ירושלמי תענית דף ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


ייבא כיי דאמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן בראש חדש אם עקב את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה וכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לשומע תפלה. בנינוה צרכון למיעבד תענית בתר פסחא אתון ושאלון לרבי אמר לון ר' לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה. היכן הוא אומרה ר' ירמיה סבר מימר אומרה בשומע תפילה א"ל רבי יוסי לא אמר רבי זעירה בשם רב חונה לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפלה. ואמר לון רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפלה. על דעתיה דר' יוסי היכן הוא אומרה בשש שהוא מוסיף עד כדון ציבור שיש לו שש יחיד שאין לו שש אמר רבי חיננא לא כן אמר רבי זעירא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו בשומע תפלה ואלי צרכיו הם. תני נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. א"ר יוחנן כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר מיכן והילך מה שצורך יזכיר. ר' בא בשם ר' חונה ב' ימים טובים של גליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף מנחה בשחרית וערבית במוסף. חנניה בן אחי ר' יהושע אומר בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל אמר הלכה כחנניה בן אחי ר' יהושע ותני כן בד"א בחוצה לארץ אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע הדא דתאמר בגשם אבל בטל אם רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר. א"ר יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר אמר לו רבי אליעזר אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו. בעונתן הן חביבין כתחיית המתים. א"ר יוסה ותמיה אנא היך רבנן מדמיי ירידת גשמים לתחיית המתים ולא דמייא בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת לא בעי בר נשא ייחות מטרא כל אימת אמרו לו א"כ לעולם יהא מזכיר. מחלפה שיטתיה

 

עין משפט

8 א_ח מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א':

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':

10 א_י מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א':

11 א_יא טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ח':

12 א_יב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':