כל בו/קכב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכב
[עריכה]קכב. דין גימטריאות ונוטריקון
ה׳ מתיר אסורים ה׳ פוקח עולים ה׳ זוקף כפופי׳ ה׳ אוהב צדיקים ה׳ שומר את גרים ראשי התיבות הללו לבד מהשמות עולין תרי״ג מכאן אמרו גר הבא להתגייר על מנת לקבל כל המצות חוץ מאחת אין מקבלין אותו דלא שלם מנין תרי״ג ולכך כתוב את גרים להשלים המנין א״כ נפקא לן משומר א״ת פירוש משומר מאל״ף ועד ת״ו הוי גר ואי לא לא:
ישתבח שמך לעד מלכנו האל המלך. שלמה המלך ע״ה יסדו וחתום הוא בראשי תיבות ויש בו ט״ו קלוסין כנגד ז׳ רקיעין וח׳ אוירות על כסא הכבוד וכנגד ט״ו תיבות שבברכת כהנים שמברכנו ממקומו. ואומר אמן אחר הברכה כדי להפסיק בין פסוקי דזמרה שהיא מדרבנן ובין קריאת שמע שהיא מדאורייתא וכן כתב ה״ר שמעיה ז״ל בברכות.
עוד כתב שם שאומר אמן אחר ברכות קריאת שמע כדי להפסיק העשה בין קריאת שמע שהיא מן התורה לתפלה שהיא מדרבנן. וכן נמי אחר בונה ירושלם. וכן אחרי מהולל בתושבחות. ואין אומ׳ קדיש שלא להפסיק בין ק״ש לתפלה וכן הדין נמי שלא לומר קדיש אחר ערבית אך תקנוהו ואין לחלוק:
עלינו לשבח. עלינו בגימטריא ומעומד. להבל וריק ורי״ק בגימטריא [יש״ו] לא״ל ל״א גימטריא [מחמ״ד]. ויש אומרים להבל ולריק שיש בהן בגימטריא [יש״ו ומחמ״ט]. ואנחנו כורעי׳ גרסינן ולא גרסינן ואנו כי אין בכל הקריאה רק אנו ובכל מקום ואנו לשון אנינות כמו ואנו הדייגים.
טעם בשמות של שמנה עשרה: ראשונה מי״ח זהו אבות ויש בה מ״א תיבות לבד מאברהם בתרא שאינו מן המנין שכבר הוזכר כנגד ל״ו אותיות שבפסוק ואעשך לגוי גדול וה׳ מאברהם הרי מ״א ועם אברהם יש בו מ״ב תיבות כנגד שם בן מ״ב. על כן צריך לאמרה בבונה גדולה.
י״ח ברכות כנגד י״ח צווין שנאמרו במלאכת המשכן שנאמר בו י״ח פעמים כאשר צוה ה׳ את משה.
באתה גבור יש בו מ״ט תיבות שיש בשלשה פסוקים ביחזקאל המדברים על תחיית המתים. לכן הנבא. וידעתם כי אני ה׳ בפותחי ונתתי רוח. וכשאומר מוריד הגשם יש בו נ״א תיבות כנגד נ״א תיבות שיש מן ונתתי מטר ארצכם עד נותן לכם.
בנקדש שמך יש בו כ״ז תיבות וכן בלדור ודור וכן באתה קדוש כנגד כ״ז אותיות התורה.
אתה חונן ראשונה לצרכים לפי שתפלות כנגד תמידין תקנום. וחרש שוטה וקטן פסולין לעבודה. ויש בה י״ז תיבות כנגד ואתה תדבר אל כל חכמי לב וכן בפסוק וכל אשה חכמת לב.
בהשיבנו יש ט״ו תיבות כנגד ח׳ אוירות וז׳ רקיעים שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שכן מצינו כמה פסוקים שמדברי׳ בתשובה שיש בהן ט״ו תיבות יעזוב רשע דרכו. וכן בשוב רשע מדרכו. והרבה אחרים:
בסלח לנו יש בה כ׳ תיבות כנגד כ׳ פעמים שכתוב בתורה וסלחת ונסלח.
בראה נא יש שבעה עשר תיבות כנגד פסוק ונצעק אל ה׳.
ברפאנו יש בה כ״ז תיבות כנגד אותיות התור׳ וכן בפסוקים של תורה ורפואה כ״ז אותיות רפאות תהי לשרך וגומר וכן כי חיים הם למוצאיהם וכן כפסוק והיה אם שמע תשמע עד כי אני ה׳ רופאך.
בברך יש ל׳ תיבות כנגד יפתח ה׳ לך את אוצרו וגו׳ ונגד פותח את ידיך וגו׳ שיש בין שניהם ל׳ תיבות.
בהשיבה יש כ״ז תיבות כנגד כ״ז תיבות שיש בג׳ פסוקים שמדברים מזה ואשיבה ידי עליך ואשיבה שופטיך ציון במשפט תפדה. ולמשומדים יש ל״ב תיבות לפי שהם כופרים מב׳ של בראשית עד למ״ד לעיני כל ישראל זהו לב והמינות תלוי בלב.
בעל הצדיקים יש כל האלפא ביתא לפי שמקיימין כל התורה ויש בו מ״א תיבות כנגד מ״א אותיות שיש בפסוק ואברכה מברכך. בלירושלם יש בו כ״ד תיבות כנגד כ״ד אותיות שיש בפסוק בונה ירושלם.
