיָה מַרְאֶהָ כְמַרְאֵה פְנֵי מֶנְטוֹר וְקוֹלָהּ כְּקוֹלוֹ.
נָשְׂאָה אֶת-קוֹלָהּ וַתְּדַבֵּר אֶת-אִמְרוֹת-הַכָּנָף וַתֹּאמֶר:
 
   "טֵלֶמָּכוֹס, לֶעָתִיד לֹא תִהְיֶה רַךְ-לֵב וְלֹא תִוָּאֵל,270
אִם-אַךְ אָמְנָם יִהְיֶה כֹּחֲךָ כְּכֹחַ אָבִיךָ,
אֲשֶׁר אִם-הִתְחִיל וְגָמַר אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עוֹלֵל וְדִבֵּר.
אָז לֹא לַשָּׁוְא נְסִיעָתְךָ, וּצְלֵחָה תִּהְיֶה דַרְכֶּךָ.
אוּלָם אִם-אֵינְךָ בֶּאֱמֶת מִזַּרְעוֹ וּבֶן-פֵּנֶלּוֹפָּה,
אֵין לְךָ תִּקְוָה לְעוֹלָם לְעוֹלֵל אֶת-אֲשֶׁר יָזַמְתָּ, 275
יַעַן מְעַטִּים הַבָּנִים הַדּוֹמִים בַּכֹּל לַאֲבִיהֶם:
רֻבָּם גְּרוּעִים מֵהֶם, וּמְעַטִּים הָעוֹלִים עֲלֵיהֶם.
אֶפֶס וּבְיַעַן בֶּעָתִיד לֹא תִהְיֶה רַךְ-לֵב וְלֹא תִוָּאֵל,
כִּי לֹא חָסַרְתָּ לְגַמְרֵי אֶת-חָכְמַת אָבִיךָ אוֹדִיסֵס,
יֵשׁ-לְךָ תִּקְוָה, כִּי תְבַצַּע מַעֲשֶׂיךָ, כָּל-אֲשֶׁר יָזַמְתָּ. 280
הַנַּח לִקְהַל הַחֲתָנִים, גַּם מֹעֲצוֹתָם וּזְמָמָם,
יִהְיוּ בְּשִׁגְעוֹנָם, כִּי חָסְרוּ כָל-בִּינָה וּצְדָקָה לֹא יֵדְעוּ,
כָּהֲתָה עֵינָם וְלֹא יִרְאוּ אֶת-מוֹתָם, גְּזֵרָתָם הַשְּׁחֹרָה,
הוֹלְכִים וּקְרֵבִים עָדֵיהֶם לְהַכְרִית פִּתְאֹם כֻּלָּהַם.
וְדַרְכְּךָ לֹא עוֹד תִּדְחֶה לָלֶכֶת כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ.285
הִנְנִי רֵעוֹ-עֲמִיתוֹ אֲשֶׁר לְאָבִיךָ, וְאָנֹכִי
אָכִין לְךָ הָאֳנִיָּה הַמְּהִירָה וְאֶאֱרַח עִמְּךָ.
אוּלָם אַתָּה לֵךְ שׁוּבָה הַבַּיְתָה אֶל-קְהַל הַחֲתָנִים,
מַלֵּא הַכֵּלִים מַכֹּלֶת וְהָכֵן הַצֵּדָה לַדָּרֶךְ.
יַיִן תָּשִׂים בְּקִיתוֹנוֹת וְגֶרֶשׁ, זֶה מֹחוֹ שֶׁל-סַפָּן, 290
תְּנֶנּוּ בְנֹאדוֹת שֶׁל-עֹרוֹת מוּצָקִים, וְאָנֹכִי אֲמַהֵר,
אַקְהִיל לְךָ תּוֹפְשֵׂי-מָשׁוֹט מִתְנַדְּבִים, וְיֵשׁ בְּאִתָּקָה,
סָבִיב-לָהּ-מַיִם, עוֹד הַרְבֵּה אֳנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת,
אֶבְחַר מֵהֶן לְךָ אַחַת, הַטּוֹבָה בְּכָל-הָאֳנִיּוֹת,
נָחִישׁ לְכוֹנְנָהּ וְנַפְלִיג בַּיָּם זֶה רְחַב-הַיָּדָיִם". 295
 
     כָּכָה דִבְּרָה אַתֵּנָה, בִּתּוֹ שֶׁל-זֶבְס, וְלֹא פִגֵּר
שָׁם טֵלֶמָּכוֹס הַנָּבוֹן, כִּי שָׁמַע אֶת-קוֹל בַּת הָאֵלִים.
שָׂם אֶת-פְּעָמָיו אֶל-בֵּיתוֹ, מִתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ הַנָּדִיב.
מָצָא אֶת-קְהַל הַחֲתָנִים הַיְהִירִים, מֵהֶם יֵשׁ מַפְשִׁיטִים
עוֹרוֹת הָעִזִּים, מֵהֶם יֵשׁ מְחָרְכִים חֲזִירִים בֶּחָצֵר. 300
נִגַּשׁ אֲזַי אַנְטִינוֹאוֹס בְּלַעַג אֶל-טֵלֶמָּכוֹס,
תָּפַשׂ אֶת-זְרֹעוֹ בִּימִינוֹ, וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמֶר:
 
   "טֵלֶמָּכוֹס הַגֵּאֶה, מְהִיר-אַף וּמְדַבֵּר גְּבוֹהָה!
חִדְלָה וְאַל-תַּחֲרשׁ בְּלִבְּךָ לְהָרַע בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְמִלִּים.
טוֹב לְךָ תִּשְׁתֶּה וְתֹאכֵל, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְפָנִים. 305
אֶפֶס כָּל-אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ יִתְּנוּ לְךָ הָאֲכַיִּים:
גַּם הָאֳנִיָּה גַּם תּוֹפְשֵׂי-הַמָּשׁוֹט הַטּוֹבִים, לְמַעַן
תָּחוּשׁ לְפִּילוֹס הַקְּדוֹשָׁה לִדְרוֹשׁ לְאָבִיךָ הַנַּעֲלֶה".
 
    עָנָה לוֹ טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם הַנָּבוֹן וַיֹּאמֶר:
"אַנְטִינוֹאוֹס, לֹא יָאֶה לִי מוֹשַׁב עַלִּיזֵי-הַגַּאֲוָה, 310
לִשְׁתּוֹת עִמָּכֶם בְּשַׁלְוָה, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת-שַׁאֲנַנִּים.
שֶׁמָּא מְעַט זֶה לָכֶם, הַחֲתָנִים, אֲכָלְכֶם מִמֵּיטַב
טוּבִי וְהוֹנִי שֶׁלִּי, וְאָנֹכִי עוֹדֶנִּי עוּל-יָמִים?
עַתָּה, כַּאֲשֶׁר גָּדַלְתִּי וָאֶשְׁמַע גַּם דִּבְרֵי אֲחֵרִים
אַף הֲבִינוֹתִי הַכֹּל, נֵעוֹרָה וַתִּגְדַּל גְּבוּרָתִי. 315
נַסֵּה אֲנַסֶּה, וְאוּלַי אָמִיטָה עֲלֵיכֶם הַשּׁוֹאָה
בֵּין שֶׁאֵלֵךְ לְפִּילוֹס וּבֵין שֶׁאֶשָּׁאֵר פֹּה בָיְתָה.
הוֹלֵךְ אֲנִי כְּבֶן-לְוָיָה, – כִּי דֶרֶךְ אַחֶרֶת לִי אָיִן,
כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, – וּבְיַעַן חָסַרְתִּי שַׁיָּטִים וּסְפִינָה
אֵין לִי, כִּי אַתֶּם מְצָאתֶם לְטוֹב בְּעֵינֵיכֶם הַדָּבָר".320
 
    הִגִּיד, וַיְחַלֵּץ אֶת-יָדוֹ מִיַּד אַנְטִינוֹאוֹס בְּנָקֵל.
וְכָל-הַחֲתָנִים מִתְכּוֹנְנִים לְמִשְׁתֵּה הַשְּׁמָנִים בַּבַּיִת,
הָיוּ לוֹעֲגִים לוֹ, מַכְעִיסִים לוֹ בְּמִלִּים בּוֹטוֹת.
עָנָה אַחַד הַנְּעָרִים עַלִּיזֵי-הַגַּאֲוָה וְאָמָר:
 
