ירושלמי תענית פרק א מנוקד ומעוצב

פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר מוֹעֵד
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת • פֶּרֶק רִאשׁוֹן
פרק זה בתלמוד הבבלי

[תעניות א,א]

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,
בְּעוֹנָתוֹ.
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!
 
[תַּלְמוּד]

טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
עַל יְדֵי שֶׁאַרְבַּעַת מִינִין הַלָּלוּ גְּדֵלִים עַל הַמַּיִם,
לְפִיכָךְ הֵן בָּאִין פְּרַקְלִיטִין לַמַּיִם. <מלמדים זכות>
דָּבָר אַחֵר:
בְּשָׁעָה שֶׁהָעֶבֶד מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כָּל צָרְכּוֹ,
הוּא תוֹבֵעַ פְּרָסוֹ מִמֶּנּוּ.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
וַהֲלֹא מִשָּׁעָה שֶׁהָעֶבֶד מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כָּל צָרְכּוֹ,
וְרוּחַ רַבּוֹ נוֹחָה הֵימֶנּוֹ,
הוּא תּוֹבֵעַ פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּנּוּ?
דָּבָר אַחֵר:
אֵין הָעֶבֶד תּוֹבֵעַ פְּרָסוֹ, אֶלָּא סָמוּךְ לִפְרָסוֹ.
תְּנֵי:
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִשָּׁעַת נְטִילַת לוּלָב.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
מִשָּׁעַת הַנִּיחוֹ.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהַדֵן תַּנָּיָא בָּרָיָא,
הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי לִיעֶזֶר קַדְמָיְתָא,
הִיא דַּעְתֵּיהּ אַחֲרָיְתָא.
מְחַלְּפָא שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ!
תַּמָּן הוּא אָמַר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן,
וְהָכָא הוּא אָמַר:
מִשָּׁעַת הַנִּיחוֹ.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב.
וְיַזְכִּיר מִבָּעֶרֶב!
לֵית כָּל עַמָּא תַּמָּן.
וְיַזְכִּיר בַּשַּׁחְרִית!
אַף הוּא סָבוּר שֶׁמָּא הִזְכִּירוּ מִבָּעֶרֶב,
וְהוּא הָוֵי מַדְכַּר.
מִכֵּיוָן דְּהוּא חָמֵי לוֹן
דְּלָא מַדְכְּרִין בְּקַדְמָיְתָא וּמַדְכְּרִין בְּאַחֲרָיְתָא,
אַף הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ מִבָּעֶרֶב.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי רַבִּי חִיָּה בַּר מַרְיָא:
הָכֵן הֲוָה רַבִּי יוֹנָה אֲבוּךְ הָוֵי בַהּ.
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת:
אָסוּר לַיָּחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיַּזְכִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
מָה, בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי?
אָמַר רַבִּי מָנָא קֻמֵּי רַבִּי חַגַּי:
מָה, וּפְלִיג?
אָמַר לֵיהּ:
לָא.
הָדָא דְאַתְּ אָמַר "בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי?"
יָחִיד אִם רָצָה לְהַזְכִּיר, מַזְכִּיר,
בַּטַּל;
הָדָא דְאַתְּ אָמַר,
"אָסוּר לַיָּחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיַּזְכִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר",
בַּגֶּשֶׁם.
קָמוּן לִצְלוֹתָא, כְּמִי שֶׁהִזְכִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כַּשֵּׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב,
כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב.

כַּשֵּׁם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים, חַיִּים לְעוֹלָם,
כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים, חַיִּים לְעוֹלָם.
רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא שְׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
(הוֹשֵׁעַ ז,ב-ג) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו.
וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ".
כְּתִיב:
(מְלָכִים א יז,א) "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב:
חַי יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו,
אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר,
כִּי אִם לְפִי דְבָרִי."
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר:
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִין,
חַד אָמַר:
בֵּין עַל הַטַּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ.
וָחֳרָנָה אָמַר:
עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ, וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ.
מַן דְּאָמַר
"עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ",
מִן הָדֵן קִרְיָא:
(מְלָכִים א יח,א) "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב,
וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."
מַן דְּאָמַר
"בֵּין עַל הַטַּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ",
אֵיכָן הֻתַּר נִדְרוֹ שֶׁלַּטַּל?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּם אֶדְרְעָיָה:
סָבְרִין מֵימַר,
נֵדֶר שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ, הֻתַּר כֻּלּוֹ.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר, בִּבְנָהּ שֶׁל צָרְפִית:
(מְלָכִים א יז,כ) "וַיִּקְרָא אֶל יי וַיֹּאמַר:
יי אֱלֹהָי, הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה
אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ,
הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ?"

אָמַר רַבִּי יוּדָה בֶּן פַּזִּי:
לְאֶחָד שֶׁגָּנַב נַרְתֵּקוֹ שֶׁלָּרוֹפֵא,
עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצַע בְּנוֹ.
חָזַר אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ:
אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, רַפֵּא אֶת בְּנֵי!
אָמַר לוֹ:
לֵךְ וְהַחֲזֵר אֶת הַנַּרְתֵּק,
שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ,
וַאֲנִי מְרַפֵּא אֶת בְּנָךְ!
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ:
לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁלַּטַּל,
שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אֶלָּא בַּטְּלָלִים,
וַאֲנִי מְחַיֶּה בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית.

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אֶלָּא בַּטְּלָלִים?
שֶׁנֶּאֱמַר:
(יְשַׁעְיָה כו,יט) "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.
הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר!
כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל."
מָהוּ "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל"?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּם אֶדְרְעָיָה:
וְאַרְעָא תפקידה תְּפַלֵּט.
רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵנָם אֶת רְצוֹנִי,
נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי מֵזִיז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם.
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים קי,ד) "נִשְׁבַּע יי וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם."
וּכְתִיב תַּמָּן:
(תְּהִלִּים קי,ג) "לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ."
אָמַר רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי:
בִּדְיָתִיקִי נְתַתִּיו לַאֲבִיהֶם מַתָּנָה. <בצוואה>
(בְּרֵאשִׁית כז,כח) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים
מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ."
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים,
הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין.
וְהֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד,
כְּגוֹן רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי,
וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם,
וּמִיַּד הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין.
אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּשְׁבִיל בִּרְיָה. <בריאה, אדם>
מָה טַעְמָא?
(מִיכָה ה,ו) "כְּטַל מֵאֵת יי, כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב,
אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם."

רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
הָיָה עוֹמֵד בַּגֶּשֶׁם, וְהִזְכִּיר שֶׁלַּטַּל,
אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
בַּטַּל, וְהִזְכִּיר שֶׁלַּגֶּשֶׁם,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
וְהָא תְנֵי:
"בַּטַּל וּבָרוּחוֹת, לֹא חִיְּבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר,
אִם רָצָה לְהַזְכִּיר, מַזְכִּיר"!
לָא דָמֵי הָהוּא דְּמֵקֵל לָהוּא דְּלָא מְצַלֵּי וְלָא מֵקֵל.
בַּגֶּשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁלַּטַּל,
אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
וְהָא תְנֵי:
"אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ"!
בָּהוּא דְּלָא אַדְכַּר לָא טַל וְלָא מָטָר.
רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
וְדִכְוָתַהּ,
אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
מָה אִם שְׁאֵלָה, שֶׁהִיא מִדֹּחַק,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה",
אַזְכָּרָה שֶׁהוּא מֵרֶוַח, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
וְהָא תְנֵי:
"לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ"!
אָמַר רַבִּי אֶבְדִּימִי אַחוּי דְּרַבִּי יוֹסֵה:
בְּשֶׁלֹּא אֲמָרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

אֵיכָן הוּא חוֹזֵר?
יֵיבַהּ כַּיִי <יהא בה כההיא>
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ,
אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו, חוֹזֵר לְכַתְּחִלָּה,
וְאִם לָאו, חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה.
וָכָא, אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו, חוֹזֵר לְכַתְּחִלָּה,
וְאִם לָאו, חוֹזֵר לְ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

בְּנֵי נָוֶה צַרְכוּן לְמִעְבַּד תַּעְנִית בָּתַר פִּסְחָא.
אֲתוֹן וְשַׁאֲלוּן לְרַבִּי.
אָמַר לוֹן רַבִּי:
לְכוּ וַעֲשׂוּ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּעָהּ שֶׁלַּתְּפִלָּה.
הֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
רַבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר:
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
לֹא אָמַר רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
"לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
אוֹמְרָהּ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה",
וַאֲמַר לוֹן רַבִּי:
לְכוּ וַעֲשׂוּ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּעָהּ שֶׁלַּתְּפִלָּה"!
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה, הֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ?
בַּשֵּׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף.
עַד כַּדּוּן צִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ;
יָחִיד, שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ?
אָמַר רַבִּי חִינְנָא:
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב חוּנָה,
"יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה"?
וְאֵלּוּ, צְרָכָיו הֵם.

תְּנֵי:
נִתְפַּלַּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִזְכִּיר,
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם,
חֲזָקָה מַה שֶּׁהוּא לָמוּד הִזְכִּיר,
מִכָּן וְהֵילָךְ, מַה שֶּׁצּוֹרֵךְ הִזְכִּיר.

רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב חוּנָה:
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלַּגָּלֻיּוֹת,
מַזְכִּיר בַּשַּׁחְרִית וְאֵינוֹ מַזְכִּיר בַּמּוּסָף. <נוסח מסופק. נראה: מזכיר במוסף ואינו מזכיר בשחרית>
מִנְחָה בַּשַּׁחְרִית וְעַרְבִית בַּמּוּסָף. <נוסח מסופק. נראה: ערבית כשחרית ומנחה כמוסף>

חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
בַּגּוֹלָה לֹא נָהֲגוּ כֵּן,
אֶלָּא עַד שִׁשִּׁים יוֹם בַּתְּקוּפָה.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
הֲלָכָה כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻעַ.
וּתְנֵי כֵן:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ,
הַכֹּל לְפִי הַזְּמַן, הַכֹּל לְפִי הַמְּאֹרָע.
הָדָא דַתְּ אָמַר, בַּגֶּשֶׁם,
אֲבָל בַּטַּל,
אִם רָצָה לְהַזְכִּיר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, מַזְכִּיר.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶּחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא
"מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם", בְּעוֹנָתוֹ.
בְּעוֹנָתָן הֵן חֲבִיבִין כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וְתָמֵיהַּ אֲנָה,
הֵיךְ רַבָּנִין מְדַמַּיִי יְרִידַת גְּשָׁמִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים,
וְלָא דָמְיָא.
בָּעֵי בַר נָשָׁא יְחוֹן מֵתַיָּא כָּל אִמַּת,
לָא בָעֵי בַר נָשָׁא יֵחוֹת מִטְרָא כָּל אִמַּת.

אָמְרוּ לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!
מְחַלְּפָה שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי לִיעֶזֶר,
מְחַלְּפָה שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ!
דְּאִתְפַּלְגוּן:
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה,
אֵין נִגְאָלִין לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר:
(יְשַׁעְיָה ל,טו) "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן".
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
וְכִי אִם יַעַמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה,
אֵינָן נִגְאָלִין לְעוֹלָם?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ קָשֶׁה כְּהָמָן,
וּמִיַּד הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהֵן נִגְאָלִין.
מָה טַעְמָא?
(יִרְמְיָה ל,ז) "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ".
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
וְהָא כְתִיב:
(יְשַׁעְיָה נב,ג) "חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ."
מָה עָבֵד לַהּ רַבִּי לִיעֶזֶר?
תְּשׁוּבָה כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(מִשְׁלֵי ז,כ) "צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ."
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
וְהָא כְתִיב:
(יְשַׁעְיָה ס,כב) "אֲנִי יי בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה."
מָה עָבֵד לַהּ רַבִּי לִיעֶזֶר?
תְּשׁוּבָה כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(דְּבָרִים י,יב) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל,
מָה יי אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ?
כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יי אֱלֹהֶיךָ,
לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ,
וְלַעֲבֹד אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ."
רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:
אִם זְכִיתֶם, "אֲחִישֶׁנָּה", וְאִם לָאו, "בְּעִתָּהּ".
כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
(דָּנִיֵּאל יב,ז) "וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם,
וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם,
כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי,
וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה."
אִסְתַּלַּק רַבִּי לִיעֶזֶר. <נוצח>

מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:
מִתּוֹךְ צָרָה, מִתּוֹךְ צְוָחָה,
מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, מִתּוֹךְ הַקֵּץ.
הָדָא הִיא דִכְתִיב:
(שְׁמוֹת ב,כג) "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם,
וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם,
וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ",
מִתּוֹךְ צָרָה.
(שְׁמוֹת ב,כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם",
מִתּוֹךְ צְוָחָה.
"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ",
מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת.
(שְׁמוֹת ב,כה) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל",
מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה.
"וַיֵּדַע אֱלֹהִים",
מִתּוֹךְ הַקֵּץ.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר:
(דְּבָרִים ד,ל) "בַּצַּר לְךָ",
מִתּוֹךְ צָרָה.
"וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,
וְשַׁבְתָּ עַד יי אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ",
מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה.
(דְּבָרִים ד,לא) "כִּי אֵל רַחוּם יי אֱלֹהֶיךָ",
מִתּוֹךְ רַחֲמִים.
"לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ,
וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ",
מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת.

וְכֵן הוּא אוֹמֵר:
(תְּהִלִּים קו,מד) "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם",
מִתּוֹךְ צָרָה.
"בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם",
מִתּוֹךְ צְוָחָה.
(תְּהִלִּים קו,מה) "וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ",
מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת.
"וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו",
מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה.
"וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים",
מִתּוֹךְ רַחֲמִים.

חַד בַּר נָשׁ הֲוָה חָטֵי בְּלִשָּׁנֵיהּ. <אומר לשון הרע>
אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי יוֹחָנָן,
וּשְׁלַחֵיהּ גַּבֵּי רַבִּי חֲנִינָה.
אָמַר לֵיהּ:
אֱזֵיל תְּהִי בָּךְ וּלְעִי בְאוֹרָיְתָא, <לך התחרט ועמול>
דִכְתִיב:
(מִשְׁלֵי טו,ד) "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים".

אֲמַר רַבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ:
בְּסִפְרוֹ שֶׁלְּרַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָתוּב:
(יְשַׁעְיָה כא,יא) "מַשָּׂא דּוּמָה", מַשָּׁא רוֹמָה,
"אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר",
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
אֵלַי קוֹרֵא מִפְּנֵי שָׂעִיר.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
אֵלִי, מֵאֵיכָן נִזְדַּוַּג לִי? מִשְּׂעִיר.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם "אֵיכָן הוּא אֱלֹהֶיךָ?"
אֱמֹר לוֹ בַּכְּרָךְ הַגָּדוֹל שֶׁבֶּאֱדוֹם.
מָה טַעְמָא?
"אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר".

תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:
בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל,
גָּלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן.
גָּלוּ לְמִצְרַיִם, וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן.
מָה טַעְמָא?
(שְׁמוּאֵל א ב,כז) "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ,
בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה?"
גָּלוּ לְבָבֶל, וְגָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶן.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה מג,יד) "לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה".
גָּלוּ לְמָדַי, וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה מט,לח) "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם",
וְאֵין עֵילָם אֶלָּא מָדַי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(דָּנִיֵּאל ח,ב) "וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה,
אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה".
גָּלוּ לְיָוָן, וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן.
מָה טַעְמָא?
(זְכַרְיָה ט,יג) "וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן
גָּלוּ לְרוֹמִי, וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה כא,יא) "אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר".

"שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה".
אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה:
רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה, מַה יּוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה?
אָמַר לָהֶן:
הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל, חָזַר אֶצְלָן.
אָמְרוּ לוֹ:
"שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל",
מַה מִּלֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים?
אָמַר לָהֶן:
(יְשַׁעְיָה כא,יב) "אָמַר שֹׁמֵר:
אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה".
אָמְרוּ לוֹ:
וְגַם לַיְלָה?
אָמַר לָהֶן:
לֹא כְשֶׁאַתֶּם סְבוּרִים,
אֶלָּא בֹּקֶר לַצַּדִּיקִין, וְלַיְלָה לָרְשָׁעִים,
בֹּקֶר לְיִשְׂרָאֵל, וְלַיְלָה לַגּוֹיִם.
אַמְרוּן לֵיהּ:
אִמַּת?
אֲמַר לוֹן:
אִמַּת דְּאַתּוּן בָּעַיִי הוּא בָעֵי.
"אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ".
אָמְרוּ לוֹ:
מִי מְעַכֵּב?
אָמַר לָהֶן:
תְּשׁוּבָה:
"שֻׁבוּ אֵתָיוּ!"

רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם בֵּירַבִּי חִיָּה:
אִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה יוֹם אֶחָד,
מִיַּד הָיָה בֶּן דָּוִד בָּא.
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים צה,ז) "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ".
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
אִלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִין שַׁבָּת אַחַת כְּתִקְנָהּ,
מִיַּד הָיָה בֶּן דָּוִד בָּא.
מָה טַעְמָא?
(שְׁמוֹת טז,כה) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה:
אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיי",
חַד יוֹם.
וְאוֹמֵר:
(יְשַׁעְיָה ל,טו) "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן"
בְּשׁוּבָה וּנְיַח תִּתְפַּרְקוּן.

[תעניות א,ב]

מַתְנֵיתָה.

אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר,
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח,
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר,
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
עַד אֵמָּתַי שׁוֹאֲלִין?
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, כג)
"וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה (יורה) וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כְּרַבִּי יוּדָה,
שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה,
כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בַּטַּל,
מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סִימָן יָפֶה לָעוֹלָם.
מְחַלְּפָה שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יוּדָה!
תַּמָּן הוּא אָמַר:
"הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר",
וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵן!
חֲדָא בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ,
וַחֲדָא בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
וְלָא יָדְעִין הַיְדָּא בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ,
וְהַיְדָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
מִן מָה דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
"הֲלָכָה כְּרַבִּי יוּדָה,
שֶׁאָמַר מִשָּׁם רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.
וְאָמַר רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה,
כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹעֲדוֹת בַּטַּל,
מִפְּנֵי שֶׁהַטַּל סִימָן יָפֶה לָעוֹלָם",
הָא הָדָא אָמְרָה,
קַדְמָיְתָא בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ,
וְתִנְיָתָא בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה.

בְּעוֹן קֻמּוֹי:
אוֹ נֵימַר, כָּאן לְהַזְכִּיר, כָּאן לִשְׁאֵלָה?
אָמַר לוֹן:
הֲלָכָה, מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין, שׁוֹאֲלִין.
אֲמַר רַבִּי יוֹסֵה לְרַבִּי חֲנַנְיָה אַחוּי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה:
נְהִיר אַתְּ, <אתה זוכר>
כַּד הֲוֵינַן קָיְמִין קֻמֵּי חֲנוּתֵיהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חֲבִיבָךְ, <דודך>
עֲבַר רַבִּי זְעֵירָה, וּשְׁאַלְנַן לֵיהּ, וַאֲמַר:
עוֹד אֲנָה הִיא צְרִיכָה לִי. <גם אני, היא מסופקת אצלי>
עֲבַר רַבִּי יַסָּא, וּשְׁאַלְנַן לֵיהּ, וַאֲמַר:
עוֹד אֲנָה הִיא צְרִיכָא לִי,
וּבְסוֹפָה אִתְמַצֵּית לֵיהּ, וַאֲמַר: <ובסוף נפתרה לו>
לָא שָׁנְיָא,
הֲלָכָה, מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין, שׁוֹאֲלִין.
רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא אֲתָא מִן צוֹר,
וַאֲמַר מִן שְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה, מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין, שׁוֹאֲלִין.
רַב אַחָא דְרַשׁ בַּבַּיִת מִדְרָשָׁא,
רַבִּי יִרְמְיָה דְרַשׁ בִּכְנִישְׁתָא דְּבּוּלֵי: <הורה בבית הכנסת של המועצה>
הֲלָכָה, מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּירִין, שׁוֹאֲלִין.
וְהָא תְּנֵינַן:
"בִּשְׁלֹשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים"!
אָמַר רַבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָּה:
בְּשָׁעַת הַמִּקְדָּשׁ שָׁנוּ.

