יש פושט למרגלית יד (ביאליק)
יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד –
וְחֶרֶס בְּיָדוֹ.
אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –
נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!
לֹא-הִגִּיד לִבִּי לִי מֵרֹאשׁ
וְלֹא צִפִּיתִי,
שֶׁכָּךְ תַּעֲלֶה לִי וְכָךְ
תְּהֵא אַחֲרִיתִי.
גַּם אָב, גַּם אֵם לֹא-הָיוּ לִי,
לֹא דוֹד וְגוֹאֵל,
ר' שׁוֹאֵל רַצְעָן בְּעָלַי הוּא –
וַאֲנִי הַפּוֹעֵל.
וּלְבַעַל-בֵּיתִי הָיְתָה בַת,
וְעוֹד אַחֶרֶת;
כִּפְנֵי הַחַמָּה מַרְאֵה זוֹ,
וְזוֹ מְכֹעֶרֶת.
וָאֵרֶא אֶת-יְפַת הַחֵן –
וַיִּפְתְּ לְבָבִי.
וְכָל-הַיּוֹם מַעְיָנַי בָּהּ
וַעֲלֵי מִשְׁכָּבִי.
וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּפְתַּח פִּיו
הָרַצְעָן שׁוֹאֵל,
וַיְרַמֵּז לִי: הֱיוֹת... כְּפִי...
וּלְךָ אֵין גּוֹאֵל.
וְלִי – אַל עַיִן רָעָה – בַּת,
בַּת כְּשֵׁרָה, תְּמִימָה;
וּבְכֵן, הֲמֵבִין אַתָּה, בְּנִי?
וְדַי לְחַכִּימָא!
וְעוֹד בְּעֶרֶב אוֹתוֹ יוֹם –
וּקְרוּאִים בָּאִים
וְשׁוֹתִים יַ"שׁ וְשׁוֹבְרִים פַּךְ
וְכוֹתְבִים תְּנָאִים.
אַךְ טָעוּת קְטַנָּה נָפְלָה שָׁם –
הוֹי טָעוּת מָרָה!
אֲנִי לַיָּפָה דַעְתִּי, וְהֵם –
אֶל הַמְכֹעָרָה.
מֵאָז נָפַלְתִּי, אָח, בַּפָּח –
וְעַד בֹּא קִצִּי
אֶת-מֵימַי הָעֲכוּרִים אֵשְׁתְּ
מִתּוֹךְ עֲצִיצִי.
אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –
נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!
וּפַטִּישׁ חָזָק קַח וָהַךְ
וּרְצֹץ קָדְקָדוֹ!
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.