ירושלמי שבת דף סה ב
<< · ירושלמי שבת · דף סה ב · >>
מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דר' יודה מ' מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני' אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. ר' זעירא ר' יאשיה בשם ר' יוחנן מתופרי יריעות למד ר' יהודה שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אלו לאלו. ולאו כרמלית היה. א"ר חיננא מן הצד היו מזרקין:
משנה כיצד שני גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שניהן בדייטי אחת המושיט חייב והזורק פטור שכך היתה עבודת הלוים שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשין מזו לזו אבל לא זורקין חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה הנוטל מהן והנותן על גבן חייב פחות מיכן פטור:
גמרא רב אמר לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל למעלה מעשרה אסור. ר' אילא בשם רשב"ל והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו מרוח אחת מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם ר' מיישא בלבד ע"י שנים בכל אתר את אמר שנים שעשו פטורין. והכא את אמר שנים שעשו חייבין. שניי היא שכך היתה עבודת הלוים באהל מועד. מה היתה עבודת הלוים באהל מועד. ב' עגלות זו אחר זו בר"ה מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. תני בר קפרא שלא לנהוג בקרשים בזיון. אמר בי יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל. ר' זעירא בעי עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה. אמר רבי יוסה פשיטא לרבי זעירא שאין עומד מצד אחד מצטרף. פשיטא ליה שאין עומד מצד אחד רבה.
עין משפט
5 יא_ה מיי' פ י"ג מהל' שבת הלכה י"ח, מיי' פ י"ג מהל' שבת הלכה י"ט: