כל בו/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · כל בו · מז · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן מז[עריכה]

מז. דין שבת הגדול ולמה נקרא גדול

שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרי׳ חל ביום ה׳ בשבת כמו שמצינו בסדר עולם. ומקחו של פסח מצרים שהיה בעשור לחדש בשבת שלפני הפסח היה אמרו ישראל מה נעשה היאך נקח הפסח לעיני מצרים הן נזבח וגומר ולא יסקלונו. אמר להם הקב״ה עתה תראו הנס הגדול אשר אעשה לכם הלכו ולקחו איש פסחו להיות להם למשמרת עד י״ד יום לחדש כשראו המצרים כך חגרו איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמידן להרוג ולאבד את כל היהודים והשם ברחמיו הגין עליהם והחלה את מצרים בתחלואים משוני׳ ונדונו ביסורין גדולים ולא יכלו להזיק לישראל ועל שם שנעשו נסים גדולים לישראל באותו שבת שהיה לפני הפסח נקרא כל שבת שלפני הפסח שבת הגדול.

וכתב ה״ר אשר ז״ל בהלכו׳ הפסח נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול לפי גדלו והקטן לפני קטנו וקורין אותו חלת עני ובלעז לחם בית הכנסת ומחלקין אותו לעניים. ומיום שזלזלו בו נשתלחה מארה בתבואה: