ירושלמי פסחים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

מתניתין

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אינו צריך בדיקה ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות

גמרא[עריכה]

כתיב (שמות יב) ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים (שם) בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות וגומר מה אנן קיימין אם לאכילת מצה כבר כתיב (שם) שבעת ימים מצות תאכלו ואם לומר שמתחיל בארבעה עשר והכתיב (שם) עד יום האחד ועשרים לחודש אלא אם אינו ענין לאכילת מצה תניהו ענין לביעור חמץ למה לאור הנר א"ר שמואל בר רב יצחק מפני שהנר בודק כל שהוא למה בלילה א"ר יוסה שאין בדיקת הנר יפה אלא בלילה ר' מנא לא אמר כן (שם) ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם עשה שיהו היום והלילה משומרין ויתחיל בי"ג ויהא היום והלילה משומרין אף אית ליה כיי דמר ר' יוסי ויתחיל אור לי"ג אין כיני יבדוק אפי' מר"ח ר' ירמיה אמר רב שמואל בר רב יצחק בעי מהו לבדוק לאור האבוקות מה צריכא ליה מפני שאורן מבליח ר' שמואל בר רב יצחק כדעתיה דר' שמואל בר רב יצחק אמר מפני שהנר בודק כל שהוא אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (צפניה א) והיה ביום ההוא אחפש את ירושלם בנרות ואית דבעי אימר נישמעינה מן הדא (משלי כ) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן אמר רבי יוסה מתני' אמרה שבדיקת היום בדיקה דתנינן רבי יודה אומר בודקין אור לארבעה עשר ובארבעה עשר בשחרית ובשעת הביעור לא סוף דבר רבי יודה אלא אפילו דרבנין דתנינן וחכ"א אם לא בדק אור לי"ד יבדוק בי"ד וצריך לבדוק לאור הנר נישמעינה מן הדא אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור הככבים אלא לאור הנר ניחא לא לאור הלבנה ולא לאור הככבים אלא לאור חמה וכי יש חמה בלילה הדא אמרה אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר לא סוף דבר בית שאין בו אורה אלא אפילו בית שיש בו אורה אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר מבואות האפלין מהו שיהא צריך לבודקן בתחילה לאור הנר מיליהון דרבנין אמרין לא כמה דהוא מנהר בליליא הוא מנהר ביממא דאמר רב הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבה היו מדליקין עלינו נרות בשעה שהיו כיהים היינו יודעין שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה ותייא כיי דמר רבי אחייא בר זעירא נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות בשעה שהיה כיהות היה יודע שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה למה יש חיה אוכלת ביום ויש חיה אוכלת בלילה והא כתיב (בראשית ו) צוהר תעשה לתיבה כמאן דאמר לא שימשו המזלות בשנת המבול ר' ירמיה בעי בתי כניסיות ובתי מדרשות מהו שיהו צריכין בדיקה מה צריכא ליה שכן מכניסין לשם בשבתות ובראשי חדשים ותהא פשיטא ליה הכן הוא צריכה ליה הואיל ואורן מרובה מהו שיהא צריך לבודקן בתחילה ביום לאור הנר ר' יוסה בעי חצירות שבירושלים שאוכלין שם חלות תודה ורקיקי נזיר מהו שיהו צריכין בדיקה בלא כך אינן בדיקות מן הנותר ייבא כהדא תנא ר' זכריה חתניה דרבי לוי נידה חופפת וסורקת כהנת אינה חופפת וסורק נידה כהנת חופפת וסורקת שלא תחלוק בין נידה לנידה אוף הכא שלא לחלוק בין ביעור לביעור תני רבן גמליאל ברבי איניונא קומי רבי מנא נידה שהיא מפסקת כל שבעה חופפת וסורקת כהנת שהיא טובלת בכל יום אינה חופפת ואינה סורקת א"ל לשומרת יום כנגד יום נצרכה חורי הבית העליונים והתחתונים והיציע והחדות והעלייה וגג הכד וגג המגדל בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות אוצרות היין ואוצרות השמן ואוצרות הפירות אינן צריכין בדיקה ניחא העליונים והתחתונים הדא אמרה לא חשו לנפילה א"ר יוסה תיפתר שהיו שניהן סמוכין לכותל אחד למעלה מעשרה וא' למטה מי' והא תנינן חדות הדא אמרה שלא חשו לנפילה מתיירא הוא התינוק לילך לשם וחש לומר שמא נתגלגל חמץ שם תיפתר בחדות שיש לה ליזבוז וגג הבד וגג המגדל הדא דתימר בגבוהין ג' טפחים אבל אם אינן גבוהין ג' טפחים כארץ הם ובאותו שלא נשתמש בו חמץ אבל באותו שנשתמש בו חמץ אפילו גבוה כמה צריך בדיקה אמר רבי מנא ויאות כן אנן אמרין הדא פיפייארות אפי' גבוה כמה לא תהא צריכה בדיקה תני רשב"ג אומר מיטה שהיא חוצצת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחין תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי מפני שעצים ואבנים מונחין תחתיה הא אם אין עצים ואבנים מונחין תחתיה צריך לבדוק צד הפנימי הדא אמרה חשו לנפילה אני אומר תינוק נגע והכניס שם חמץ מרתף של יין צריכה בדיקה מרתף של שמן אינו צריך בדיקה מה בין יין ומה בין שמן יין אין לו קבע שמן יש לו קבע אוצר בין של יין בין של שמן אינו צריך בדיקה אי זהו מרתף כל שנתון עם הלחם בחצר יש מרתף שהוא כאוצר ואוצר שהוא כמרתף מרתף שהוא בוש לוכל בתוכו הרי הוא כאוצר ואוצר שאינו בוש לוכל בתוכו הרי הוא כמרתף יש חצר שהוא כמבוי ומבוי שהוא כחצר חצר שהרבים בוקעין בתוכה הרי הוא כמבוי ומבוי שאין הרבים בוקעין בתוכו הרי הוא כחצר וחש לומר שמא הבהמים מכניסין לתוכו חמץ אין דרך הבהמים להיות מכניסין לשם חמץ אלא מיני מתיקה שהן בודקין היין היפה היוצא לפרש קודם שלשים יום אינו צריך לבדוק בתוך שלשים צריך לבדוק הדא דתימר בשיש בדעתו לחזור אבל אין בדעתו לחזור אפילו קודם לשלשים יום צריך לבדוק ובספק אבל בודאי אפי' מראש השנה א"ר בא ואפי' יש בדעתו לחזור צריך לבדוק שמא ימלך ולא יחזור הכל נאמנין על ביעור חמץ אפי' נשים אפי' עבדים ר' ירמיה בשם ר' זעירה לית כאן אפי' נשים נשים עצמן הן נאמנות מפני שהן עצילות והן בודקות כל שהוא כל שהוא כותים כל זמן שעושין מצתן עם ישראל נאמנין הן על ביעור חמץ אם אינן עושין מצתן עם ישראל אינן נאמנין על ביעור חמץ א"ר יוסה הדא דתימר בבתים אבל בחצירות חשודין הן דאינון דרשין (שמות יב) לא ימצא בבתיכם לא בחצרות תני רשב"ג אומר כל מצוה שהכותים נוהגין בה הם מדקדקין בה יתיר מישראל אמר ר"ש הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהן אבל עכשיו שאין להן לא מצוה ולא שירי מצוה חשודין הן ומקולקלין הן שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום רשב"ג אומר שתי שבתות אתייא דר' יוחנן כרבנין ודחברייא כרשב"ג א"ר יוחנן טעמון דרבנן שכן משה עומד בפסח ראשון ואומר להן הלכות הפסח השני ודחברייא כר' שמעון בן גמליאל שכן משה עומד בראש חודש ואומר להם הלכות הפסח במה אמרו שתי שורות במרתף וכו' רב חונה בשם רב קולפו כמין גם תני בר קפרא קולפו כמין שני גמין היה נתון באמצע הבית על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות היה עשוי מדריגות קולפו גמים גמים רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורה שלפנים ממנה תני שלמטה ממנה הוון בעיי מימר מאן דאמר שלפנים הימנה כל שכן שלמטה הימנה מאן דמר שלמטה הימנה הא לפנים הימנה לא נשתמש בחצי שורה פשיטא אותה שנשתמש יש לה שלפנים ממנה ושלמטה ממנה אותה שלא נשתמש בה יש לה שלפנים ממנה הדא דתימר במחוללות אבל באפוצות מעביר עליהן את הנר ודיו הדא אמרה שחשו לנפילה א"ר פינחס דיפו אני אומר בשעה שסידרן הכניס שם חמץ