ירושלמי שבועות ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ד · הלכה ט | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ט משנה[עריכה]

שילח ביד עבדו או שאמר לה הנתבע משביע אני עליכם אם יודעין אתם לו עדות שתבואו ותעידוהו הרי אילו פטורין עד שישמעו מפי התובע

הלכה ט גמרא[עריכה]

א"ר לעזר מה ת"ל אם לא יגיד ונשא עונו לא מפי התובע מתני צריכה למה דאמר ר לעזר ומה דמר ר לעזר צריכה למתניתין אילו תנינן ולא תנא ר לעזר הוינן אמרין ישמעו מפי התובע ולא נשבעו לנתבע חייבין הוי צורכה למה דמר רבי לעזר אילו תני ר לעזר ולא תנינן הוינן מרין ישמעו מפי הנתבע ולא נשבעו לתובע חייבין הוי צורכה למתני וצריכה למה דמר ר לעזר עד שישמעו מפי התובע וישבעו לתובע