לדלג לתוכן

כל בו/לח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · כל בו · לח · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן לח

[עריכה]

לח. פירוש פטום הקטרת

פטום הקטרת בריתא היא במסכת כריתות פרק ראשון פטום פירוש כתישת הסמנין ותקון הקטרת נקרא פטום ואינו לשון דישון כמו שור של פטם אלא לשון תקון וכתישה. שלש מאות וששים ושמונה מנים היו עושין ביחד בכל שנה ושנה ולא היו מפטמין למחצה ולשליש ולרביע כמו שאמרו רז״ל בבריתא זו פטמה לחצאין כשרה ולשליש ורביע לא שמענו אם היא כשרה אם לאו לפיכ׳ היו עושין אותה ביחד.

ומנה של הקדש היה גדול שהיו בו שלשה מנים של חול שהם מני׳ שלנו המנה שלנו הוא המנה של צורי והוא משקל ק׳ זהובים ומשקל כל זהוב כ׳ פשיטין ומחצה למשקל הברזל נמצא שמשקל המנה כ״ה דינרין למשקל הברזל וזו היא ליטרא פלפלי׳ שלנו. כמנין ימות החמה פירו׳ שבכל יום ויום היו מקטירין מנה אחד פרס שחרית ופרס ערבית נמצאו שס״ה מנים לשס״ה ימים ומטעם זה נהגו במקצת מקומות לומר בכל יום פטום הקטרת ומנהג יפה הוא.

וג׳ מנים היתרים שמהם היה מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים מלבד חצי המנה של שחרי׳ וחצי המנה של ערבית כדרך כל הימים כדכתי׳ ביום הכפורים ולקח מלא המחתה וגו׳ ומלא חפניו קטרת סמים דקה ואותן שלשה מנים של קטורת אף על פי שנכתשו עם שאר המנים היה מחזירן למכתשת ערב יום הכפורי׳ באותה מכתשת שעשה בצלאל וכותשן יפה שתהא דקה מן הדקה פירוש דקה ביותר דתניא דקה ת״ל והלא כבר נאמר ושחקת ומה ת״ל קטרת סמים דקה שתהא דקה מן הדקה כלומר שצריכה שתהא דקה יותר מחברתה.

ולאחר כתישה היה כהן גדול ממלא חפציו מאותן ג׳ מנים ומעלה ומקטיר ומאותן שלשה מנים היה נשאר שאין לך מלא חפנים שמחזיקין חצי מנה של קדש. ולפי שאין מדה קצובה לחפניו של כהן גדול אלא כל כהן גדול לפי מה שהוא כי יש שחפניו גדולים ויש שחפניו קטנים לפיכך הוצרכו להוסיף שלשה מנים לצורך כך ששערו חכמים שאין להם חפנים גדולים שמחזיקין יותר מג׳ מנים והנשאר מאותן המנים היו עושין מהם שכר האומנין ומחללין אותן על מעות האומנין שנוטלין שכרן מתרומת הלשכה ונותנין אותו למחזקי בדק הבית בשכרן ולוקחין אותן מתרומה חדשה הבאה בניסן דכתיב זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. אמרה תורה הבא לי קרבן מתרומה חדשה.

ואלו הן. פירוש אלו הן סמנין של פטום הקטרת צרי וצפורן וכו׳ פירוש שאחד עשר סמנין נאמרו למשה בסיני שכך דרשו רז״ל קח לך סמים הרי שנים נטף ושחלת וחלבנה הרי כאן חמשה. וסמים אחרים כנגד אלו הרי עשרה ולבונה זכה הרי כאן י״א. צרי זה נטף וכן תרגם אנקלוס נטופא כלומר דבר הנוטף שהרי הצרי איננו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף ויש אומרי׳ מעצי הקטב והכל אחד. ושרף הוא הלחות הנוטף מן האילן ולועזים אותו גומ״א צפורן פי׳ שחלת כדמפר׳ טופרא ונקר׳ כן לפי שפניו חלקו׳ כצפורן האצבע. ולבונה כמשמעה. חלבנה י״א שקורין אותו גלמ״א ואע״פ שריחה רע מנאה הכתוב עם שאר סמני הקטרת. וכן אמר רבי חיננא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני הקטרת. מור כמשמעו מיר״א בלעז. כרכום נקרא בלשון ערב זעפר״ן ובלעז שפרא״ן. שבולת נרד סם אחד הוא ודומה לבית יד של שבולת ובלעז אשפיקנרד״י קציעה היא קדה ודומה לפיגם דודא. כדאמרינן אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה מפני שהיא ירק באילן להרכיבן מפני שדומי׳ זה לזה. קלפה כך שמו. קנמון תשעה.

סך כל י״א סמנין אלו ע״ב עולה לשס״ה מנים. ולא שמעתי מפני מה נותן מזה ע׳ מנין ומזה לא כי אם י״ו ומזה פחות מכן. אבל נראה שלפי חזקו ופלפולו של כל סם היה מקל במשקלו ונותן יותר מן הסם שאינו חזק כל כך.

בורית כרשינא הוא עשב כך שמו ומלבנין בו בגדים ונקרא אירב״א סבונא״ל. מלח סדומית הוא מלח גסה ונותנין אותה בקטרת משום על כל קרבנך תקריב מלח. ויש אומרי׳ שהוא מלח דקה ביותר וזהו שאמרו ז״ל שמסמא את העינים. פירוש שהיא נדבקת בידים ואינה נראת מפני דקותה. ומאותו מלח היו מביאין רובע הקב ואין בידי למה רובע. מעלה עשן הוא עשב ונקרא כן לפי שמתמר העשן ומעלה אותו כמקל ואינו מתפצל לכאן ולכאן ומן הפסוק נפקא לן במסכת יומא מעלה עשן ביום הכפורים בין בשאר ימות השנה. כפת הירדן הוא ורד. ועל שם שהוא גדל בשפת הירדן נקרא כן ויש לו ריח טוב. כדי לשפות בו את הצפורן שהיא שחורה וכדי שלא תשחיר את שאר הסמנין מלבנים אותו בבורית.

