כוכבי שמים רחוקים/עמא דדהבא/הזמנה לחתונה

א. הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה

שִׁדֵּר לִי פַּעַם הַבָּחוּר הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּתוֹ!
מַתְחִיל אָנֹכִי לְפַשְׁפֵּשׁ בְּכָל מִזְוְדוֹתַי וּמַתְקִין
עַצְמִי לִכְבוֹד הַחֲגִיגָה: הוֹצֵאתִי הַגְּלִימָה הַשְּׁחוֹרָה,
נוֹטֵל מִכָּל כִּיסֶיהָ שְׁיָרֵי גְלִילִים לְבָנִים –
שֶׁל נַפְתָּלִין דְּאֶשְׁתָּקַד וּמַכְנִיס אַגַּב גַּם צִנְצֶנֶת
אַחַת מְלֵאָה בֶּנְזִין וְצָד כָּל רְבָב וְכָל כֶּתֶם.
גַּם הָעֲנִיבָה הַשְּׁחוֹרָה פּוֹרֶשֶׁת-כְּנָפַיִם כְּפַרְפַּר,
אַף עַל-פִּי שֶּׁאֵין חִנָּהּ עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, כַּיָּדוּעַ,
קָבְעוּ לָהּ שֵׁם דָּג מָלוּחַ – עַל שֵׁם מָה? הַשֵּׁד הוּא יוֹדֵעַ.
אֶלָּא אֲנִי הִתְרַגַּלְתִּי מֵאָז (כַּד הֲוִינָא עוֹד טַלְיָא):
חֲתֻנָּה – נוֹהֵג חֲגִיגִית! וְנִכְנַסְתִּי הַפַּעַם "צַד חָתָן".
בָּאתִי בְּאַבְטוֹ בְּשָׁלוֹם. "הֶחָתָן אַיֵּהוּ? – אֵינֶנּוּ,
נָסַע הוּא וְהַכַּלָּה, וּשְׁנַיִם מִידִידָיו, לַמָּקוֹם,
שָׁמָּה יָבוֹא הָרַב לְהַכְנִיסָם לְחֻפָּה, גַּם אוֹתָם,
גַּם עוֹד כַּמָּה זוּגוֹת בְּבַת-אַחַת. הִמְתַּנְתִּי בְּאֵין לִי כָל בְּרֵרָה.
וְאֹהֶל פִּנּוּ לַזּוּג – עַד לִכְשֶׁיַּרְחִיב – וְתִהְיֶה
דִּירָה לָהֶם בְּתוֹךְ צְרִיף, כְּלוֹמַר חֶדֶר לָהֶם לְבַדָּם.
נִרְאֶה לִי, עָסְקוּ הַבָּנוֹת קְצָת בְּקִשּׁוּטוֹ, בְּוַדַּאי
פִּנּוּ, טִאטְאוּ, הִרְבִּיצוּ הָרִצְפָּה. עַל שֻׁלְחַן בַּתָּוֶךְ
כַּד הַמַּיִם, וּפְרָחִים מִפִּרְחֵי-הַשָּׂדֶה בּוֹ תְּקוּעִים.
כַּמָּה עֲצִיצִים מִתְיַחֲדִים גַּם בְּיֶתֶר הַפִּנּוֹת בָּאֹהֶל.
עָמְדָה הַתֵּיבָה לְצַד כָּתְלָהּ וְסִדְרַת הַסְּפָרִים עַל כַּנָּהּ.
נִכְנְסוּ גַם סַקְרָנִים לְהָצִיץ בּוֹ רֶגַע: לִי נִדְמֶה
חֻלִּין הִכְנִיסוּ – וְזָהֳמָה. עוֹמְדִים מְמַשְׁמְשִׁים בְּעֵינַיִם
מִטָּה זוֹ וְהַכָּרִים וְהַסָּדִין הַלָּבָן, הַמְבַצְבֵּץ
קְצָתוֹ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה הַקְּצָרָה וְהַמִּטָּה הַצָּרָה.
וּמִן הָאֹהֶל יָצָאתִי – אֶל תַּחַת כִּפַּת רָקִיעַ,
הוֹלֵךְ וּמַרְחִיק מֵאֵצֶל הָאוּלָם וְהַצְּרִיפִים הַקְּטַנִּים,
בּוֹדֵד וְנֶעֱזָב לְנַפְשִׁי. וּלְעֵינַי קָמוּ חֲגִיגוֹת,
כָּל הַחֲתֻנּוֹת רָאִיתִי בְּעוֹדִי יֶלֶד – שָׁם הַרְחֵק.
הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּנְגִּינוֹת הַלָּלוּ,
אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בֶחָלָל הַגָּדוֹל עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה,
אוֹתָם ה"פְרֵיילִיכְס" הַמְּלֵאִים שׁוֹבְבוּת וּתְשׁוּאוֹת וְצָהֳלָה,
וְעֹמֶק הַצַּעַר הַגָּדוֹל– כָּל צַעַר הָאָדָם בָּעוֹלָם –
צָפוּן בַּקּוֹלוֹת הַדַּקִּים-הַצְּנוּעִים שֶׁבְּסִתְרֵי-דְסִתְרֵי
קוֹל מַנְגִּינַת חֲתָנִים בִּתְחוּם חַיֵּינוּ – הַיְּהוּדִים,
אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַצְפִּינוֹ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה וָשֶׁמַע.
חֻלִּין! חֻלִּין וְחֻלִּין! הָאֻמָּה טוֹבַעַת בְּדָמֶיהָ,
אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יִשָּׁמֵט גּוּשׁ-קַרְקַע מִתַּחַת רַגְלֶיהָ,
אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יֵצַר עָלֶיהָ אַפִּירְיוֹן שָׁמֶיהָ,
אֵין לְךָ יוֹם וְלֹא יְקַצְּצוּ בַּעֲנָפֶיהָ הַצְּעִירִים,
הֶרֶס מְדִינוֹת וְכִלְיוֹן קְהִלּוֹת וּשְׁמָד שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת –
אַיֵּה אֵיפֹה הַשִּׂמְחָה עַל כָּל קֵן, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה!?
לְחֻלְיָה חֲדָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁל אֻמָּה הוֹלֶכֶת גּוֹסֶסֶת?
אַיֵּה עֵינֶיךָ, רַבִּי יְהוּדָה בַר עִלָּאִי? אַיֶּךָּ?
לָמָּה אֵינְךָ מְרַקֵּד אַתְּלַת, מַר שְׁמוּאֵל בְּרוֹ יִצְחָק,
כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה? אֲנִי לֹא רָאִיתִי שׁוּם דָּבָר.
חֻלִּין, חֻלִּין וְחֻלִּין! – חֲתֻנָּה? מַה נִּשְׁתַּנָּה...?
אַךְ כְּשֶׁהִתְחִילָה הַכַּלָּה עוֹבֶרֶת מִזְּרוֹעוֹת לִזְרוֹעוֹת
כָּל חַבְרוֹתֶיהָ בִנְשִׁיקוֹת, נִדְמָה לִי רֶגַע כְּאִלּוּ
רָעַד דְּבַר-מָה בְּפָנֶיהָ וְעֵינֶיהָ פִּתְאֹם רָטָבוּ.
רַק אָנֹכִי הִמְשַׁכְתִּי בְּדִמְיוֹנִי אֶת הַחֲתֻנָּה, כְּאִלּוּ
הוֹלְכָה וְנַעֲשֵׂית שָׁמָּה, בְּמֶרְחֲבֵי שָׂדוֹת כְּקֶדֶם,
בְּרַחֲבוּת לֵב וּבִנְדִיבוּת, בְּחַג שֶׁל נְשָׁמָה יְתֵרָה.
וַחֲתֻנַּת מִשְׁפָּחָה – חֲתֻנַּת הַסִּמְטָה, לְכֻלָּהּ.
וַחֲתֻנַּת הַסִּמְטָה – חַג חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל עֵדָה.
וְחָתָן דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ, וְחֵן שֶׁל בַּת-מַלְכָּהּ עַל כַּלָּה,
לְקוֹל מִצְהֲלוֹת כְּלֵי-זֶמֶר מִשְׁתַּתְּפִים בְּכָל נַפְשָׁם וּמְאֹדָם
בְּאוֹתָהּ חֲגִיגָה הֲדוּרָה, שֶׁהֵמָּה גַּם הֵמָּה קְרוֹבֶיהָ,
סַבְתּוֹת מֻפְלָגוֹת הַיּוֹצְאוֹת "בִּמְחוֹל הַכָּשֵׁר" עִם כַּלָּה,
תַּבְנִית גֶּפֶן אַדֶּרֶת הַכְּבֵדָה בְּאַשְׁכֹּלוֹת בְּרוּכוֹת,
סַבְתּוֹת מֻקָּפוֹת בָּנוֹת וּבָנִים, נְכָדִים וּנְכָדוֹת,
כַּלּוֹת וַחֲתָנִים, גִיסִים וְגִיסוֹת, שִׁלֵּשִׁים וְרִבֵּעִים,
לְקוֹלוֹ שֶׁל כִּנּוֹר מִתְפַּנֵּק וּתְרוּעוֹת חֲצוֹצְרָה חֲצוּפָה,
טַנְבּוּר מְפַקֵּד בִּגְעָרָה וְחָלִיל שֶׁל עֵץ מִתְיַפֵּחַ.
כִּנּוֹר זֶה, אַתָּה יוֹדֵעַ, כָּמוֹהוּ כָּמוֹנוּ בָּעוֹלָם,

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.