ירושלמי פסחים דף לט ב
<< · ירושלמי פסחים · דף לט ב · >>
נעלמה הלכה ממנו אמרו לו מה לעשות לעם ולא הביאו סכיניהם אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הניחו לישראל אם אינן נביאים בני נביאים הן מיד כל מי שהיה פסחו טלה היה תוחבה בגיזתו גדי היה קושרה בין קרניו נמצאו פסחיהן מביאין סכיניהם עמהן כיון שראה את המעשה נזכר את הלכה אמר כך שמעתי משמעיה ואבטליון ר' זעירה בשם ר"א כל תורה שאין לה בית אב אינו תורה תמן תנינן רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסירה נתן טליתו עליה פסולה אבל קושרה במוסירה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פרש טליתו עליה מפני הזבובין כשרה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשרה לצורך אחר פסולה הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא הדא מן ההיא שאם תלה בה סכין לשוחטה כשרה וההיא ילפה מן הדא שכל עבודה שהיא לשם קדשים אינה עבודה ויתיר להן ע"י חולה אלא כר' אימי ואפילו תימר כר' סימון כשם שנעלמה זו נעלמה זו א"ר אבון והלא א"א לשני שביעית שיחול י"ד להיות בשבת ולמה נתעלמה הלכה מהן כדי ליתן גדולה להלל א"ר מנא אנא שמעית מר' יודן ומן כל רבנין מפני מה נוהגין ב"ד שלמטן בכבוד שלא ירבו המחלוקת בישראל שלשה הניחו כתרן בעה"ז וירשו חיי העה"ב ואילו הן יונתן בן שאול ואלעזר בן עזריה וזקני בתירה יונתן בן שאול אמר רבי לא אפילו נשיא מאחורי הקוריין יודעות היו שדוד עתיד למלוך אלעזר בן עזריה תניין הוה לית לך כהדא דזקני בתירה דשרין גרמון מן נשיאות ומניני נשיא רבנין דקיסרין אמרין אף רבי חנינה דציפורין לרבי מנא אמר רבי יושוע בן קבסיו כל ימי הייתי בורח מן השרר' עכשיו שנכנסתי כל מי שהוא בא ומוציאני בקומקום הזה אני יורד לו מה הקומקו' הזה כווה ומפציעו מפחם בו כך אני יורד לו אמר רבי יוסי בי רבי בון ח"ו דהוה בעי לה אלא דהיה אמר מאן יימר לי דחורן מקדש שם שמיא דכוותי על ג' דברים עלה הלל מבבל (ויקרא יג) טהור הוא יכול יפטר וילך לו תלמוד לומר וטהרו הכהן אי וטהרו הכהן יכול אם אמר הכהן על טמא טהור יהא טהור
עין משפט
2 ו_ב מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה י"ט:
3 ו_ג מיי' פ"א מהל' פרה אדומה הלכה ז':
4 ו_ד מיי' פ"ט מהל' טומאת צרעת הלכה ג':