יין קפרסין מאותו מקום שהוא חזק מאד. ולפיכך מביאין ממנו סאין תלתא וקבין תלתא לפי שכך שערו חכמים ע׳ מנה של צורי. שתהא עזה פירוש שיהיה ריחה חזק. נראה לי מפני שהוא עז. פירוש אותו יין הבא מקפריס עז וחזק ומחזק ריח הצרי.

מי רגלים יפין לה. פירוש לצרי אבל לפי שהפטום נעשה בעזרה ואין נכון להכניס שם מי רגלים לפיכך לא היו שורין אותה בהן מפני הכבוד שאם לא מפני הכבוד לא היו מניחין מלשרות מפני ריחן שהרי חלננה ריחה רע ומנויה עם סמני הקטורת. ויש מפרשים מי רגלים מעין אחד הוא ששמו רגלים ואי אפשר לומר מי רגלים ממש חלילה שלא עלה על לב אדם לשרות בהן סמני הקטרת.

היטב הדק הדק היטב פירוש לסמני הקטרת אומר היטב תתדקק היטב. וזהו שאמרו שהקול יפה לבשמים פירוש קול המאמר הזה הוא יפה לבשמים שהדבור הזה יצא הבל מפיו שהרי אלו התיבות יוצאות מן הגרון.

פטמה לחצאין פירוש שלא נעשה אלא קפ״ד מנים ביחד שהן חצאין של שס״ה כשרה. לשליש ולרביע לא שמענו פירוש לא שמענו מרבותי׳ אם היא כשרה אם לאו. חסר מכל סמן וסמן מאותן י״א סמנים שאמרו למעלה שלא נתן כמשקלו המפורש חייב מיתה או שלא נתן בתוכה מעלה עשן אף על פי שאינו מעיקר סמני הקטרת אלא להעלות עשן בלבד. אחד מכל סמנין אפילו יין ואפילו בורית כרשינה חייב מיתה. אף משום הכנסה יתרה פירוש אם הכניסה להיכל דביאה ריקנית היא שאותה הקטרת אינה כלום והביאה לה בביאה שלא לצורך והכנסה יתירה ובביאה שלא לצורך כתיב מיתה דכתיב ואל יבא בכל עת אל הקדש זה ההיכל מבית לפרוכת זה לפני לפנים ולא ימות הא אם יבא ימות בבאו שלא לצורך.

אחת לששים או לשבעים שנה גרסינן היתה נקטרת חצאין של שירי׳ חצאין משמע הרבה וקאי אסמנין כלומר קצי של כל סמן וסמן נשאר בה לסוף ששים שנים שרבו השירים של שלשה מנין שמשתייר בכל שנה ושנה מחפינתו של כהן גדול שאפילו ישמעאל בן קמחית שהיה גדול שבכלן לא היה חופן אלא ארבע קבין כמו שפירש ז״ל במסכת יומא. ולפיכך כשמגיעין לסוף ששים או שבעים שנה רבו אותן השירים כל כך שלא היו צריכין לפטם אותה שנה אלא קפ״ד מנים שהן חצאין של שס״ה ולא השוו לומר המדה אחת לשבעים שנה שמדת החפינה אינה שוה. שיש מי שחפינתו גדולה ויש מי שחפינתו קטנה ולפיכך אמרי׳ דבר מסופק לששים או לע׳ כלומר פעמים לזה או פעמים לזה ופעמים בין הפרקים הללו לפי הכהן ששמש ואותן שיורים הנותרים מן החפינה בכל שנה לא היו מצניעין אותן עד שיגיעו לסוף ששים ויצטרפו ויעלו לחשבון חצאין שהוא קפ״ד מנים שהרי בכל שנה ושנה היו מחללין אותן שיורין של אותה שנה על מעות האומנין וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה ומערבין אותו מותר עם השס״ה מנים של שנה הבאה וכן היו עושים בכל שנה עד שמגיע לששים נמצ׳ שמשתייר מן השס״ה של אותה שנה כל החצאין ולא היו צריכין לפטם בשנת ששים אלא קפ״ד מנים. והני ששים או שבעים לאו למימרא דליתרמי שיהיו בה חצאין ממש לא פחות ולא יתר דאי נמי הוה מקמייתא ארבע או חמשה מנים יתר על חצאין היו מפטמין כל החצאין של שס״ה דשנה הבאה דבציר מהכי לא מפטמינן כדקתני לעיל לשליש ולרביע לא שמענו. ואין לך ע׳ שנה שלא יהא שם מן הישנה יותר מקפ״ד מנים לפי שיותר משני מנים וחצי נשאר ברוב השנים הלכך אי אפשר שלע׳ שנה לא יהיה שם יותר מקפ״ד מנים ולפעמים יזדמן שלס׳ שנה היו קפ״ד מנים וכל זמן שלא נשתייר מן הישנה חצאין שלמים היו מפטמים אותה שלמה שס״ה מנים.

כתות חתכה כלומר מעט. ויש שגורסין קרטוב והוא שם מדה קטנה מפני ריחה פירוש שהיה נודף ריח טוב ממנה ביותר.

תם הפירוש ת״ל