לדלג לתוכן

יריעות שלמה על רש"י/בראשית/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ב[עריכה]

בד"ה ולמה לא כו' לחבב את בנו נ"ל ולא גרסינן לחבב את המצוה ולעיל בפרשת לך לך פרשתי מהרש"ל: בא"ד מצא אותו נעלם ממנו גמרא דס"פ הנחנקין דף ע"ב וז"ל אמר ליה את בנך שני בנים יש לי את יחידך זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אשר אהבת תרוייהו רחימנא להו את יצחק וכל כך למה כדי שלא תטרף דעתו עליו ע"כ כנ"ל:

פסוק ג[עריכה]

בד"ה שאם יצטרך כו' וזה יכשיר נ"ב ואני אומר כל א' הוא ראוי למקומו דגבי אברהם שאינו צריך כ"כ לשימוש שאדרבה הוא היה מדקדק לעשות המצוה בעצמו ולהיות נזהר וזריז ואם כן הוה מספיק משרת א' לו ולעצמו וגבי בלעם להיפך לא היה מדקדק כ"כ על חשיבתו שלא ישאר יחידי ואדרב' היה לו נפש רחבה ומחמד ממון כדלקמן א"כ לא היה לוקח עמו שני נערים לולי שחוזרים ומשמשי' זה את זה מהרש"ל: בד"ה ויבקע כו' לשון בקע נ"ב ונרא' שהוא רוצה לפרש שהוא היה מבקע הגזרין לשני חלקים כמו צלחו ולא תפרש שהיה מבקע העצים מן הקורה או מן האילן דא"כ היה לו לכתוב ויבקע עצים לעולה וק"ל ואפשר מ"ה היה מבקע הגזרין לחתיכות קטנות כדי שיהיו ראוין לישא במשא וליתן לנערים וק"ל ועוד אני אומר שלא בא לפרש המקרא שכבר אנו יודעין מהו ביקוע אלא שלא תטעה בתרגו' שפי' וצלח ע"כ מפרש' שצלח הוא ג"כ לשון ביקועה כמו וצלחו הירדן מהרש"ל:

פסוק ז[עריכה]

נכתב בצד הגליון וז"ל חיבור על המקרא ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי כלומר הלא אבי אתה ואיה רחמיך המרובים עלי שאתה מבקש לשחוט אותי ולהקריב ויאמר לו אברהם הנני בני כלומר אתה בני יחידי והנני מוכן לאהבתך וממני אל תירא והשיב יצחק א"כ הנה העצים והאש ואיה השה לעולה והשיב אברהם לא ממני הוא אלא אלהים יראה לעולה בני במקום השה ואז הלכו שניהם יחדיו בשמחה ומה ששיבח המקום את אברהם ונתן לו המעלה יותר מליצחק כאשר טען ר' אברהם אבן עזרא נראה דלק"מ דבודאי כל אדם מרוצה לשחיטה ע"פ הקב"ה כי יודע שהוא מזומן לעולם הבא וטוב שעה אחת בעה"ב כו' ובפרט מאחר שה' בחר בו א"כ יגיע למעלה גדול' אבל אברהם לא נתעלה בזה דס"ס ילך ערירי בלא יורש ובלא זרע ראוי וק"ל מהרש"ל:

פסוק יג[עריכה]

בד"ה מוכן היה כו' בעשרה מאמרו' נ"ב ואפשר מלשון הנה קדייק לומר הואיל שהיה מוכן כבר בא הנה לידו מהרש"ל: בד"ה אחרי שאמר כו' כאלו אמר נ"ב ואני אומר כפשוטו מדלא כתיב והנה איל אחר נאחז קרניו בסבך אלא ה"פ בא המלאך וסבכו ובמה סיבכו בקרניו וקאי על פועל אחר שהסביכו ודוק מהרש"ל:

פסוק כ[עריכה]

בד"ה בהר המוריה כו' להניח פשיטא נ"ב ואני אומר קרא מסייע ויוגד לאברהם לאמר מהו לאמור אלא כלומר תשובת דברים לשאלתו והרהרו וק"ל מהרש"ל: