ירושלמי תענית ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת תענית · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

מתניתין בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביוהכ"פ:

הלכה א גמרא[עריכה]

גמרא את ש"מ תלת את ש"מ שמתענין במעמדות ושמתפללים ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום. וישא את כפיי ואל יתפלל. מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה. תני זו דברי ר"מ. ר' זעירה בשם ר' יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן

אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר. רבי זעירה ר' חייה ריב"ל בשם בר פדיה מפני מה סמך הכתוב פ' נזיר לנשיאת כפים ללמדך כשם שהנזיר אסור ביין כך נשיאת כפים אסורה ביין. אי מה הנזיר אסור בחרצנים ובזוגין אף נשיאת כפים אסורה בחרצנים ובזוגין. ר' יונה אמר איתפלגון ישוע בר גזורה ור' זעירה חד ילף לה מן הנזיר וחד ילף לה מן השירות ולא ידעין מאן ילף לה מן הנזיר ומאן ילף לה מן השירות. מאן דיליף מן הנזיר אי מה הנזיר אסור בחרצנים ובזוגים אף נשיאות כפים אסור בחרצנים ובזוגין ומאן דיליף לה מן השירות אי מה השירות אסור בבעלי מומין אף נשיאות כפים אסור בבעלי מומין. והא תני אם היה דש בעירו מותר. כהדא ר' נפתלי הוות אצבעתיה עקומה אתא שאל לר' מנא א"ל מכיון שאתה דורש בעירך מותר. רב חונה מעבר זלדקן והא תני אם היה דש בעירו מותר א"ר מנא ריגלא הוות בגין שלא יהו אומרין ראינו קטן נושא את כפיו. א"ר יוסה זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין. א"ר חגיי כלום אמרו אין מסתכלין לא מפני הסיע דעת משה דאנא מסתכלנא ולא מסעה דעתי. מניין לנשיאות כפים (במדבר ו) כה תברכו את בני ישראל. עד כאן בשחרית במוסף (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם. המקרא הזה מסורס הוא והלא לא צריך לומר אלא (שם) וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ואח"כ וישא אהרן את ידיו וגו' אלא מלמד שבירידתו למזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם ויברכם בעמידה. יכול שלא בעמידה ת"ל (דברים כא) כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשמו. מקיש ברכו לשירות מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה וכן הוא אומר (דברי הימים ב ל) ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וגו'. בדורו של חזקיה שהיו יגיעים בתורה הכתוב מדבר אבל בדורות אחרים שהיו עובדים עכו"ם מהו אומר (ישעיהו א) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם. ויברכם ברכה תומה אבל לא שמענו אי זו היא עד שבא הכתוב ופירשה (במדבר ו) יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניך אליך ויחנך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ומניין לנעילה א"ר לוי (ישעיהו א) גם כי תרבו תפלה אינני שומע מיכן שכל המרבה בתפילה נענה. מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן א"ר אבא בריה דר' פפי ר' יהושע דסיכני בשם ר' לוי (משלי יד) בכל עצב יהי' מותר ודבר שפתים אך למחסור חנה ע"י שריבה בתפילתה קיצרה בימיו של שמואל שאמר' (שמואל א א) וישב שם עד עולם.

והלא אין עולם של לוי אלא חמשים שנה דכתיב (במדבר ח) ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וחיי דילון חמשין ותרתיי א"ר יוסי בי ר' בון ושתים שגמלתו וכא הוא אמר הכין. כאן ביחיד כאן בציבור. ר' חייה בשם ר' יוחנן ר"ש בן חלפותה בשם ר"מ והיה כי הרבתה להתפלל מיכן שכל המרבה להתפלל נענה. עד אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ור' יוחנן רב אמר בנעילת שערי שמים ר"י אמר בנעילת שערי היכל. א"ר יודן ענתונדריא מתניתא מסייעא לרבי יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ד' פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה בנעילת שערים אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום אחוה דאימיה דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא א"ל כד תיחמי שומשא בריש דיקלא את יהב לי גולתי דנוצלי נעילת שערים מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר בנעילת שערי שמים וכא הוא אומר בנעילת שערי היכל א"ר מתניה על ידי דהוה מאריך בצלותיה סגין הוה מגיע סמוך לנעילת שערי שמים נעילה מהו שתפטור את של ערב ר' בא רב חונה בשם רב נעילה פוטרת של ערב א"ר בא לרב חונה ואיכן הוא מזכיר של אבדלה א"ר יונה לר' בא והיאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה אמר ליה ולא כבר איתתבת א"ל ובגין דאיתתבת תיבטל אמר ר' יוסה מה דקשי ר' בא קשי יאות מה דקשי ר' יונה לא קשי יאות קל היקילו עליו מפני תעניתו שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה ר' בא בר ממל אמר לחברייא מריי מן כולכון שמעית שאין נעילה פוטרת של ערב ר' סימון בשם ר' לוי אין נעילה פוטרת של ערב א"ר יוסי בי ר' בון ותני ר' חייה כן בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה במוצאי שבת ובמוצאי יה"כ ובמוצאי תענית ציבור ר' יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי שבת שחל להיות בחנוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה מזכיר של חנוכה במוסף אוספין עלה ראש חדש שחל להיות בתענית אף ע"פ שאין נעילה בראש חדש מזכיר של ראש חדש בנעילה ראש חדש ותענית איכן הוא מזכיר של ראש חדש ר' זעירה אמר בהודייה ר' בא בר ממל אמר בעבודה ר' אבינה אומרה ברכה רביעית אמר ר' בא מה מצאנו בכל מקום אומרה ברכה רביעית אף כאן ברכה רביעית

