כלי יקר על דברים ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| כלי יקר על דבריםפרק ב' • פסוק ג' |
ג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ב', ג':

רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃


"רב לכם סב את ההר הזה" - רבים אומרים כי פסוק זה נוקב ויודר עד התהום, ויש בו רמז לשעה ולדורות. ועניין סיבוב זה, שיילכו סחור סחור לכרם ה' צבאות, לא יקרבו, כי ימים רבים לישראל שיהיו נדים ונעים סביבו, ולא יותן לישראל כוח עליהם עד מדרך כף רגל, עד שיבוא מי שנאמר בו (זכריה יד): "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", וכל זמן שישראל הולכים סחור סחור נאמר להם:

"פנו לכם צפונה" - ודרשו בזה: אם הגיע שעתו של עשו, הצפינו עצמכם... אם ימצא האיש הישראלי איזו הצלחה, זעיר שם, אזי יטמינו ויצפינו הכל בפני עשו, כי אין לך אומה שמתקנאת בישראל כמו עשו, כי לדעתם הכל גזולים בידם מהם מן ברכת יעקב אבינו שלקח ברכותיו של עשו במרמה, וכן יעקב ציווה לבניו (בראשית מב1) למה תתראו, פירש רש"י: בפני בני ישמעאל ועשו, כאילו אתם שבעים, כי שניהם סוברים שיצחק גזל הצלחת ישמעאל ויעקב גזל הצלחת עשו ע"י השתדלות, על-כן ציווה דווקא על עשו פנו לכם צפונה, שלא יתקנא בכם. וזה היפך ממה שישראל עושין בדורות הללו בארצות אויביהם, כי מי שיש לו מנה הוא מראה את עצמו במלבושי כבוד ובתים ספונים וחשובים, כאילו היו לו כמה אלפים, ומגרים האומות בעצמם, ועוברים על מה שנאמר פנו לכם צפונה, ומנהג זה הוא ברבת בני עמינו, והוא המסבב את כל התלאה אשר מצאתנו, והמשכילים יבינו ליקח מוסר"