ירושלמי עירובין ה א

<< | ירושלמי · מסכת עירובין · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גידודיות גבוהין עשרה טפחים וכן גשרים נפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המדה כנגדה ועושין אותה כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות

הלכה א גמרא

בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין מאן דמר מאברין מוסיפין לה אבר מאן דמר מעברין כאשה עוברה תמן תנינן אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו מאן דמר יאותו (בראשית לד) אך בזאת נאות לכם מאן דמר יעותו (ישעיהו נ) לעת לעות את יעף דבר תמן תנינן לפני אידיהן ושמואל תני עידיהן מאן דמר אידיהן (דברים לב) כי קרוב יום אידם ומאן דמר עידיהן (ישעיהו מד) ועידיהם המה שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין ר' יוחנן בשם רבי הושעיה מוסיפין לה אבר תלה עינוי ואיסתכל ביה א"ל למה אתה מסתכל בי צריך לך צחק לך הפליג עליך תלת עשר שנין עבד עליל קומי רביה דלא צריך רבי שמואל בשם רבי זעירא אילולא דייו אלא שהיה מקבל פני רבו שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה ר' ברכיה ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא כתיב (שמות לג) ומשה יקח את האהל וגו' כמה הוה רחיק רבי יצחק אמר מיל והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא (שם) והיה כל מבקש ה' מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה רבי חלבו ר' חונה בשם רב כתיב (מלכים ב ה) ויאמר אליהו התשבי וגו' והלא אליהו טירונין לנביאים היה אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו עמד לפני השכינה ר' חלבו בשם אילן דבית שילה אפילו אליהו מבקש מים לפניו היה אלישע נותן על ידיו מה טעמא (מלכים ב ג) פה אלישע בן שפט אשר למד תורה אין כתיב כאן אלא אשר יצק מים על ידי אליהו כתיב (שמואל א ב) והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי והלא לא משרת אלא לפני עלי אלא מלמד שכל שירות ששרה לפני עלי רבו כילו שרת לפני שכינה תני רבי ישמעאל (שמות יח) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה ר' יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן מאיכן מעברין כנגד השקוף עד אלפין אמה אמר רבי יוסה לרבי יסא בר אחא לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפילו כמה א"ל אוף אנא סבר כן א"ל ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן גו פגום אמר רב נחמן עד ראשה דמדינתא מילתיה דרבי שמעון אמר כן דמר רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י בורגנין מהו ליתן פגום לפגום מילתא דרבי שמעון בן לקיש אמרה כן נותנין פגום לפגום דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים והקצרין נתון בתוך שבעים ושיריים לאצטדין ובית מעון נתון בתוך שבעים ושיריים לקצרים ואין תמשח מן פיגמא לית נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים ואין תימשך מן פחורתה נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים מהו ליתן עיבור לעיבור מילתא דר"ש בן יוחי אמרה כן נותנין עיבור לעיבור דמר ר' שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטיבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין כאן להילוך וכאן לעיבור רבי אחא אמר איתפלגון רבי חייה רובה ובר קפרא חד אמר הדא דאת מר בעיר גדולה אבל בעיר קטנה לא תהא התוספת יתירה על העיקר וחורנה אמר בין גדולה בין קטנה דו ואלפים א"ר פינחס מעשה בתלמיד וותיק למד עיבורו בשלשה שנים ומחצה לפני רבו ובא ועיבר את הגליל ולא הספיק לעבור את הדרום עד שנטרפה השעה רבי בא רב יהודה בשם רב עיר שהיא בנויה כמין קשת אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ארבעת אלפים אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמר רבי אחא סבר רבי שמואל אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר רבי בא בשם רב יהודה היתה עיר אחת גדולה ויש בה חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות ואם לאו רואה אותו כמפולש רבי בא אמי בר יחזקאל בשם רב עיר שהיא בנויה על שפת הנחל אם יש בינה לנחל ארבע טפחים מודד מן החומה שלשה מודד משפת הנחל החיצונה ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים מה נן קיימין אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש מודד משפת הנחלת החיצונה אם מתוך ארבע מודד מן החומה אלא אם כן אנן קיימין משלש ועד ארבע רב אמר עיר שהיא בנויה אוהלים כל אחד ואחד מודד מאהלו היו שם שלשה צריפין ושלשה בורגנין מודד מן החיצון התיב אסי והכתיב (דברים כג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה היאך היו נפנין לחוץ רבי חייה בריה דרבי שיבתיי מקשי היאך היו יוצאין לבית מדרשו של משה משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין אמר רבי יוסה מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור כמי שהיו חונין לשעה אמר רבי יוסי בי רבי בון מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לעולם עליה אמר רבי אבין משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין מרבעה ריבוע עולם כדי שיהא מערבה למערבו של עולם ודרומה לדרומו של עולם אמר רבי יוסה אם אין יודע לכוין את הרוחות צא ולמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז אלו פני המערב והשאר צפון ודרום הדא הוא דכתיב (קהלת א) הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אלו פני המזרח והמערב ניחא בשילה ובבית העולמים דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז שבעה שמות נקראו לו שער סור שער היסוד שער חריסית שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון שער סור ששם היו טמאים פורשין הדא הוא דכתיב (איכה ד) סורו טמא קראו למו שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה שער חריסית שהוא מכוין כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה היתה בבית העולמים ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות א"ר אחא ארון היה מכוין להם את הרוחות הדא הוא דכתיב (במדבר י) ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון (במדבר י) והקימו בני מררי את המשכן עד בואם בני קהת שעליהן היה הארון נתון כיצד היו ישראל מהלכין במדבר רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה חד אמר כתיבה וחרנה אמר כקורה מאן דמר כתיבה (שם) כאשר יחנו כן יסעו מאן דמר כקורה (במדבר י) מאסף לכל המחנות לצבאותם מאן דמר כקורה ומה מקיים כתיבה כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתן על פי הדיבור אף בנסיעתן על פי הדיבור ומאן דמר כתיבה מה מקיים כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו הה"ד (במדבר י) מאסף לכל המחנות לצבאותם תני בשם רבי יודה אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה בעי רב הושעיה אויר חצר מהו שימוד עמה נישמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחד נמדד עמה משתי רוחות אין נמדד עמה ר' אבין בשם רב יהודה כשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמהם אם כשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לדירה וכשהוא מודד לא יהא מודד מן האמצעי מפני שהוא מפסיד אלא מן הקרנות