יש רגעים: רחבי שדה

יֵשׁ רְגָעִים : רַחֲבֵי שָׂדֶה
פִּתְאֹם אִלְּמִים יִשְׂתָּרֵעוּ,
וּכְמוֹ תַּחַת נֵטֶל כָּבֵד
עֵץ וּסְבָךְ לֹא יִתְנוֹעֵעוּ.
 
הָעֲיָנוֹת נֶאֱלָמוֹת,
לֹא יִתְלַחֲשׁוּ הַדְּשָׁאִים
אַךְ לֹא גִלּוּ עוֹד אֶת סוֹדָם
הָעֲנָנִים הַנִּשָּׂאִים.
 
וּבִדְמָמָה וּבַחֲרָדָה
נֵלֵךְ לִקְרַאת מַעֲשֵׂי נִסִּים ; –
סַעַר, סַעַר יָבוֹא מַהֵר
אוֹ הַלְּבָבוֹת יֻכּוּ רְסִיסִים.

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).