ירושלמי ערלה ג א
<< | ירושלמי · מסכת ערלה · פרק ג · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים כולן ידלוקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרין יעלו באחד ומאתים
הלכה א גמרא
[עריכה]בגד שצבעו בקליפי ערלה כו' כתיב (ויקרא יט) וערלתם ערלתו את פריו אית תניי תני בסמוך לפיריו אית תניי תני בעורל את פיריו מאן דאמר בעורל את פיריו קליפין וגרעינין במשמע מאן דאמר בסמוך לפיריו קליפין במשמע ולא גרעינין וגרעינן מניין הוי סופך מימר את פיריו בסמוך לפיריו אית דבעי נישמעינה מן הדא וערלתם ערלתו את פריו דבר שהוא עורל את פריו ופיריו עורלו רבי אבהו בשם רבי לעזר כל מקום שנא' לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה עד שיבוא הכתוב ויפרש לך כשם שפירש לך באבר מן החי ובנבילה מה פירש לך באבר מן החי (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו ומה פירש לך בנבילה (דברים יד) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה תני חזקיה ופליג וכי מה אסרו לכלב והא כתיב (ויקרא ז) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו מעתה אתה תופש איסור הנייה באיסור אכילה שנייא היא דכתיב (שם) וחלב נבילה וחלב טריפה וגומר והכתיב (דברים יב) רק את הדם מעתה את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה שנייא היא דכתיב (שם) על הארץ תשפכנו כמים מה מים מותרים בהנייה אף הדם מותר בהנייה והכתיב (בראשית לב) על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אמר רבי אבהו קיימתיה בגיד הנשה של נבילה והכתיב (ויקרא כג) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו אמר רבי אבא מרי אחוה דרבי יוסי שנייא היא שקבע לו הכתוב זמן והכתיב (ויקרא יא) לא תאכלום כי שקץ הם אמר רבי מנא מיעט איסור הנייה שבו רבי אבהו בשם רבי יוחנן העושה איספלנית משור הנסקל ומחמץ שעבר עליו הפסח אינו לוקה שאין לא תעשה שלו מחוור מכלאי הכרם לוקה דאמר רבי חנינא (דברים כב) פן תוקדש פן תוקד אש מערלה צריכה עשה לרחקו כתיב לא תעשה לאוכל כתיב לא תעשה לרחקו לא כתיב מתניתא פליגא על רבי יוחנן ממשמע שנאמר (שמות כא) סקול יסקל השור וכי אין אנו יודעין שבשרו אסור באכילה ומה ת"ל לא יאכל את בשרו להודיעך שכשם שהוא אסור באכילה כך אסור בהנייה מה עביד לה רבי יוחנן פתר לה כשקדמוהו הבעלים ושחטוהו עד שלא נגמר דינו רבי זעירה בעא קומי רבי אבהו הכא את אמר הכין והכא את אמר הכין אמר ליה חדא משמיה דרבי לעזר וחדא משמיה דרבי יוחנן רבנין דקיסרין רבי אבהו בשם ר' יוחנן כל מקום שנאמר לא תאכלו אין את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה בניין אב שבכולן (ויקרא ו) וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן ממשמע שנאמר (ויקרא ז) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לאיזה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה בא להודיעך אפילו למלאכת הגבוה ממשמע שנאמר (דברים טו) רק הדם לא תאכלו לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים מה המים מכשירין אף הדם מכשיר ממשמע שנא' (דברים יד) לא תאכלו כל נבילה לאיזה דבר נאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה בא להודיעך שגר תושב אוכל נבילות ממשמע שנא' (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לאיזה דבר נאמ' לכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה מתנית' מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין מתניתא מסייע לרבי יוחנן (שמות יג) לא יאכלו חמץ לעשות את המאכיל כאוכל אתה אומר לכך או אינו אלא לאוסרו בהנייה כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ למדנו שהוא אסור בהנייה הא מה ת"ל ולא יאכל חמץ לעשות את המאכיל כאוכל דברי רבי יאשיה רבי יצחק אומר אינו צריך מה אם שרצים קלים עשה בהן את המאכיל כאוכל חמץ חמור אינו דין שנעשה בו את המאכיל כאוכל הא מה ת"ל לא יאכל חמץ לא בא הכתוב אלא לאוסרו בהנייה בגין דכתיב לא יאכל הא מלא תאכל לית שמע מינה כלום והדא מסייע לרבי יוחנן פשיטא שאין הקרקס נאסר צר צורה בקרקע נאסר צבע דבר שיש בו רוח חיים אילו השתחווה לו לא אסור מפני שצבעו אסור מיכן שצבעו צריכה בגד גדול שצבעו על מנת לחותכו מה את עביד לה כמוסגר או כמוחלט אין תעבדיניה כמוסגר מותר אין תעבדיניה כמוחלט אסור צבעו וחזר וצבעו והקדיח נאמר אם היה צריכה לצביעה הראשונה אסור ואם לאו מותר צבעו בקליפי אגוז של ערלה וחזר וצבעו בקליפי אגוז של חולין מאן דאמר נותן טעם לפגם מותר אוף הכא מותר ומאן דאמר נותר טעם לפגם אסור אוף הכא אסור צבעו בקליפי אגוז של ערלה וחזר וצבעו בקליפי רימון של חולין ייבא כהדא עגולי דבלה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים רב הונא אמר כיני מתניתא הגדולים מעלים את הקטנים במשקל הקטנים מעלין את הגדולים במניין תמן מין במינו ברם הכא מין בשאינו מינו צבעו בקליפי אגוז של ערלה וחזר וצבעו בקליפי חולין מין אחד ייבא כהדא ר' יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות תמן הוא ראוי לחתכן ברם הכא אינו ראוי לחתכו מה דמי לה גזים גזיזות אמר רבי יוסי בי רבי בון מה דמי לה בגד גדול שצבעו על מנת לחתכו מיעבדיני' דורדסין אמר רבי יוחנן סממנין בסממנין בטילין במאתים מי צבעים במי צבעים בטילין ברוב אמר רבי בא בר ממל הניית ערלה בטילה ברוב מתני' פליגא על דרבי בא בר ממל תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק פתר לה קדירה בקדירות אמר רבי יוסי מיסבר סבר רבי בא בר ממל שמותר לעשות כן בתחילה לא לשעבר מיי כדון אם יש בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור שבו כדי לאסור אם אין בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אין בו כדי לאסור תמן תנינן אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנייה היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין וחרס הדרייני רבי זעירה בשם רבי ירמיה רבי מאיר היא דתני חרס הדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה מה נן קיימין אם כשנתנו בתבשיל דברי הכל אסור אם כשמכרו חוץ מדמי יין נסך שבו דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין כשנתנו על גבי תבשיל מהו לסמוך בו כרעי המיטה רבי לעזר אומר אסור רבי יוחנן אמר מותר רבי יונה בעי קומי רבי זעירא ההן בגד דתנינן הכא מהו לסמוך בו את המיטה ואיקפד לקיבליה אמר ליה אפילו למאן דאמר תמן מותר הכא אסור תמן אין איסורו ניכר ברם הכא איסורו ניכר אמר רבי חגיי כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דרבי יעקב בר אחא יתיב מתני בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ותנינן נטל הימנה כרכר אסור בהנייה ארג בו את הבגד אסור בהנייה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנייה ותנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו אמר רבי אחא בר יעקב רבי חגיי קשתיה רבי חגיי קיימה מיי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח יין מן הגוי ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הגוי