ירושלמי תרומות ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת תרומות · פרק ט · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

המנכש עם הנכרי בחסיות אע"פ שפירותיו טבל אוכל מהן עראי שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלטמא ואסורים מלוכל עד שיגום את האוכל רבי יהודא אומר עד שיגום וישנה

הלכה ג גמרא[עריכה]

רב חייא בר אשי בשם רבי אבהו בשם ר' יוחנן דר"ש היא אין כר"ש למה לי עראי אפילו קבע אלא בגין דאמר רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן מודי ר"ש שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה לפום כן צריכין מימר דר"ש היא תני המנכש עם הכותי מותר בדמאי הא בודאי לא למה שדמאי בטל במחובר לקרקע ואין גידולי איסור מעלין אותו רבי אבהו בשם ר"י שתילי תרומה שנטמאו שתלן ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו רבי אבהו בשם רבי יוחנן מים שניטמאו משיקן ועושה אותן מי חג ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו רבי אבהו בשם רבי יוחנן תאנים וענבים שנטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו ר"ז רבי יוסי בשם ר"א סוחטן עד פחות מכזיתים ויינו כשר אפי' לנסכים אמרין רשב"ל פליג מה בין לקולא בין לחומרא אין תימר לקולא ניחא אין תימר לחומרא הא תנינן עד שיגום את האוכלין רבי אבהו בשם רבי יוחנן כיני מתניתא עד שיגום בעלים וישנה