    "אֵין זֶה, כִּי אִם-טֵלֶמָּכוֹס זוֹמֵם נַפְשֵׁנוּ לְקַחְתָּהּ. 325
אוּלַי יָבִיא לוֹ עֶזְרָה מִפִּילוֹס, זוֹ אֶרֶץ הַחוֹלוֹת,
אוֹ יְבִיאֶנָּה מִסְּפַּרְטָה, כִּי לָכֶן יִשְׁתּוֹקֵק לָלֶכֶת,
אוֹ יָשִׂים פְּעָמָיו אֶפִירָה, הָאָרֶץ הַבְּרוּכָה, לְמַעַן
יָבִיא מִשָּׁם סַמֵּי-מָוֶת, שֶׁהֵמָּה אָבְדָן לָאָדָם,
לְתִתָּם בְּתוֹךְ קִיתוֹנֵנוּ לְהַכְרִית אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ". 330
 
    עָנָה אַחַד הַנְּעָרִים עַלִּיזֵי-הַגַּאֲוָה וְאָמָר:
"מִי הַיּוֹדֵעַ וְאוּלַי גַּם הוּא כְאוֹדִיסֵס יֵרֵד שְׁאוֹלָה,
הַרְחֵק מִידִידָיו, בְּרִדְתּוֹ כַיּוֹם בָּאֳנִיָּה רְחָבָה.
כָּכָה יוֹסִיף גַּם לָנוּ פֹה עָמָל וִיגִיעָה, וּבְיַעַן
חַלֵּק נְחַלֵּק בֵּינֵינוּ כָל-טוּבוֹ, אַךְ בֵּיתוֹ 335
יָקוּם וְיִהְיֶה לְאִמּוֹ וּלְאִישָׁהּ לַאֲשֶׁר לוֹ תִהְיֶה".
 
     כָּכָה נִדְבְּרוּ הֵם, וְהוּא יָרַד לְחֶדְרוֹ שֶׁל-אָבִיו,
חֶדֶר גָּדוֹל וָרָם, בּוֹ נֶעֶרְמוּ זָהָב וּנְחשֶׁת,
שְׂמָלוֹת מְרֻבּוֹת בַּתֵּבוֹת וְשֶׁמֶן נִיחֹחַ בְּשֶׁפַע.
וְעָמְדוּ כַדִּים מְלֵאִים הַיַּיִן הַיָּשָׁן הַמָּתוֹק, 340
כֵּלִים אוֹצְרִים בְּתוֹכָם מַשְׁקֵה-אֱלֹהִים וְנָקִי,
סְמוּכִים בְּשׁוּרוֹת לַכְּתָלִים וּשְׁמוּרִים לְיוֹם אֲשֶׁר יָשׁוּב
בָּיְתָה אוֹדִיסֵס בְּגָבְרוֹ עַל-כָּל-תְּלָאוֹתָיו הָרַבּוֹת.
חֶדֶר בַּעַל דְּלָתַיִם חֲזָקוֹת לַפֶּתַח הָאֶחָד,
סְגוּרוֹת הֵן וּמְסֻגָּרוֹת, יוֹמָם וְלַיְלָה שׁוֹמֶרֶת 345
אָמָה טוֹבַת-הַשֵּׂכֶל, חֲרֵדָה עַל-הוֹן אֲדוֹנֶיהָ,
הִיא אֶבְרִיקְלֵיָה בַת-אוֹפְּס בֶּן-פֵּיסֵנוֹר הַכָּרוֹז.
קָרָא לָהּ טֵלֶמָּכוֹס הַחַדְרָה וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:
"אָנָּא, אוֹמַנְתִּי, לִי מִזְגִי הַיַּיִן הַטּוֹב בַּקִּיתוֹנוֹת,
אַךְ מִן-הַמְשֻׁבָּח יֵין-רֶקַח, הַסָּמוּךְ לָזֶה אֲשֶׁר שָׁמוּר350
עִמָּךְ בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ הָאֻמְלָל לוֹ תְחַכִּי וְיָבוֹא –
אוֹדִיסֵס הָאֱלֹהִי, כִּי יָשׁוּב וְנִמְלַט מִמָּוֶת.
מַלְאִי שְׁנֵים-עָשָׂר קִיתוֹנוֹת וְכַסִּי כֻלָּהַם בַּמִּכְסֶה.
שִׁפְכִי לִי קֶמַח בְּנֹאדוֹת שֶׁל-עֹרוֹת עֲשׂוּיִים מְאֹד יָפֶה.
עֶשְׂרִים כֹּר קֶמַח-שְׂעוֹרִים, שֶׁטָּחֲנוּ בַטַּחֲנָה יָפֶה, 355
דְּעִי זֹאת אַךְ אַתְּ וְאִישׁ בִּלְתֵּךְ, וְכִנַּסְתָּם כֻּלָּם בְּיַחַד.
עֶרֶב אָבוֹאָה לְקַחְתָּם, כְּשֶׁתַּעַל עֲלֵי עֲלִיָּתָהּ
אִמִּי הוֹרָתִי, כִּי תֹאמַר לָנוּחַ אֶת-שְׁנָתָהּ בִּיצוּעָהּ.
הִנְנִי הוֹלֵךְ לִסְפַּרְטָה וְאֶל-פִּילוֹס, אֶרֶץ הַחוֹלוֹת,
לִדְרשׁ אִם-יֵשׁ אֵיזוֹ שְׁמוּעָה עַל-דְּבַר תְּשׁוּבַת אָבִי הֶחָבִיב".360
 
