ירושלמי פסחים י ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק י · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

הביאו לפניו ירקו' וחזרת מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אע"פ שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בי רבי צדוק אומר מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח:

גמרא[עריכה]

חברייא בשם רבי יוחנן צריך לטבל בחזרת ב' פעמים רבי זעירה בשם רבי יוחנן אין צריך לטבל בחזרת ב' פעמים ר' שמעון בן לקיש אמר אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על ר' שמעון בן לקיש שבכל הלילות אנו מטבילים פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרא מתניתא פליגא על בר קפרא שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן יוצאין במצה בין שכיוון בין שלא כיוון והכא מכיון שהסיב חזקה כיוון. מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעירה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה חזרת מצוה. אמר ליה שכן רב מטבל בתירדין. תגרי ירושלם היו אומרים בואו וטלו לכם תבלי מצוה. בני בייתיה דאיסי בשם איסי ולמה נקרא שמה רובה שהיא רבה עמו ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם. תני ובגבולין צריכין שני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה: