ירושלמי פסחים ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ח · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


[פְּסָחִים ח,ד] הֲלָכָה ד[עריכה]

מתניתין

הַמַּמְנֶה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ, רַשָּׁאִין לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם.

[תלמוד]

בְּנֵי חֲבוֹרָה שֶׁהָיוּ יָדָיו שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן יָפוֹת, <זריז לאכול> רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ: "טֹל חֶלְקָךְ וֶאֱכֹל לְעַצְמָךְ!" לֹא סוֹף דָּבָר פֶּסַח, אֶלָּא אֲפִלּוּ עָשׂוּ סִינְבּוּל, <מפגש> רַשָּׁאִין לוֹמַר לוֹ: "טֹל חֶלְקָךְ וֶאֱכֹל לְעַצְמָךְ!" אִם הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ, לְכָךְ הִתְנוּ עִמּוֹ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. רַבִּי חוּנָא אָמַר: הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָמַר: "עַל מְנַת שֶׁלֹּא יִמָּנֶה אַחֵר עִמִּי", אֵין אַחַר נִמְנֶה עִמּוֹ. הִפְרִישׁוֹ סְתָם, כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹאוּ מְנוּיָיו הֵם. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: <ברייתא> (שְׁמוֹת יב,ד) "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת", מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, בִּלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוֹרָה הַשְּׁנִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: בֵּין מִן הָרִאשׁוֹנָה, בֵּין מִן הַשְּׁנִיָּה, בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא." אִן תֵּימַר "כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹאוּ מְנוּיָיו", הֵן בְּנֵי חֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, הֵן בְּנֵי חֲבוֹרָה הַשְּׁנִיָּה. מָה נָפֵק מִבֵּינֵיהוֹן? הִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וּמָשַׁךְ יָדוֹ וְנִמְנָה אַחֵר עִמּוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חוּנָה, כָּשֵׁר; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי זְעוֹרָא, פָּסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חוּנָה, הֶקְדֵּשׁ יָחִיד הוּא, וְהֶקְדֵּשׁ יָחִיד עוֹשֶׂה תְמוּרָה; עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי זְעוֹרָא, הֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין הוּא, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֻׁתָּפִין עוֹשֶׂה תְמוּרָה.

נִמְנוּ עָלָיו מֵאָה בְנֵי אָדָם כְּאַחַת, רַבִּי חוּנָה אָמַר: אִם יֵשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל. אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא: מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל. וּתְנֵי כֵן: "נִמְנוּ עָלָיו, וְחָזְרוּ וְנִמְנוּ עָלָיו, עַד מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, כָּשֵׁר, וְאִם לָאו, פָּסוּל."