ונפק עובדא כהדא דר' בא במה קורין ר' יוסי אומר קורין ברכות וקללות אמר לון ר' מנא בגין מדעתון די תעניתא רביעין על מעיהון ולא ידעין די תעניתא א"ל להודיעך שקורין ברכות וקללות ר' יודן קפודקייא אמר קומי ר' יוסה בשם ר' יודה בר פזי קורין בר"ה קם רבי יוסה עם ר' יודה בר פפי א"ל אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא אמר ליה אבא לא אמר כן אלא בעייני טב על ידי דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בראש חדש ושאר כל המקומות קורין ברכות וקללות. ירמיה ספרא שאיל לרב ירמיה ר"ח שחל להיות בשבת במה קורין א"ל קורין בר"ח. א"ר חלבו קומי ר' אימי מתניתה אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים. יצחק סחורה שאל לר' יצחק ר"ח שחל להיות בחנוכה במה קורין א"ל קורין בראש חדש ואחד בחנוכה. ר' פינחס ר' סימון ר' אבא בר זמינא מטי בה בשם ר' אבודמא דחיפה קורין שלשה בחנוכה ואחד בראש חדש להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ר"ח. בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא הגע עצמך שחל ראש חדש של חנוכה להיות בשבת ולא שבעה קרויין אינון אית לך מימר שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש א"ל והדא שאילתיה דספק. ר' מפקר לאבדן אמוריה אכריז קומיהון מאן דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קאים. ר' חייא בר בא מפקד לאמוריה אכריז קומיהון מאן דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קיים. א"ר חנינה משכני ר' ישמעאל בי רבי יוסי אצל פונדקי אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע"ש. א"ר אימי ר' יוחנן פליג. ולא הוה צריך מתפלג' למה שכן מוסיפין מחול על הקודש ועוד דסלקון חמרייא מן ערב לציפורין ואמרון כבר שבת ר"ח בן דוסא בעירו. והיידא אמר דא"ר חנינה משכני רבי ישמעאל בי ר' יוסי אצל פונדקי אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של ממוצאי שבת בשבת ואפילו עלה לא הוה צריך מתפלגה דרבי מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומיהון מאן דיצלי יצלי דרמשא עד יומא קיים ר' חייא בר בא מפקד לאמוריה אכריז קומיהון מאן דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קיים. דבית ר' ינאי אמרין עלון אדם למיטתו אין מטריחין עליו שירד. אמר רבי זעירה כל זמן דהוינא עבד כן הוינא מתפחד בלילייא. לית לך אלא כהדא דרבי מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומיהון מאן דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קיים ר' חייה בר בא מפקד לאמוריה אכריז קומיהון מאן דמצלי יצלי דרמשא עד דיומא קיים. אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן תפלת הערב מהו רבן גמליאל אומר חובה רבי יהושע אומר רשות. אמר רבי חיננא

אתיין אילין פלגיותא כהינין פלוגיותא מ"ד חובה אין נעילה פוטרת של ערב מ"ד רשות נעילה פוטרת של ערב. מעשה בתלמיד אחד שבא ושאל את רבי יהושע תפלת הערב מה היא אמר לו רשות ובא ושאל את ר"ג תפלת הערב מה היא אמר לו חובה אמר לו והלא רבי יהושע אמר לי רשות. אמר לו למחר כשאיכנס לבית הוועד עמוד ושאל את ההלכה הזאת ועמד אותו התלמיד ושאל את ר"ג תפלת הערב מה היא אמר לו חובה אמר לו והא ר' יהושע אומר רשות אמר לו ר"ג לר' יהושע את הוא שאומר רשות אמר לו לאו. אמר לו עמוד על רגליך ויעידוך והיה ר"ג יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו בו כל העם. אמרו לר' חוצפית המתורגמן הפטר את העם אמרו לרבי זינון החזן אמור התחילו. ואמרו התחיל ועמדו כל העם על רגליהם אמרו לו וכי על מי לא עברה רעתך תמיד. מיד הלכו ומינו את ר"א בן עזריה בישיבה בן שש עשרה שנה היה ונמלא כל ראשו שיבות והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממנו אלא שהוא בן גדולים יותר ממנו אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בהו. מה היתה יתידותו של רבי אלעזר בן עזריה שהוא עשירי לעזרא. כמה ספסלים היו שם ר' יעקב בר סיסי אמר שמונים ספסלים של תלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר אמר רבי יוסי בי ר' בון שלש מאות ספסלין של תלמידי חכמים היו שם חוץ מן העומדים מאחורי הגדר כהיא דתנינן תמן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה. תמן תנינן זה מדרש דרש ר"א בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשויים שורות שורות ככרם מיד הלך לו ר"ג אצל כל אחד ואחד בתוך ביתו לפייסו. אתא גבי ר' יהושע ואשכחי' דהוה עביד מחטין א"ל מן אילין את חיי א"ל ועד כדון את בעי מידע אי לו לדור שאת פרנסו אמר לו נעניתי לך. שלחין גבי ר' לעזר בן עזריה חד קצר ואיתד אמרי ר"ע הוה א"ל מי שהוא מזה יזה מי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה. אמר להן נתרציתם אני ואתם נשכים לפתחו של רבן גמליאל אעפ"כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב ב"ד: