ירושלמי עירובין ב א
<< | ירושלמי · מסכת עירובין · פרק ב · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה א משנה
[עריכה]עושין פסין לביראות ד' דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר של ארבע ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת
הלכה א גמרא
[עריכה]לפי שהפרוץ רבה על העומד הוא עושה דיומדין אבל לא פשוטין אוף הוא מוכיח על עצמו משום הולכת הבאר ר' זעירא בשם ר' אלעזר הגיעוך סוף תחומי שבת עד איכן הן שאם עשה כן במקום אחר וחזר וזרק ד' אמות בר"ה חייב א"ר יוסה לפי שבכל מקום עומד רבה על הפרוץ וכאן היקלתה עליו שיהא הפרוץ רבה על העומד החמרתה עליו בדבר אחר שבכל מקום עושה פס של ד' טפחים וכאן עושה פס של ו' טפחים רב ירמיה בשם רב לא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד רב אבין אמר בשעת עולי רגלים ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מפני עולי רגלים א"ר עזרא קומי ר' מנא מתני' אמרה כן עושין פסין לביריות בזמן הזה והא תנינן ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול כו' מפני מה ממלין מבאר הקר בגלגל בי"ט אלא בשעה שעלה ישראל מן הגולה וחנו על אותה הבאר והתנו עמהן הנביאים שביניהן שיהו ממלין מבאר הקר בגלגל בי"ט לא כל בארות הקר התירו אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד כמה דאת אמר תמן מה שהותר הותר וכה שהותר הותר ר' אבדימא דחיפא הורי בחיפא ר' ירמיה הורי בחלף בפסי ביראות בזמן הזה הוון בעיי מימר ר"מ יודה לר' יודה רבי יודה לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר' יודה ר"מ אית ליה דיומדין פשוטין ואת אמר הכין מתוך שאת עושה דיומדין אבל לא פשוטין אף הוא סבור לומר שמא מחיצת שבת כך הוא והוא הולך ועושה כן במקום אחר ומתחייב רבי אחא בשם רבי חיננא לא דין מודי לדין ולא דין מודי לדין א"ר מנא אע"ג דלא א"ר יוסה דכי הדא מילתא אמרה דכוותה ר' בון ור' בון בעון קומי ר' זעירא כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט א"ל פחות משלשה כסתום יותר מששה הופלג אלא כן אנן קיימין מג' ועד ארבעה אין תימר ר"מ יודה לר' יודה ויעשה כדיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט א"ר בא בר ממל לא נצרך ר"מ לפשוטים אלא בשיטת ר' יודה א"ר יוסה ואפילו משיטתיה מ"מ אין העומד רבה על הפרוץ מכיון שהעומד רבה על הפרוץ צריך פשוט היתה אבן אחת גדולה רואין שאם תיחלק ויש בה ששה לכאן וששה לכאן נידון משום דיומד אית תניי תני שאם תיחקק הוון בעיי מימר מאן דמר שאם תיחקק מודד מבפנים מאן דמר שאם תיחלק מודד מבחוץ א"ר יוסה ולא עוד בקליפת השום החיצונה את עתיד להעמידה הווי לא שנייא בין כמאן דאמר שאם תיחלק בין כמאן דמר שאם תיחקק מודד מבפנים מאן דמר שאם תיחקק בעגולה ומאן דמר שאם תיחלק במרובעת תדע לך שהוא כן דכן תנייה מתיב לחבריה אין בין דברי לדבריך אלא שאתה אומר בעגולה ואני אומר במרובעת היה שם חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה ויש בו ששה לכאן וששה לכאן נידון משום דיומד לא סוף דבר חריץ אלא אפי' גבשושית מקצתו חריץ ומקצתו גבשושית היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלשה ויש בהן ששה לכאן וששה לכאן נידונין משום דיומד שלשה וקשר גמי מלמעלן מהו שיציל משום פיאה כלום פיאה מצלת עד שתהא מוכחת מכל צדדיה אלא בהין דעגלין כסתום הוא היך מה דאת אמר תמן רואין שאם תיחלק ויש בה ששה לכאן וששה לכאן נידונת משום דיומד ומר אוף הכא כן תמן עד קליפת השום החיצונה את עתיד להעמידה והכא מה אית לך אם אומר את כן בטלתה הלכות פיאה הכותל והאילן ואישות קנים נידונין משום דיומד עלו מאיליהן מטלטלין בהן עד בית סאתים עשאן ביד מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כוריים היתה באר אחת גדול לחצייה עשה ולחצייה לא עשה לחצייה שעשה מותר ולחצייה שלא עשה אסור היו שתים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן מה צריכה ליה כשהיו שנים ממלין אבל אם היה אחד ממלא נידון לכאן ולכאן חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר הא שתים אסור א"ר בא לא סוף דבר שתי חצירות אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים סבריא מימר בשלא עירבו הא אם עירבו מותרין רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונא אפי' עיריבו אסורות שאין עירוב עושה אותן אחת רב הונה כדעתיה דאיתפלגון מבוי שצידו אחד עכו"ם וצידו אחד ישראל רב הונה בשם רב אמר אם עיריבו דרך פתחים העכו"ם אוסר עליהן אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן אפילו עיריבו דרך חלונות אין העכו"ם אוסר עליהן ואפי' דיסבור רב הונא כר' יוחנן תמן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור תמן שמא למחר תחרב הבאר אף הוא סבור לומר שמא עירוב מועיל בפסי ביראות ואין מועיל עירוב בפסי ביריות א"ר יוסי בי ר' בון לא התירו פסי ביריות אלא למלאות בהן מים בלבד באו מים בשבת כבר נכנסה שבת באיסור חרבה הבאר כבר נכנס שבת בהיתר ר' יונה אמר ר' נסא שאל מהו לטלטל בין הפסים נימר אם יש בין זה לזה ד' טפחים כאיסקופה אסורה ואם לאו כאיסקופה מותרת מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף תני ישנן כעשר אמות דברי ר"מ ר' יודה אומר כשלש עשרה וכארבע עשרה פדא אמה מחצה ואמה ביניין