לדלג לתוכן

ירושלמי פאה דף כד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


 

עין משפט

40 ד_מ מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה א':

41 ד_מא מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ב':

42 ד_מב מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה א':

43 ד_מג מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ט':

44 ד_מד מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ט':

45 ד_מה מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה א', מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ב':

46 ד_מו מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ט':



משנה: איזה לקט הנושר בשעת הקצירה היה קוצר מלא יד ותולש מלא קומצו הכהו קוץ ונפל מידו לארץ הרי זה של בע"ה תוך היד תוך המגל לעניים אחד היד ואחד המגל לבעל הבית ראש היד וראש המגל ר' ישמעאל אומר לעניים ור"ע אומר לבע"ה חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי זה של בע"ה ושל אחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתוני' לבע"ה ר"מ אומר הכל לעניים שספק לקט לקט.

גמרא: תני לקט קצירך ולא הקוצר בידו ודכוותי' פרט כרמך ולא הפורט בידו רב כהנא ורב תחליפא חד אמר תוך היד ותוך המגל וחד אמר תוך היד ואפילו אחורי המגל רבי יהודה בשם רבי שמואל עליונים לעניים בלבינים ותחתונים לבע"ה בירוקי' ר"מ אומר הכל לעניים שספק לקט לקט שאי אפשר לגורן לצאת בלא ירוקי' אמר רבי יוחנן דרבי יהודה בן חגרא היא דתני גר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ואם ספק פטור