תְּנֵי:
אָמַר רַבִּי יוּדָה:
לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה,
הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, <גדלה ומניבה בתוך>
וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא,
הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחֹדֶשׁ אֶחָד,
וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים.
מָה טַעְמָא?
(יְחֶזְקֵאל מז,יב) "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ,
מִזֶּה וּמִזֶּה, כָּל עֵץ מַאֲכָל,
לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ,
לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר."
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה,
הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים,
וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא,
הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם,
וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לְחֹדֶשׁ אֶחָד.
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ,
שֶׁעָשָׂת הַתְּבוּאָה בִּימֵי יוֹאֵל לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם,
וְקָרֵב הָעֹמֶר מִמֶּנָּה.
מָה טַעְמָא?
(יוֹאֵל ב,כג) "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיי אֱלֹהֵיכֶם,
כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה,
וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם, מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן."
מָה מְקַיֵּם רַבִּי יוֹסֵה
טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר"?
בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר.

[תעניות א,ג]

מַתְנֵיתָה.

בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג,
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.

[תַּלְמוּד]

מַתְנֵיתָא, דְרַבִּי מֵאִיר, דִּתְנֵי: (תוספתא תעניות א,ג)
"אֵי זֶהוּ זְמַנָּהּ שֶׁלָּרְבֵיעָה?
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הַבְּכִירָה בִּשְׁלֹשָׁה,
וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה,
וְהָאֲפִילָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַבְּכִירָה בְּשִׁבְעָה,
וְהַבֵּינוֹנִית בְּשִׁבְעָה,
וְהָאֲפִילָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
הַבְּכִירָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר,
וְהַבֵּינוֹנִית בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה,
וְהָאֲפִילָה בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם.
שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאֵין הַיְּחִידִים מַתְחִילִין לְהִתְעַנּוֹת
אֶלָּא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו."

אָמַר רַבִּי אֶבְדִּימִי אַחוּי דְּרַבִּי יוֹסֵה:
הַכֹּל מוֹדִים בְּשִׁבְעָה עָשָׂר,
שֶׁהִיא זְמַן כִּימָא לִשְׁקֹעַ,
שְׁבּוֹ יָרַד מַבּוּל לָעוֹלָם.
מָה טַעְמָא?
(בְּרֵאשִׁית ז,יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה".
רַבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא,
רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר
"בִּשְׁלֹשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים".
וְלָמָּה לֹא אָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר?
אִית תַּנַּי תָּנֵי וּמְחַלֵּף.

כַּמָּה גְּשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ?
רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
כַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבֵיעָה,
וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁיִּדּוֹחוּ פְּנֵי הַקַּרְמִיד. <הרעף>
רַבִּי יַנַּי בֵּירַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
כַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבֵיעָה,
וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשָּׂרֶה הַמְּגוּפָה. <מכסה החבית>
וְיֵשׁ מְגוּפָה נִשְׁרֵית? <מתרככת>
אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שְׁרוּיָה.
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה,
רַבִּי יוֹנָה, רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבֵיעָה,
וּלְבַסּוֹף אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא.
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָה:
לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה.
רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי נַחוּם,
וְרַב אַדָּא בַּר אֶכּוֹמָה הֲווֹן יְתִיבִין.
אֲמַר רַבִּי נַחוּם לְרַב אַדָּא בַּר אֶכּוֹמָה:
לָא מִסְתַּבְּרָה לַבְּרָכָה נֶאֶמְרָה?
אֲמַר לֵיהּ:
אֵן.
אֲמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַב אַדָּא בַּר אֶכּוֹמָה:
לָא מִסְתַּבְּרָה לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה?
אֲמַר לֵיהּ:
אֵן.
אֲמַר לֵיהּ:
וְלָמָּה אֲמַרְתְּ לֵיהּ אָכֵן?
אֲמַר לֵיהּ:
דְּהוּא נָהֵיג בְּשִׁיטַת רַבֵּיהּ.
אֲמַר רַבִּי מָנָא לְרַבִּי חִזְקִיָּה:
מַנוּ רַבֵּיהּ?
אֲמַר לֵיהּ:
רַבִּי זְעוֹרָה.
אֲמַר לֵיהּ:
אַף אֲנַן אָמְרִין:
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָה:
לְהֶפְסֵק תַּעְנִית נֶאֶמְרָה!

רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר:
הָכֵן הֲוָה יְחֶזְקֵאל אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים:
יִתְגַּדַּל יִתְקַדַּשׁ יִתְבָּרַךְ יִתְרוֹמַם שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ
עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ
שֶׁאַתְּ מַמְנִיעַן זוֹ מִזּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(אִיּוֹב לו,כז) "כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ."
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(וַיִּקְרָא כז,יח) "וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ".
אָמַר רַבִּי יוּדָן אֲבוּי דְּרַבִּי מַתַּנְיָה:
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(אִיּוֹב כח,כה) "וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה".
רַבִּי יוֹסֵה בַּר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקָּרָה לְרַבִּי יוּדָן מִגְדָּלָיָא.
עַד דְּהוּא תַמָּן, נְחַת מִטְרָא.
שְׁמַע קָלֵיהּ אָמַר:
אֶלֶף אֲלָפִים אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ,
עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ,
שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַיָּבִים.
אֲמַר לֵיהּ:
הָדָא, מִנָּן לָךְ?
אֲמַר לֵיהּ:
הָכֵן הֲוָה רַבִּי סִימוֹן מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.

וְכַמָּה גְּשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא בָּהֶם כְּדֵי רְבֵיעָה?
מָלֵא כְּלִי מַחְזִיק שָׁלֹשׁ טְפָחִים.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּתְּחִלָּה טֶפַח, וּבַשְּׁנִיָּה טְפָחַיִם,
וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.

תְּנֵי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
אֵין לָךְ טֶפַח שֶׁהוּא יוֹרֵד מִלְּמַעְלָן,
שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַעֲלָה טְפָחַיִם כְּנֶגְדּוֹ.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים מב,ח) "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ."
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה מה,ח) "תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע",
"תִּפְתַּח אֶרֶץ",
כַּנְּקֵבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא פּוֹתַחַת לִפְנֵי הַזָּכָר;
"וְיִפְרוּ יֶשַׁע", זוֹ פִּרְיָה וְרִבְיָה;
"וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד", זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים;
"אֲנִי יי בְּרָאתִיו", לְכָךְ בְּרָאתִיו:
לְתִקּוּנוֹ וּלְיִשּׁוּבוֹ שֶׁלָּעוֹלָם.
רַבִּי אַחָא, וּתְנֵי לַהּ בְּשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבֵיעָה?
שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.

תְּנֵי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִסּוּמָהּ. <קשיחות שטחה החיצוני>
אִם כֵּן, מַה יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה?
רַבִּי חֲנִינָה בַר יָקָה בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה:
שָׁרְשֵׁי חִטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה.
שָׁרְשֵׁי תְאֵנָה רַכִּין בּוֹקְעִין בַּצּוּר.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָה:
אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם,
הַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ.
מָה טַעְמָא?
(יְשַׁעְיָה כז,ג) "אֲנִי יי נֹצְרָהּ, לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה."

תְּנֵי:
אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה חֲסֵרָה, נוֹתְנִין לָהּ חֶסְרוֹנָהּ.
וְאִם לָאו, הוֹלְכִין אַחַר סִדְרָהּ.
דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
רַבִּי אוֹמֵר:
לְעוֹלָם הוֹלְכִין אַחַר סִדְרָהּ.
אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת,
הוֹלְכִין אַחַר עִבּוּרָהּ.
מְחַלְּפָא שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי!
תַּמָּן הוּא אָמַר "אַחַר סִדְרָהּ",
וָכָא הוּא אָמַר "אַחַר עִבּוּרָהּ"!
רַבִּי זְעוֹרָא, רַבִּי יַסָּא,
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מָטֵי בַּהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
לְבַסּוֹף נִצְרְכָה. <סוף זמן שאלת גשמים>

[תעניות א,ד]

מַתְנֵיתָה.

הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

[תַּלְמוּד]

אֵלּוּ הֵם הַיְּחִידִים?
אֵלּוּ שֶׁהֵן מִתְמַנִּין פַּרְנָסִין עַל הַצִּבּוּר.
מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר,
הוּא מִתְפַּלֵּל וְנֶעְנֶה?
אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר,
וְנִמְצָא נֶאֱמָן,
כְּדַי הוּא מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא.

חַד בַּר נָשׁ הֲוָה מַפֵּיק מַעְשְׂרוֹי כְּתִקְנָן.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
קוּם אֱמֹר:
(דְּבָרִים כו,יג) "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת". <ובסוף בקשת ברכת הארץ>

חַד בַּר נָשׁ אֲתָא גַּבֵּי חַד מִן קְרִיבוֹי דְּרַבִּי יַנַּי.
אֲמַר לֵיהּ:
רַבִּי, זְכֵה עִמִּי! <תזכה במצוות צדקה שתתן לי>
אֲמַר לֵיהּ:
וְלָא הֲוָה לְאָבִיךָ פְּרִיטִין? <מטבעות, מעות>
אֲמַר לֵיהּ:
לָא.
אֲמַר לֵיהּ:
גַּבַּי אִנּוּן מַפְקְדִין. <אצלי מעות אביך מופקדות>
אֲמַר לֵיהּ:
שַׁמְעֵית עֲלֵיהוֹן דְּאִנּוּן פִּרְקוֹן. <פדיון מעשר שני>
אֲמַר לֵיהּ:
כְּדַי אַתְּ מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא.

אִתְחֲמִי לְרַבָּנִין פְּלָן חַמָּרָא,
יְצַלֵּי וּמִטְרָא נָחֵית.
שַׁלְחוּן רַבָּנִין וְאַיְתּוּנֵּיהּ, אַמְרוּן לֵיהּ:
מָה אֻמָּנָךְ? <המקצוע שלך>
אֲמַר לוֹן:
חַמָּר אֲנָה.
אַמְרוּן לֵיהּ:
וּמָה טִיבוּ עֲבַדְתְּ? <איזה מעשה טוב עשית>
אֲמַר לוֹן:
חַד זְמַן אוֹגַרֵית חֲמָרִי לַחֲדָא אִתָּה, <השכרתי חמורי לאשה אחת>
וַהֲוָת בָּכְיָה גּוֹ אִסְרָטָה. <בדרך>
וְאַמְרֵית לַהּ:
מָה עִסְקִיךְ וּמָה לִיךְ בָּכְיָה?
אַמְרָה לִי:
בַּעְלַהּ דָּהִיא אִתְּתָא חֲבִישׁ, <בעלי עצור>
וַאֲנָה בָּעֲיָא מֶחְמֵי מָה מֶעְבַּד וּמֶפְנֵינֵיהּ. <ואני צריכה לראות מה לעשות לשחררו>
וְזַבְּנֵית חֲמָרִי וְיַהֲבֵית לַהּ טִימִיתֵיהּ, <ערכו>
וְאַמְרֵית לַהּ:
הָא לִיךְ, פְּנַיִי בַּעְלִיךְ וְלָא תֶחְטַיִי. <שחררי בעלך ואל תחטאי>
אַמְרוּן לֵיהּ:
כְּדַי אַתְּ מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא.

אִתְחֲמִי לְרַבִּי אַבָּהוּ, <נראה בחלום>
פֶּנְטָקָקָה יְצַלֵּי וּמִטְרָא נָחֵית.
שְׁלַח רַבִּי אַבָּהוּ וְאַיְתִּנֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ:
מָה אֻמָּנָךְ? <המקצוע שלך>
חֲמֵשֹ עֲבֵרָן הָהוּא גֻּבְרָה עָבֵיד בְּכָל יוֹם: <חמש עבירות אני עושה>
מְשַׁפַּר תֵיַטְרוֹן, <עושה תפאורות>
מוֹגַר זָנָיָתָה, <משכיר את הזונות>
מַעֵיל מָנֵיהוֹן לַבָּנֵי, <מכניס בגדיהן לבית המרחץ>
מְטַפַּח וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן, <מוחה כף>
וּמַקֵּישׁ בַּבּוּלְיָא קֳדָמֵיהוֹן. <מצילתיים>
אֲמַר לֵיהּ:
וּמָה טִיבוּ עֲבַדְתְּ? <איזה מעשה טוב עשית>
אֲמַר לֵיהּ:
חַד זְמַן, הֲוָה הָהוּא גַּבְרָה מְשַׁפַּר תֵיַטְרוֹן,
אֲתָא חֲדָא אֶתָּא, <באה אשה אחת>
וְקַמַת לַהּ חֳרִי עַמּוּדָא, בָּכְיָה, <ועמדה אחורי העמוד>
וְאַמְרֵית לַהּ:
מָה לִיךְ?
וְאָמְרָה לִי:
בַּעְלַהּ דְּהָהִיא אִתְּתָא חֲבִישׁ, <בעלי אסיר>
וַאֲנָה בָּעֲיָא מֶחְמֵי מָה מֶעְבַּד וּמֶפְנֵינֵיהּ. <ואני צריכה לראות מה לעשות לשחררו>
וְזַבַּנֵית עַרְסִי וּפְרוֹס עַרְסִי, <ומכרתי את מטתי וכיסוי מטתי>
וְיַהֲבֵית לַהּ טִימִיתוֹן וְאַמְרֵית לַהּ: <שָׁוְיָם>
הָא לִיךְ, פְּנַיִי בַּעְלִיךְ וְלָא תֶחְטַיִי. <שחררי בעלך ואל תחטאי>
אֲמַר לֵיהּ:
כְּדַי אַתְּ מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא.

אִתְחֲמִי לְרַבָּנִין חַסִּידָא דִכְפַר אִמֵּי, <נראה בחלום>
יְצַלֵּי וּמִטְרָא נָחֵית.
סַלְקוּן רַבָּנִין לְגַבֵּיהּ.
אַמְרָה לוֹן בְּנֵי בַיְתֵיהּ:
בְּטוּרָא הוּא יָתִיב. <בהר, בשדה>
נַפְקוּן לְגַבֵּיהּ, אַמְרוּן לֵיהּ:
אֵישַׁר!
וְלֹא אֲגֵיבוֹן. <ולא השיב להם>
יְתַב מֵיכוֹל וְלָא אָמַר לוֹן:
אֲתוֹן כְּרוּכוּן! <בואו סעדו>
מִן עֲלַל עֲבַד חַד מוֹבַל דְּקֵיסִין <כאשר נכנס עשה מטען של עצים>
וִיהַב גֻּלְּתֵיהּ מֵרוּם מוֹבְלָה. <ושם גלימתו מעל המטען>
עָאל וְאָמַר לִבְנֵי בַיְתֵיהּ: <לאשתו>
"אִלַּיִן רַבָּנִין הָכָא בָּעַיִי נְצַלֵּי וְיֵחוּת מִטְרָא. <רוצים שאתפלל>
וְאִן אֲנָה מְצַלֵּי וּמִטְרָא נָחֵת, גְּנַי הוּא לוֹן.
וְאִין לָא, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם הוּא.
אֶלָּא אַיְתִי! אֲנָה וְאַתְּ נִסּוּק וּנְצַלֵּי. <בואי>
אִן נָחֵת מִטְרָא, אֲנַן אָמְרִין לוֹן:
כְּבָר דְּעַבְדוּן שְׁמַיָּא נִסִּין.
וְאִין לַו אֲנַן אָמְרִין לוֹן:
לֵית אֲנַן כְּדַי מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא."
וְסַלְקוּן וְצַלּוֹן וּנְחַת מִטְרָא.
נְחַת לְגַבּוֹן, אֲמַר לוֹן:
לְמָה אִטָּרְפוּן רַבָּנִין לְהָכָא יוֹמָא דֵן? <טרחו>
אַמְרוּן לֵיהּ:
בָּעַיִי תְּצַלֵּי וְיֵחוּת מִטְרָא.
אֲמַר לוֹן:
וְלִצְלוֹתִי אַתּוּן צְרִיכִין?
כְּבָר דְּעַבְדוּן שְׁמַיָּא נִסִּין.
אַמְרוּן לֵיהּ:
לְמָה כַּד הֲוֵיתָה בְּטוּרָא,
אַמְרִינַּן לָךְ "אֵישַׁר!" וְלָא אֲגֵבְתִּינוּן?
אֲמַר לוֹן:
דַּהֲוֵינָה עֲסִיק בִּפְעֻלְּתִי.
מָה, הֲוֵינָה מַסְּעָה דַּעְתִּי מִן פְּעֻלְּתִי?
אַמְרוּן לֵיהּ:
וּלְמָה כַּד יְתַבְתְּ לְמֵיכוּל,
לָא אֲמַרְתְּ לָן "אֱתוֹן כְּרוּכוּן"?
אֲמַר לוֹן:
דְּלָא הֲוָה גַּבַּי אֶלָּא פִּלְחִי. <פרוסתי>
מָה, הֲוֵינָה מֵימוֹר לְכוֹן בַּחֲנֻפִּין?
אַמְרוּן לֵיהּ:
לְמָה כַּד אֲתֵית לְמֵעוֹל,
יְהַבְתְּ גֻּלְּתָה מֵרוּם מוֹבְלָה?
אֲמַר לוֹן:
דְּלָא הֲוָת דִּידִי, שְׁאוּלָה הֲוָת דִּנְצַלֵּי בַהּ.
מָה, הֲוֵינָה מְבַזְּעָא יָתַהּ? <קורע>
אַמְרוּן לֵיהּ:
וּלְמָה כַּד הָוֵי אַתְּ בְּטוּרָא, <אתה נמצא>
אִתְּתָךְ לָבְשָׁה מָאנִין צָאֵיִין, <בגדים מלוכלכים>
וְכַד אַתְּ עָלֵיל מִן טוּרָא,
הִיא לָבְשָׁה מָאנִין נְקִיִּין?
אֲמַר לוֹן:
כַּד דַּאֲנָא הָוֵי בְטוּרָא,
הִיא לָבְשָׁה מָאנִין צָאֵיִין,
דְּלָא יִתֵּן בַּר נָשׁ עֵינוֹי עֲלַהּ.
וְכַד דַּאֲנָא עָלֵיל מִן טוּרָא,
הִיא לָבְשָׁה מָאנִין נְקִיִּין,
דְּלָא נִתֵּן עֵינַי בְּאֶתָּא אוֹחֲרִי.
אַמְרוּן לֵיהּ:
יָאוּת אַתְּ מְצַלָּיָא וּמִתְעֲנָיָא.

תְּנֵי:
מֻתָּר לוֹכַל עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרָח.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר.
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "עַד"?
קְרִיאַת הַגֶּבֶר.
יָשָׁן וְעָמַד, אָסוּר.
בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה, אֲבָל אִם הִתְנָה, מֻתָּר.

[תעניות א,ה]

מַתְנֵיתָה.

הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר;
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה בְּסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
כָּל תַּעְנִית שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין לְהַפְסִיק,
אֵין עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁגָּזְרוּ כְּבָר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק,
אֲבָל אִם גָּזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק,
עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.
וּתְנֵי כֵן:
עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת כְּדַרְכָּן
בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וּבְשָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלֹשׁ הַשְּׁנִיּוֹת,
אֲבָל בְּשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת, אֵינָן מִתְעַנִּין בָּהֶן.
אַף עַל פִּי כֵן, אֵינָן מְנַהֲגוֹת עַצְמָן בְּתַפְנוּקִים,
אֶלָּא אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת כְּדֵי קִיּוּם הַוָּלָד.
לֹא בְּשֶׁגָּזְרוּ כְּבָר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק?
אֲתָא רַבִּי בָּא בֶּן זַבְדָּא,
רַבִּי יִצְחָק בַּר טַבְלַי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
וַאֲפִלּוּ גָּזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק,
אֵין עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.

[תעניות א,ו]

מַתְנֵיתָה.

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם,
וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי זְעוֹרָה בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה:
הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר,
כְּעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
מָה טַעְמָא?
(יוֹאֵל א,יד) "קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה".
וְהָא תְנֵי:
"הַלַּיְלָה מֻתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר"!
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָה:
קַיְּמַהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
(יוֹאֵל ב,טז) "אִסְפוּ עָם", מִשָּׁעַת אֲסֵפַת עָם.

נְשַׁיָּא דְנָהֲגָן דְּלָא לְמִעְבַּד עֲבִידְתָא בַפְּקֵי שֻׁבְּתָא, <במוצאי שבת>
אֵינוֹ מִנְהָג;
עַד דְּיִתְפְּנֵי סִדְרָא, מִנְהָג. <שיתרוקן בית הכנסת>
בִּתְרָיָא וּבְחַמְשֵׁתָא, אֵינוֹ מִנְהָג. <בשני ובחמישי>
עַד דְּיִתְפְּנֵי תַּעְנִיתָא, מִנְהָג.
בְּיוֹמָא דַעֲרוֹבְתָא, אֵינוֹ מִנְהָג. <בערב שבת>
מִן מִנְחָה וּלְעֵיל, מִנְהָג.
בְּיוֹמָא דְיַרְחָא, מִנְהָג.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
נְשַׁיָּא דְנָהֲגָן דְּלָא לִמְשָׁתַיָּא מִן דְאָב עָלֵיל, <לטוות מראש חודש אב>
מִנְהָג, שְׁבּוֹ פָּסְקָה אֶבֶן שְׁתִיָּה.
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים יא,ג) "כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן".
אָמַר רַבִּי חִינְנָא:
כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג.
אָעִין דְּשִׁטִּין הֲווֹן בְּמִגְדָּל צַבָּעַיָּא
אֲתוֹן וְשַׁאֲלוּן לְרַבִּי חֲנַנְיָה חַבְרוֹן דְּרַבָּנִין:
מָהוּ מֶעְבַּד בְּהוֹן עֲבִידָא?
אָמַר לוֹן:
מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתֵיכֶם בָּהֶם בְּאִסּוּר,
אַל תְשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם נוּחֵי נֶפֶשׁ.
רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי אַבּוּן:
כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא מֻתָּר,
וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְאִסּוּר,
נִשְׁאַל, וּמַתִּירִין לוֹ;
וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא מֻתָּר,
וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְאִסּוּר,
נִשְׁאַל, וְאֵין מַתִּירִין לוֹ.

"בִּרְחִיצָה".
זְעוֹרָה בַּר חֲמָא,
יוֹסֵה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
בְּתַעֲנִית צִבּוּר,
מַרְחִיץ יָדָיו וּפָנָיו וְרַגְלָיו כְּדַרְכּוֹ.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב,
מַרְחִיץ יָדָיו וּמַעֲבִירָן עַל פָּנָיו.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מַרְחִיץ יָדָיו וּמְקַנְּחָן בְּמַפָּה,
וּמַעֲבִיר אֶת הַמַּפָּה עַל פָּנָיו.

רַבִּי יוֹנָה תְרֵי מַרְטוּטָה, <השרה סמרטוט>
וִיהַב לַהּ תְּחוֹת כַּדָּה.
וְהָא תְנֵי:
"אֵין בֵּין תִּשְׁעָה בְּאָב לְתַעֲנִית צִבּוּר,
אֶלָּא אִסּוּר מְלָאכָה בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ"!

הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ אֵצֶל בִּתּוֹ,
וְעָבַר בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
נִטְנְפוּ רַגְלָיו, מַטְבִּילָן בַּמַּיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
הוֹרִי רַבִּי בָּא כַהֵן תַּנָּיָא.
הוֹרִי רַב אַחָא,
בַּבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֵהוֹת עָלָיו,
שֶׁמֻּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם.

תְּנֵי:
אָבֵל וּמְנֻדֶּה הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ,
מֻתָּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל.
לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ לָעִיר, יַחֲלֹצוּ.
וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְכֵן בְּתַעֲנִית צִבּוּר.

"בְּסִיכָה".
כְּהָדָא דִתְנֵי:
בַּשַּׁבָּת,
בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְּתַעֲנוּג,
בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג, מֻתָּר.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְּתַעֲנוּג,
בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג, אָסוּר.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבְתַעֲנִית צִבּוּר,
סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְּתַעֲנוּג, אָסוּר;
שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג, מֻתָּר.
וְהָא תְנֵי:
"שָׁוָת סִיכָה לַשְּׁתִיָּה לְאִסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין,
אֲבָל לֹא לְעֹנֶשׁ.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְאִסּוּר,
אֲבָל לֹא לְעֹנֶשׁ"!
וְהָא תְנֵי:
(וַיִּקְרָא כב,טו) "לֹא יְחַלְּלוּ",
לְרַבּוֹת אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה"!
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
לֵית כָּאן סָךְ.
אָמַר רַבִּי אַבְמָרִי:
אִן לֵית כָּאן סָךְ, לֵית כָּאן שׁוֹתֶה,
דִּלָא כֵן,
דָּבָר שֶׁהוּא בָּא מֵחֲמַת שְׁנֵי לָאוִין מִצְטָרֵף?
מִנַּיִן שֶׁהוּא מְחֻוָּר בַּעֲשֵׂה? <סיכת מעשר שני>
רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי סימיי:
(דְּבָרִים כו,יד) "וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת".
מָה נַן קָיְמִין? <במה אנו עוסקים>
אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין,
דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר לַחַי,
לַחַי הוּא אָסוּר, לֹא כָל שֶׁכֵּן לַמֵּת?
אֵי זֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא מֻתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת?
הֱוֵי אוֹמֵר, זוֹ סִיכָה.

"בִּנְעִילַת סַנְדָּל".
תְּנֵי:
כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֲסוּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל,
יָצָא לַדֶּרֶךְ, נוֹעֵל;
הִגִּיעַ לַכְּרַךְ, חוֹלֵץ.
וְכֵן בָּאָבֵל וְכֵן בַּמְּנֻדֶּה.