    כָּכָה מִלֵּל. וַתֵּבְךְּ אֶבְרִיקְלֵיָה מֵינִקְתּוֹ הַחֲבִיבָה,
מָרָה הֵילִילָה וַתְּדַבֵּר אֶת-אִמְרוֹת-הַכָּנָף וַתֹּאמֶר:
 
    "יַלְדִּי הֶחָבִיב, שַׁלָּמָה נָתַתָּ אֶת-לִבְּךָ לְמַחֲשָׁבוֹת
אֵלֶּה? לָמָה חָפַצְתָּ לָלֶכֶת אֶל-אֶרֶץ-נָכְרִיָּה
וְאַתָּה בֵן יָחִיד, בֵּן אָהוּב? הֲלֹא אוֹדִיסֵס אָבִיךָ 365
זֶרַע-הָאֵלִים כְּבָר אָבַד בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּרְחוֹקָה.
אַתָּה כִי תֵלֵךְ, מִיָּד הֵם יַחַרְשׁוּ רָעָה עָלֶיךָ
לַכְחִיד אוֹתְךָ בְּנִכְלֵיהֶם וְלַחֲלֹק הוֹנְךָ בֵּינֵיהֶם.
אוּלָם שְׁבָה בִּמְקוֹמְךָ עִמָּנוּ, כִּי אֵין לְךָ צֹרֶךְ
לָשׁוּט בַּיָּם הַזֵּידוֹן וְלָשֵׂאת תְּלָאוֹת וּנְדוּדִים". 370
 
    עָנָה לָהּ טֵלֶמָּכוֹס הָעֶלֶם הַנָּבוֹן וַיֹּאמֶר:
"אַל-נָא, מֵינִקְתִּי, תִּירָאִי, כִּי לֹא בְלִי עֲצַת הָאֵלִים
לֶכְתִּי זֶה, אַךְ הִשָּׁבְעִי, כִּי אַתְּ לֹא תַגִּידִי לְאִמִּי
עַד אִם-מָלְאוּ אַחַד עָשָׂר אוֹ גַם שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים; [5]
אוֹ עַד יוֹם תִּשְׁאַל בְּעַצְמָהּ, אוֹ אַחֵר יִגְלֶה אֶת-אָזְנָהּ. 375
יַעַן יָרֵאתִי, פֶּן-יוּעַם הֲדַר פָּנֶיהָ כִּי תִבְכֶּה".
 
    כָּכָה סָח, וַתִּשָּׁבַע בָּאֵלִים שְׁבוּעָה חֲמוּרָה.
אַךְ כְּכַלּוֹתָהּ הַשְּׁבוּעָה הַחֲמוּרָה, אֶת-שְׁבוּעַת הָאָלָה,
מָזְגָה מִיָּד לוֹ הַיַּיִן בְּקִיתוֹנוֹת בְּנֵי יְדוֹתַיִם,
שָׁפְכָה לוֹ קֶמַח בְּנֹאדוֹת שֶׁל-עֹרוֹת עֲשׂוּיִים מְאֹד יָפֶה.380
אַךְ טֵלֶמָּכוֹס הוּא שָׁב אֶל-הַהֵיכָל וְאֶל-קְהַל הַחֲתָנִים.
 
