ירושלמי פסחים ה ח
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ה · הלכה ח | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחין את העזרה שלא ברצון חכמים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת וזורקו זריקה אחת ע"ג המזבח ולא הודו לו חכמים
גמרא
א"ר יונתן לא כל שבות התירו במקדש והיו הכהנים משתקעין בדם עד ארכובותיהן כיצד היו עושין מסטיות היו עושין להן תמן תנינן ר' יודה מחייב בדם התמצית ורבי יודה מחייב בדם התמצית אמר רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת אתא אמר רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת תמן אמר בשם רב חסדא מתניתא כן אמרו לו והלא דם התמצית הוא ודם תמצית פסול ע"ג המזבח ועוד מן הדא ורובו לא נתקבל בכלי ודם שלא נתקבל בכלי פסול מע"ג המזבח ואית לר' יודה דם מבטל דם כמה דלית ליה הדא והוא מקבל מינהון כן לית ליה הדא והוא מקבל מינהון רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חסדא מתניתא אמרה כן אין לי אלא דם הנפש במוקדשין דבר שהוא ראוי לכפרה מניין דם הנפש בחולין ודם תמצית בין בחולין בין במוקדשין ת"ל (ויקרא טז) דם וכל דם שהוא אצל נפש הוא מזכיר כפרה אצל תמצית אינו מזכיר כפרה