אִית תַּנַּי תָּנֵי:
יוֹצְאִין בְּאֶמְפִּילְיָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
אֵין יוֹצְאִין.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
מַן דְּאָמַר "יוֹצְאִין בְּאֶמְפִּילְיָא", שֶׁל בֶּגֶד,
מַן דְּאָמַר "אֵין יוֹצְאִין בְּאֶמְפִּילְיָא", שֶׁל עוֹר.

רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן
סְלַק גַּבֵּי רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא.
נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סוֹלֵיָסֵיהּ. <נעלי הבית שלו>
אָמַר לֵיהּ:
מָהוּ הָכֵן?
אָמַר לֵיהּ:
אִסְתְּנִיס אֲנִי.

רַבִּי יְהוֹשֻעַ בַּר נַחְמָן
סְלַק גַּבֵּי רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי תַעְנִיתָא.
נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סוֹלֵיָסֵיהּ.
אָמַר לֵיהּ:
מָהוּ הָכֵן?
אָמַר לֵיהּ:
אִסְתְּנִיס אֲנִי.

רַבִּי שַׁמַּי,
חֲמוֹנֵיהּ נָפֵק לְבִישׁ סוֹלֵיָסֵיהּ בְּלֵילֵי תַעְנִיתָא.
חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַבִּי מָנָא
הוֹרִי לְחַד מִן קְרִיבוֹי דְּנִשְׂיָא לְמִלְבֹּשׁ סוֹלֵיָסֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ:
מִן אָן הָדָא?
אֲמַר לֵיהּ:
מִן הָדָא דְרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
אִסְתְּנִיס אֲנִי.

"בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה".
אֱתָא חֲמִי בִּרְחִיצָה אָסוּר, <בוא וראה>
בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
תִּפָּתֵר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין,
אוֹ קֹדֶם, עַד שֶׁלֹּא הִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי אֵימִי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
רַב חוּנָה אָמַר:
אֲפִלּוּ רָאָה עַצְמוֹ נֵאוֹת בַּחֲלוֹם.
הֲווֹן בָּעַיִי מֵימַר, וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה.
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
אֲפִלּוּ מִדָּבָר אַחֵר.

תַּמָּן תְּנַן: (יוֹמָא ח,א)
יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה,
וּבִרְחִיצָה, וּבְסִיכָה, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
וּתְנֵי עֲלַהּ:
בַּעֲלִי קְרָיִין טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּצִנְעָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
לֵית הָדָא פְּלִיגָא עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי?
פְּתַר לַהּ בְּמִי שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם,
וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל.
וְהָא תְּנֵי:
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹסֵה בֶן חֶלְפְּתָה,
שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִנְעָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!
אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ? <וכי אפשר לומר>

רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי,
רַבִּי חַנִּין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
נֹחַ, בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּבָה,
נֶאֶסְרָה לוֹ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
מָה טַעְמָא?
(בְּרֵאשִׁית ו,יח) "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה,
אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ."
וּבִיצִיאָתוֹ הֻתְּרָה לוֹ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
מָה טַעְמָא?
(בְּרֵאשִׁית ח,טז) "צֵא מִן הַתֵּבָה,
אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ."
אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
(בְּרֵאשִׁית ח,יט) "לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה",
עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמְּרוּ יַחֲסֵיהֶן,
זָכוּ לְהִנָּצֵל מִן הַתֵּבָה.
תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן, דִּתְנֵינַן:
חָם כֶּלֶב וְעוֹרֵב קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן
חָם יָצָא מְפֻחָם,
כֶּלֶב יָצָא מְפֻרְצָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ
עוֹרֵב יָצָא מְשֻׁנֶּה מִן הַבִּרְיוֹת.

אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
כְּתִיב:
(אִיּוֹב ל,ג) "בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד",
בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ רוֹאֶה חִסָּרוֹן בָּא לָעוֹלָם,
עֲשֵׂה אִשְׁתְּךָ גַּלְמוּדָה.
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית מא,נ) "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים".
אֵימָתַי? בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב.
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה:
תְּאֵבֵי בָנִים מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וּבִלְבַד יוֹם שֶׁטָּבְלָה.

[תעניות א,ז]

מַתְנֵיתָה.

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע,
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת?
שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.
וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חֲמָא דִכְפַר תַּחֲמִין:
כִּבְתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָּהָר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
עַל שֵׁם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדַּי.
אָמַר רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים,
כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַי, <ארבה>
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן.
וּלְמָה בְאִלַּיִן תַּרְתַּיִי מִלַּיָּא?
אֲמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
בְּאִלַּיִן תַּרְתֵּין מִלַּיָּא, שַׁעְרַיָּה רַבַּיִי. <המחירים עולים>

"וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה".
פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד.

"וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת."
מָה? פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד,
אוֹ פּוֹתֵחַ אֶת שְׁנֵיהֶן?

[תעניות א,ח]

מַתְנֵיתָה.

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן,
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,
בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין,
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם.
הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.
יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א יב,יז)
"הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם".

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הָדָא דַתְּ אָמַר, בַּבִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה,
אֲבָל אִם הָיָה כָּתְלוֹ גּוֹהֶה, <נוטה>
סוֹתְרוֹ וּבוֹנֵהוּ.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
כָּתְלָא דְגָנַיִי בֵיהּ. <ששוכבים לידו>

רַבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קֻמֵּי רַבִּי יַסָּא,
רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי:
אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
הָדָא דְאַתְּ אָמַר,
שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוֹדַת אֵרוּסִין,
הָא לְאָרֵס, יְאָרֵס.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
אֲפִלּוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב יְאָרֵס,
שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר.
מְחַלְּפָה שִׁיטָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל!
תַּמָּן הוּא אָמַר:
(תְּהִלִּים סח,ז) "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה".
(תְּהִלִּים סב,י) "בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד".
וָכָא הוּא אָמַר הָכֵן!
אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִלָּה.
אֲפִלּוּ כֵן, לָא קָיְמָה. <אינה עומדת>
לָא כֵן תְּנֵי:
"אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵרִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, <תלמידי חכמים>
אֲבָל מְשִׁיבִין אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת בְּשָׂפָה רָפָה"?
לְיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם נִצְרְכָה. <בין התעניות>

יָצָא נִיסָן, הַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וּבִלְבַד נִיסָן שֶׁלַּתְּקוּפָה. <לפי שנת השמש>
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
הָדָא דַתְּ אָמַר,
בְּשֶׁלֹּא יָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר, <לפני כן>
אֲבָל אִם יָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים מִכְּבָר,
סִימָן בְּרָכָה הֵן.

(סליק פרקא)