ירושלמי פסחים דף סה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף סה א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה



גמרא

כתיב (שמות יב) לא ישאירו ממנו עד בקר אם לאכל זה מצות עשה שבו ועצם לא תשברו בו זה מצות לא תעשה שבו וכשהוא אומר (שם) ככל חקת הפסח יעשו אתו יכול שאני מרבה לביעור חמץ ולאכילת מצה כל שבעה ת"ל (שם) על מצות ומרורים יאכלהו אין לך דבר חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כלל ופרט הכל בכלל יכול יהו כל הדברים מעכבין אותו ת"ל על מצות ומרורים יאכלהו אין לך דבר חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד אית תניי תני על השני הוא ענוש כרת על הראשון אינו ענוש כרת אית תניי תני על הראשון ענוש כרת על השני אינו ענוש כרת ואית תניי תני בין על הראשון בין על השני ענוש כרת מ"ד על הראשון הוא ענוש כרת (במדבר ט) חטאו ישא בראשון מ"ד על השני הוא ענוש כרת חטאו ישא בשני מ"ד בין על הראשון בין על השני ענוש כרת חטאו ישא בין על הראשון בין על השני מ"ד על השני אינו ענוש כרת אא"כ לא עשה את הראשון (שם) כי קרבן ה' לא הקריב במועדו בראשון חטאו ישא בשני א"ר יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק כתיב (ישעיהו ל) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב ונמצא למד ממנו מה זה טעון הלל אף זה טעון הלל אי מה זה טעון חגיגה אף זה טעון חגיגה אמר ר' זעירא כליל התקדש חג את שהוא טעון הלל טעון חגיגה את שאינו טעון הלל אינו טעון חגיגה ודוחה את הטומאה אמרת כל עצמו אינו בא אלא מפני הטומאה ואת אמר דוחה את הטומאה:

מתני'

הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין בכרת ור"א פוטר אף על ביאת מקדש

גמרא

תני ר"מ מחייב ור"ש פוטר מאי טעמא דר"ש (ויקרא ז) והבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים את שהוא מותר לטהורין חייבין עליו משום טומא' יצא פסח שבא בטומאה יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות את שאינו מותר לטהורין אין חייבין עליו משום טומאה אכל עולה אכל אימורין מאחר שאין מותר לטהורין אין חייבין עליו