כל בו/כט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כט[עריכה]
כט. דין קריאת שמע על מטתו
כשיכנס אדם לישן על מטתו בלילו׳ צריך לקרות את שמע סמוך למטתו ואע״פ שקראה בברכותיה שנ׳ אמרו בלבבכם על משכב׳ ודומו סלה.
ואמרו רז״ל כל הקור׳ את שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות כמו שנאמ׳ רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם. ותלמיד חכם והוא שתורתו אומנותו אינו צריך וי״א דוקא כשקראה בעונתה והוא צאת הכוכבי׳ אבל אם לא קראה בעונתה אפי׳ הוא תלמיד חכם צריך לקרותה על מטתו. אבל אומר פסוק אחד מפסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי.
ונהגו כל ישראל שאין אוכלין ושותין ואין מדברין אחר קרית שמע שאו׳ על מטתן וסמכו אהאי קרא אמרו בלבבכם על משכבכ׳ זו קרית שמע ודומו סלה. וקודם שיקרא את שמע על מטתו אומ׳ ברכה זו בא״י אמ״ה המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ ואומר פסוקי דרחמי כגון ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה וכו׳ וכגון ויאמ׳ ה׳ אל השטן וכו׳ ה׳ ישמרך מכל רע וכו׳ בידך אפקיד רוחי וכו׳ וברכת כהני׳.
וקור׳ פרש׳ ראשונה של שמע ויש קורין כל קרית שמע שיש בה רמ״ח תיבו׳ כנגד רמ״ח איברי׳ של אדם ישמרם השם בזכות הקריאה וכתב הרמב״ם ז״ל שלפני קריאה זו של שמע מברך ברכה זו בא״י אמ״ה אקב״ו לקרא קריאת שמע כדי שיקבל עליו מלכות שמי׳ שלמה ולהמליכו עלינו בלב שלם וקורא את שמע.
וי״א שאין לזאת הברכה שורש כלל וחשש ברכה לבטלה דאם איתא להאי ברכ׳ הוה לן למימר׳ כעיקר קריאה דשחרית וערבית כ״מ.
ואחר קריאת שמע אומ׳ ויהי נועם עד אורך ימים ויש שמתחיל יושב בסתר עליון עד כי אתה ה׳ מחסי. ולפיכך אומרי׳ מזמור זה מפני שהוא שיר של פגעים יצילהו השם מכל פגע רע בקריאתן.
וי״א ויאמ׳ אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלהיך וכו׳ הנה מטתו שלשלמה וכו׳ מימיני אל וכו׳ ומאריך בפסוקי דרחמי כאשר ירצה. והר״מ היה נוהג כששכב עצמו לישן ביום לקרא ויהי נועם כדאיתא במסכת שבועות ר׳ יהושע קרי להנהו פסוקי וגני ואינו אומר ברכת המפיל חבלי שינה וכו׳.
ויש גאוני׳ נותנים טעם לקריא׳ שמע על מטתם כלומר סמו׳ למטתו כדי לצאת חיוב קריאתה בעונתה שהיא צאת הכוכבי׳ ולפי שמקדימין לקרות קודם זמן זה לפי שנזקקין לתפלת המנחה קודם שקיעת החמה מעט ואם יפסקו אח״כ להמתין צאת הכוכבים אפשר שיתרשלו בזה וילכו איש לאוהליו ותבטל הקריאה לגמרי ומוטב שיקדימו הקריאה מעט משיבטלוה לגמרי וכשיכנס לישן על מטתו ויקראנה יצא ידי קריאה בעונתה.
וא״ת אם כן שאין עונת הקריאה כשאנו קורין אותה קרוב לתפלת המנחה איך לא חששנו כשקורין אותה בברכותיה לברכה לבטלה.
תרץ הרב בעל ההשלמה ז״ל דהא דאמרי׳ הקורא מכאן ואילך לא הפסיד בברכות ה״ה לקורא קודם זמנה מעט. מכל מקו׳ יש לתמוה אם כן יקראוה על המט׳ בברכותיה ובכל פרשיותיה וצ״ע. וי״א כי עכשו כשקורין אותה קודם צאת הכוכבים סמכו על אותן חכמים נתנו שעורה בגמרא בעוד היום גדול וכדי הם לסמוך עליהן בשעת הדחק ר״ל מפני חשש בטולה לגמרי כדאמרינן: