ירושלמי תרומות יא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת תרומות · פרק יא · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

גרעיני תרומה בזמן שהן מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות וכן עצמות של קדשים בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכן מותרות המורסן מותר סובין של חדשות אסורות ושל ישנות מותרות נוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין המסלת קב או קביים לסאה לא יאבד את השאר אלא יניחנה במקום המצונע מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוך החולין וכן חבית של שמן שנשפכה אין מחייבים אותו להיות יושב ומטפח אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין המערה מכד לכד ונוטף שלש טיפין ונותן לתוך החולין ואם הרכינה ומיצת הרי זו תרומה וכמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמונה לשמינית

הלכה ד גמרא[עריכה]

א"ר יוחנן בגלעיני אגסים וקרוסטומלין היא מתניתא א"ר לעזר אפילו תימא בגלעיני הרוטב במחוסרין למצמץ והא תנינן וכן עצמות הקודש אית לך למימר במחוסרות למצמץ לא בראשי כנפים הסחוסין אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא ואלו הן החדשות כל זמן שהבריות רגילין לחבוט ר' אחא אמר עד שלשים יום ר' אבהו בשם ר' יוחנן כן היא שיעורה והתני מסלת בחיטין כל שהוא רוצה ומנקב בירק כל שהוא רוצה רבי אבהו בשם רבי יוחנן במעמידו על תרומתו ר' ירמיה בשם רבי אילא כאן בשני רעבון כאן בשני שובע תמן תנינן מיעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרים ר' אבהו בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בקניבת ירק של גננין אבל בקניבת ירק של בעלי בתים אף רבנן מודיין רבי בון בעיין לא מסתברא בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר אין העלין תלושין על העלין ולא הקלחים תלושין על הקלחים תמן תנינן הרכינה ומיצת הרי היא של מוכר א"ר יוחנן לית כאן של מוכר אלא של לוקח והכא את אמר הכין א"ר יצחק בן אלעזר משום יאוש ואף בקודש כן אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ואף בקודש כן אמר רבי הושעיה לא שנו אלא בקדשים שיש להן מתירין אבל בקדשים שאין להן מתירין אפילו כל שהוא צריך להחזיר רבי בון בר חייא בעי הדין לוג שמן של מצורע צריך להחזיר או אינו צריך להחזיר אין תימר צריך להחזיר ולא החזיר עובר משום חסרון אין תימר אינו צריך להחזיר והחזיר עובר משום יתרון ר' חיננא לא אמר כן אלא אמר רבי הושעיה לא שנו אלא בקדשים שיש להם מתירין אבל בקדשים שאין להם מתירין אפילו כל שהוא צריך להחזיר והדין לוג שמן של מצורע לא כקדשים שיש להן מתירין הן ותימר צריך להחזיר הדא אמרה צריך להחזיר ולא החזיר עובר משום חסרון תני רבי חלפתא בן שאול קדירה שבישל בה תרומה מגעילה בחמין ג' פעמים ודיו א"ר בא ואין למידין ממנה לעניין נבילה א"ר יוסי קשייתה קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בלא תעשה ואת אמר הכין א"ל כמאן דאמר מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות ר' יוסטי בר שונם בעי קומי ר' מנא תנינן אם הרכינה ומיצת הרי זה תרומה ואת אמרת הכין א"ל כאן ע"י האור נגעל ויוצא שמרים של תרומה הראשון והשני אסור והשלישי מותר במה דברים אמורים בשנתן לתוכן מים אבל לא נתן לתוכן מים אפילו שלישי אסור שמרים של מע"ש ראשון אסור ושני מותר ר"מ אומר אף השני אסור בנותן טעם רבי יוחנן בשם ר"ש בן יוצדק הקודש כמי מנן הריוסן של זב ראשון טמא ושני טהור במה דברים אמורים בשלא נתן לתוכן מים אבל נתן לתוכן מים אפילו עשירי טמא רבי יודן בר אחתיה דרבי יוסי בר חנינא בשם רבי יוסי בר חנינא פחות מכאן נותנו בנירו רבי ינאי בשם רבי יודן באוכל כדי לבשל ביצה קלה הדא דתימר בטמא הך כביצה בטמא אבל טהור אפילו כל שהוא צריך להחזיר בדמאי אבל בודאי בין טמא בין טהור בין רוב בין מועט צריך להחזיר