    וְרַעְיוֹן אַחֵר אָז הָגְתָה אַתֵּנָה כְּחֻלַּת-הָעָיִן.
הָפְכָה פָנֶיהָ כִּפְנֵי טֵלֶמָּכוֹס וַתִּסֹּב הַקִּרְיָה,
דִּבְּרָה בְּאָזְנֵי כָל-אִישׁ וְאִישׁ, אֲשֶׁר פָּגְשָׁה בְדַרְכָּהּ,
צִוְּתָה לָהֶם לְהִתְאַסֵּף בָּעֶרֶב בַּסְּפִינָה הַמְּהִירָה,385
בִּקְשָׁה אֲזַי אֶת-נוֹאֵמוֹן בֶּן-פְרוֹנְיוֹס הַנֶּהְדָּר כִּי יִתֶּן-
לָהּ הָאֳנִיָּה הַמְּהִירָה – וַיִּתֶּן בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה.
 
    הָיְתָה הַחַמָּה שׁוֹקַעַת, וַיִּקְדְּרוּ הַדְּרָכִים כֻּלָּהַם. [6]
וְהִיא הִסִּיעָה הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה הַיָּמָּה וְהֵכִינָה
כָּל-כֵּלֶיהָ הָרְאוּיִם לִסְפִינָה טְעוּנַת-מְשׁוֹטִים, 390
קָשְׁרָה אוֹתָהּ בַּמִּפְרָץ, בְּקָצֵהוּ, וְכָל-רֵעָיו-גִּבּוֹרָיו
נִקְבְּצוּ בָאוּ; וְהָאֵלָה מְעִירָה לֶב-גֶּבֶר וָגָבֶר.
 
     וְרַעְיוֹן אַחֵר אָז נִצְנֵץ בְּלֶב-פַּלַּס-אַתֵּנָה הָאֵלָה.
מִהֲרָה, נִכְנְסָה לְהֵיכַל הָאִישׁ אוֹדִיסֵס הָאֱלֹהִי,
שֵׁנָה מְתוּקָה שָׁם נָסְכָה עַל-כָּל-הַחֲתָנִים הַגֵּאִים,395
בִּלְבְּלָה כָּל-שַׂרְעַפֵּיהֶם, הִפִּילָה מִיָּדָם גְּבִיעֵימוֹ.
חָשׁוּ נָפוֹצוּ בָעִיר לְהַמְתִּיק אֶת-שְׁנָתָם וְלֹא הִרְבּוּ
לִהְיוֹת מְסֻבִּים, כִּי מְהֵרָה נָחָה הַשְּׁנָת עַל-שְׁמוּרוֹתָם.
וּלְטֵלֶמָּכוֹס אָז דִּבְּרָה אַתֵּנָה בְּהִירַת-הָעָיִן,
קָרְאָה לוֹ מִן-הַלִּשְׁכָּה הַבְּנוּיָה לְתִפְאָרָה וַתֹּאמֶר, 400
דָּמְתָה לְמֶנְטוֹר וְתָאֳרָהּ כְּתָאֳרוֹ וְקוֹלָהּ כְּקוֹלוֹ:
 
    "טֵלֶמָּכוֹס, רֵעֶיךָ נְעוּלֵי-הַמְּצָחוֹת-הַנָּאוֹת
יוֹשְׁבִים זֶה כְּבָר עַל-מְשׁוֹטֵיהֶם, מְחַכִּים לְךָ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם,
מַהֲרָה-חוּשָׁה, וְלֹא נוֹסִיף וְנִדְחֶה דַרְכֵּנוּ לְפָנֵינוּ".
 
     כָּכָה דִבְּרָה אַתֵּנָה, וַתָּשֶׂם פְּעָמֶיהָ לַדֶּרֶךְ,405
מִהֲרָה בָהּ, וְטֵלֶמָּכוֹס פּוֹסֵעַ וּבָא בְּעִקְּבוֹתֶיהָ.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ עֲדֵי הָאֳנִיָּה וּמְבֹאוֹת הַמַּיִם,
מָצְאוּ אֶת-רֵעָיו אֶת-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים יְפֵי-הַתַּלְתַּלִּים,
דִּבֶּר אֲלֵיהֶם אוֹן קָדְשׁוֹ שֶׁל-טֵלֶמָּכוֹס וַיֹּאמֶר:
 
    "חוּשׁוּ, יְדִידַי, נָבִיאָה הַצֵּדָה כִּי כֻלָּהּ נֶעֱרָמָה 410
בְּיַחַד בַּבַּיִת, וְאִמִּי אֵינֶנָּה יוֹדַעַת מְאוּמָה,
גַּם אַמְהוֹתֶיהָ בַּבַּיִת, בִּלְתִּי מֵינִקְתִּי שֶׁשָּׁמְעָה".
 
    מִלֵּל, וַיֵּלֶךְ לִפְנֵיהֶם, וְהֵמָּה אַחֲרָיו הָלָכוּ.
נָשְׂאוּ הַכֹּל וַיָּבִיאוּ בַּסְּפִינָה מֻקֶּפֶת-הַמְּשׁוֹטִים,
טָעֲנוּ עַל-הָאֳנִיָּה, כְּצַו בֶּן-אוֹדִיסֵס, יַקִּירוֹ. 415
עָלָה הוּא אָז בָּאֳנִיָּה, וְאַתֵּנָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו,
יָשְׁבָה עַל-זְנַב הָאֳנִיָּה, וַיֵּשֶׁב עַל-יָדָהּ לְצִדָּהּ
גַּם טֵלֶמָּכוֹס. וְרֵעָיו פִּתְּחוּ עֲבוֹת הָאֳנִיָּה,
עָלוּ גַם הֵמָּה בַסְּפִינָה וְיָשְׁבוּ אִישׁ אִישׁ עַל-סַפְסָלוֹ.
רוּחַ חֲבִיבָה זְבָדָתַם אַתֵּנָה בְּהִירַת-הָעָיִן, 420
רוּחַ מַעֲרָבִית סוֹאֶנֶת, רוֹעֶשֶׁת עַל-מֶרְחַב יָם עָכוּר,
פָּקַד אֲזַי טֵלֶמָּכוֹס לְרֵעָיו וַיְזָרְזֵם וְתָפְשׂוּ
כְּלֵי הָאֳנִיָּה, וְהֵמָּה מִהֲרוּ עָשׂוּ פְקֻדָּתוֹ.
נָטְלוּ הֵרִימוּ הַתֹּרֶן הֶעָשׂוּי עֵץ אֹרֶן, קְבָעוּהוּ
בְּקִנּוֹ, הֶעֱמִידוּהוּ, אַף מָתְחוּ חֲבָלָיו וְהִדְּקוּם, 425
קָשְׁרוּ מִפְרָשָׂיו הַלְּבָנִים בִּרְצוּעוֹת שֶׁל-עוֹרוֹת חֲזָקוֹת.
נָפְחָה הָרוּחַ בַּמִּפְרָשׂ, וּבְשָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה גְדוֹלָה
נֻפְּצוּ כָּל-גַּלֵּי-אַרְגָּמָן לְעֶבְרֵי הַסְּפִינָה הַטָּסָה.
הָיְתָה נִשֵּׂאת בַּגַּלִּים וְחוֹתְרָה לָהּ דֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ.
וּכְשֶׁהֵכִינוּ אֶת-כְּלֵי הָאֳנִיָּה הַשְּׁחוֹרָה הַמְּהִירָה, 430
קָמוּ הִצִּיבוּ קִיתוֹנוֹת הַיַּיִן הַמְּלֵאִים עַד שְׂפָתָם,
נָסְכוּ לָאֵלִים הַהֹוִים-לָנֶצַח וְזַרְעָם עַד עוֹלָם;
וְאוּלָם עַל-כֻּלָּם לְבִתּוֹ שֶׁל-זֵאוּס כְּחֻלַּת-הָעָיִן.
וְעָשְׂתָה הַסְּפִינָה אֶת-דַּרְכָּהּ כָּל-אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר.

הערות שוליים[עריכה]

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

  1. ^ לדעתו שלJordan נקראו כך (הצחות) כפות רגלי אנשים מכובדים, שאינן רגילות ביחפות, ומטעם זה עדינות יותר, נחבלות בשעת הליכה וטעונות סנדלים.
  2. ^ מהיותו בן-מלך היתה לו לטלמכוֹס הרשות לבוא לאסיפה בלוויית כלבים; אמו, המלכה, היתה מופיעה תמיד בלוויית שתי שפחות – שכך הוא מן הנימוס.
  3. ^ שרביט – סמל לשררה בידיו של ממלא תפקיד ציבורי; מטעם זה – גם בידיו של מלך, מצביא, שופט, נואם, כרוֹז ושליח
  4. ^ εύρύοπα המֵריע למרחוק, המרעים; אצל הסופרים המאוחרים: המרחיק לראות, המביט למרחוק
  5. ^ לאו דווקא; מספר עגול נקט.
  6. ^ ביוָן, כמו בארץ-ישראל, סמוך לשקיעת החמה – חשיכה.