ירושלמי פסחים ח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ח · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


[פְּסָחִים ח,ז][עריכה]

הֲלָכָה ז

מתניתין

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. אֲפִלּוּ חֲבוֹרָה שֶׁלְּמֵאָה שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְאֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה, (דְּבָרִים טז,ה) "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ". מָה מְקַיֵּם רַבִּי יוֹסֵה טַעְמָא דְרַבִּי יוּדָה? פָּתַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מַתְּיָה, דִּתְנֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא הַיָּחִיד מַכְרִיעַ עַל הַטֻּמְאָה? תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי יוּדָה, שֶׁאִם עָבַר, וְזָרַק אֶת הַדָּם, שֶׁהֻרְצָה, עָבַר וְשָׁחַט, מַתִּירִין לוֹ לִזְרֹק. תְּנֵי: אֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַרְבִּין בְּתִפְלָה. <בחוסר רצינות> תָּנֵי בַר קַפָּרָא: שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַקֳּדָשִׁים לִידֵי בִזָּיוֹן. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אִיסִי: אֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרָה שֶׁלַּגֵּרִים, מִתּוֹךְ שֶׁהֵן מְקֻלְקָלִין, אֵין מְדַקְדְּקִין בּוֹ, וְהֵן מְבִיאִין אוֹתוֹ לִידֵי פָסוּל.