יריעות שלמה על רש"י/במדבר/יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ב[עריכה]

בד"ה למה נסמכה כו' נ"ב ואפשר לומר תלת' זימני הוי חזקה א"כ למה נסמכה להיות ג' פורענות סמוכין זל"ז וק"ל מהרש"ל: בד"ה ומשה נמלך כו' אינה סיפר מה שראוי כו' נ"ב ותימה הלא בתחילה לא כתוב אלא אפס כי עז העם הזה וגו' ע"כ נראה לפרש בע"א גם לתרץ מה שמקשין העול' מרע"ה נתן להם סימן החזק הוא וגו' אם בפרזים הם יושבים חזקים הם ואם בערים בצורות הם יושבים חלשים הם והם השיבו שעז העם דהיינו חזק הוא וגם ערים בצורות בשמים אלא כך אמרו גיבורי' הם ויושבין בשדות ועוזבים המבצרים שלהם פירש אינם יריאים כלל וזהו מה שאמר עז העם היושב בארץ ולא אמר היושב בערים וזה היה דיבה כי לא עשו האמורי' מחמת זריזות וגבורה אלא שהדבר היה בהם באותו פעם והוכרחו לברוח מן הישוב אל השדות והם לא השגיחו בזה ואדרבה גם על זה הערימו ואמרו לבסוף ארץ אוכלת יושביה ודוק מהרש"ל:

פסוק לא[עריכה]

מה שפרש"י כי חזק הוא ממנו כלפי מעלה כו' משום דאי ס"ד כפשוטו מאי רבות' הלא פרעה ועמלק ג"כ היו חזקים יותר מישראל ואפ"ה היו ישראל נוצחין אותן אלא ע"כ כלפי מעלה כו' ספר מתנות כהונה:

פסוק לג[עריכה]

בד"ה וכן היינו כו' שיבוש נפל כו' נ"ב ומהרא"י בשם דודו מהר"ר אהרן הקדוש פי' כי הנמלים שבא"י גדולים כחגבים שבכאן והנראה בעיני שכולן לא כיונו לדעת רש"י כי רש"י פירש ע"פ התרגום שפי' כקמצין וכן איתה בגמ' דסוטה דף ל"ה דמי' לקמצ' באילנ' דהיינו נמלה ותדע דהא בשמיני מתרגם החגב חגבה והכא פ' קמצין ובריש פרק הרואה פירש"י להדיא קמצין נמלין ואפשר דשם נמלין קרוין בלשון אמוריים חגבים וק"ל מהרש"ל: