ירושלמי פסחים ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ד · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין

מקום שנהגו לוכל צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לוכל אינן אוכלין מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואו' אפילין ועל גבי החולין

גמרא

ר' בא בעא קומי ר' אימי אפי' בשר עגל אפי' בשר עוף א"ל אפי' בשר עוף סברין מימר אפי' ביצה אפי' קולקס א"ר יודן בי ר' חנין ובלבד מן השחטה תני ר"ש בן אלעזר אומר יה"כ שחל להיות בשבת אפילו במקום שלא נהגו להדליק מדליקין ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי ר' יוסה בן שאול בשם רבי הלכה כר"ש בן אלעזר דרש ר' חייה בר בא לטיבריה כהדא דר"ש בן אלעזר ר' יוסה אמר לה רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ר' חזקיה ואמרי לה ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמואל בר נחמן מקום שנהגו להדליק משובח ממקום שנהגו שלא להדליק א"ר ירמיה תדע שהוא כן שהרי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אפילו מקום שנהגו שלא להדליק מדליקין ר' בא ור' סימון תריהון אמרין תדע לך שהוא כן שהרי האיש הזה צנוע ואינו משמש מטתו לאור הנר בין כמ"ד מדליקין בין כמ"ד אין מדליקין מפני הרגל עבירה מאן דאמר מדליקין שהוא רואה ומתבייש ומ"ד אין מדליקין שלא יראה ויתאוה תני אפילו בתי כנסיות ובתי מרחציות לכן צריכה אפילו מקום שלא נהגו להדליק מדליקין יה"כ שחל להיות בשבת מהו להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלן רב אמר אסור ר' לעזר אמר מותר ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר מה טעם אמרו מדיחין כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן מפני סכנה שנייא היא יה"כ שחל להיות בחול התיב ר' חנניה חברון דרבנין מתניתא פליגא על ר"א יה"כ שחל להיות בשבת חלות מתחלקת לערב שנייא היא שע"י שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל התיב ר' פינחס מתניתא דר' לעזר פליגא עלוי יום הכפורים שחל להיות בשבת שבתון שבות ובחול שבתון שבות אם בחול את שובת לא כ"ש בשבת לא צורכה דלא אפילו דברים שאת מותר לעשותן בחול את שובת עליהן בשבת ואי זו זו הדחת כבשים ושלקות רבי יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו נראין דברים בדבר שדרכו לבוא בצונין אבל דבר שדרכו לבוא ברותחין עד דיידא גלשה הוא מקנב אמר ר' מנא אם אומר את כן אף מתבייש ולא מקנב ונמצא בא לידי סכנה ר' בא בעא קומי ר' אימי מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי רבי יעקב בר אחא שאל לרבי חייה ולרבי יסה מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי רבי זעירה בעא קומי רבי אימי מהו מימר לחליטה עבד לי חליטה אמר ליה שרי עבד לי תופין שרי עבד לי פתילה אמר ליה לא מה בין זה לזה זה אוכל נפש וזה אינו אוכל נפש