לדלג לתוכן

ירושלמי פסחים דף ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


תמן כדי לחוס על נכסיהן של ישראל והכא מאי אית לך אפילו הכא אינו מפסיד לישראל ממון שהוא צריך לשרוף עצים בפני עצמן וזו בפני עצמה להפסיד מרובה חשו להפסיד ממעט לא חששו א"ר חנניה קומי רבי מנא תיפתר כמאן דאמר מדברי ר' עקיבה מדברי רבי חנינה סגן הכהנים ולית שמע מינה כלום רבי זעירא רבי אילא תריהון בשם ר' אלעזר חבית הראשונה כרבי יוסה והשנייה בין כר"מ בין כר' יוסי א"ר זעירא קומי ר' מנא לית הדא פליגא על ר' יוסי א"ל ודלא כר' יוסי נימר ודלא כר"מ לפי שמצינו רבי יוסי שורף תלויה בכל מקום א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם זעירא רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום ואמרית לית אפילו כגון ההיא שהיא תלויה דבר תורה ואמר לו אין אנא פתר לה שנטמאת מדור עכו"ם מה בידך תני מדור עכו"ם תולין רבי יוסה בי רבי יהודה אומר שורפין רבי חונה בשם רבי זעירא רבי מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה והא תני כן תרומה תלויה טמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנה וישרוף בשחרית תיפתר שנתעצל ולא שרף תדע לך שהוא כן דתני טמאה לא משנתעצל ולא שרף אמר רבי אבא מרי אחוה דרבי יוסי תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמע מינה כלום אמר רבי יוחנן רבי שמעון ורבי יושוע שניהן אמרו דבר אחד אמר רבי אילא רבי שמעון דבכורות ורבי יושוע דתרומות לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין אמר רבי זעירא

 

עין משפט

47א_מז מיי' פי"א מהל' טומאת מת הלכה ח':