באת צמח יש בו כ׳ תיבות כנגד כ׳ אותיות שיש בנחם ה׳ את ציון.
בשמע קולנו ל״ה תיבו׳ כנגד ל״ה תיבות שיש מתפלה לדוד שמעה ה׳ עד יעבור פי.
ברצה ל״ד תיבות כנגד ל״ד כהנים שהיו מקריבים פר ושעיר ואיל.
מודים בגימטריא מאה כנגד ק׳ ברכות שחייב אדם לומר בכל יום ויש בהן כ״ז תיבות כנגד כ״ז תיבות שיש בהודאת עזרא מן ובמנחת הערב עד ויט אלי חסד.
שים שלום כ״ג תיבות כנגד כ״ג אותיות שיש בפסוק ישא ה׳ ובפסוק ושמו את שמי ולא תמצא אות ף׳ בי״ח ברכות לפי שאין אנף שצף אף קצף זעף נגף רשף כשישראל מתפללין.
וכן בפסוק ויקץ יעקב נתעלמו אותיות שטן ובסופי תיבות צבור כי אין שטן בצבור.
ראשי תיבות של י״ח ברכות מלבד ברכת המינין שלא נתקנה עדין עולין י״ח מאות כנגד י״ח מאות מלאכים הממונין על התפלה. לכך אין ו׳ בלירושלם וזהו שיסד הקליר ויצאו בם אלף ושמונה מאות.
מהכל יודוך עד אל אדון יש קי״ג תיבות כנגד ק׳ ברכות וכנגד י״ג בריתות שנכרתו על כל מצוה ומצוה.
מן ובוקע עד שבתה ט׳ תיבות נגד ט׳ צדיקים אדם נח. אברהם יצחק יעקב. משה אהרן. דוד ושלמה ונגד ט׳ שמות של מלאכי השרת. אראלים חשמלים שרפים כרובים חיות גלגלים עירין קדישין וט׳ תיבות שבקק״ק.
וממאיר עד הרחמים ז׳ תיבות כנגד ז׳ ימי השבוע שמאיר לעולם. ונגד ז׳ מועדי השנה: פורים. פסח. שבועות. ר״ה. כפורים. סכות. שמיני עצרת.
מהמאיר עד בראשית י״ב תיבות כנגד י״ב מזלות. ונגד י״ב שבטים.
אל אדון מיוסד באלפא ביתא. ובראשונות עשרה תיבות כנגד עשרת הדברות ובאחרונות י״ב תיבות כנגד י״ב שבטים ומזלות. נשארו י״ח אמצעיים שבכל אחת ארבע תבות שהן ע״ב כנגד שם המפורש ויחד הם כ״ב נגד אותיות ונגד שם בן כ״ב.
בישמח משה שלשים תיבות עד ושמרו נגד שלשים תיבות שיש מושמרו עד וינפש. ומן לא נתתו עד סוף ל״ב תיבות נגד התורה שמתחלת בב׳ ומסיימת בלמ״ד ושבת שקולה נגד כלה.
בוישמח ל״ב נגד ל״ב תיבות שיש מאך את שבתותי עד ויתן אל משה. בעל הניסים דחנוכה יש קכ״ד תיבות כמנין יוחנן שתקנו. וכן יש קכ״ד תיבות בתפלה למשה עד ויהי נועם שאמרו משה על מלאכת המשכן ורצה להקימו בכסלו אמר לו הקדוש ברוך הוא שמחה של כהנים אחרת תהיה בכסלו.
בעננו ס״ג תיבות נגד ס״ג אותיות שיש בפסוק וירא יעקב מאד.
שמ״ע נוטריקון שחרית מנחה ערבית ה׳ אחד מלכות תחלת הפסוק וסופו ש״ד.
עין של שמע ודלת של אחד גדולו׳ לעדות. מואהבת עד ובשערך מ״ב תיבות כנגד שם בן מ״ב. פירוש גימטריא חשבון שכן תרגם המתרגם את מפקד העם יתברך גמטור.
זכר בגימטריא ברכה. נקבה בגימטריא נזק. עפרון עפרן כתיב והיינו דכתיב נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסד יבואנו. פ״א עפרן בגימטריא ארבע מאות רמז לארבע מאות שבקש מאברהם מן השדה.
לא תבשל גדי בחלב אמו רמז שלא ינק יותר מכ״ד חודש שהן כמנין ימי שני שנים תש״ל ויום שנולד ויום שלאחר שתי שנים הרי הן תבשל.
שמע ישראל נוטריקון. שאו מרום עיניכם ומל ה׳ אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך. ללמדך שכל העושה תשובה באלול נענה. סימן לאליל הנשבר שאין לו רפואה אשר לא יוכל להרפא.
ותהר רבקה אשתו בגימטריא אש וקש ואי זו עשו ויעקב.
ברית בגימטריא תרי״ב ומצות מילה תרי״ג לכך אומר אחר המילה יהי רצון להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.
פן ישתה וישכח מחקק בגימטריא רמ״ח אברים שסופו לשכח כל אבריו.
צמח בגימטריא מנחם והוא שמו של משיח.
לדעת חשבון האדם בנפשו נקוט האי כללא בידך ג״ע הכ״א זט״ו. פירוש על כל היתר משלישיות תמנה ע׳. ועל כל היתר מחמישיו׳ תוסיף כ״א ועל היתר משביעיות תוסיף ט״ו ומכל החשבון תקח ק״ה והנותר הוא המחושב: