ירושלמי פאה ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת פאה · פרק ה · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי ·
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ז משנה[עריכה]

המעמר לכובעות לכומסאות לחררה ולעומרים אין לו שכחה ממנו ולגורן יש לו שכחה המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה זה הכלל כל המעמר למקום שהוא גמר מלאכה יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה למקום שאינו גמר מלאכה אין לו שכחה ממנו ולגורן יש לו שכחה

הלכה ז גמרא[עריכה]

ר' יונה אמר מן לעיל כמה דתימר (שמואל א יז) וכובע נחושת על ראשו לכומסאות רבי אבינא אמר מלרע כמה דתימר (דברים לב) הלא הוא כמוס עמדי לחררה גלגל לעומרין א"ר יוחנן (דברים כד) כי תקצור קצירך בשדה ושכחת עומר בשדה מה קציר שאין אחריו קציר אף עומר שאין אחריו עומר