ירושלמי עירובין ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת עירובין · פרק ז · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנה[עריכה]

מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד אלו מאכילין מיכן ואלו מאכילין מיכן נתמעט התבן מעשרה טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים

הלכה ה גמרא[עריכה]

א"ר לעזר כיני מתניתא אלו ממלאין קופתן מיכן ומאכילין ואלו ממלאין קופתן מכאן ומאכילן א"ר חגיי כד הוינן יתבין קומי מנחם הוין אמרין שלא תאמר אינו כסותר אוהלים אלא כסומך אוהלים שאם היה התבן מרודד שהוא סומכו לצידי הקופה רב הושעיה בעי עשאו לסדין וסמכו לכסא מהו נאמר כאן לשעה ונאמר כאן לשהות תני מתבן שבין שתי חצירות זה פותח פתחו מיכן ומאכיל וזה פותח פתחו מיכן ומאכיל נתמעט התבן מעשרה טפחים שניהן אסורין עד שיערבו לפיכך אם רצה אחד מהם לסתום את פתחו ולבטל רשותו הוא אסור וחבירו מותר חריץ שבין שתי חצירות הדא אמרה שאין מבטלין מחצר לחצר הדא אמרה אפילו לא עירבו הדא אמרה אפילו לא כיניינו הדא אמרה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת הדא אמרה לזה בפתח ולזה בפתח שניהם אסורים וכן הבית שבין שתי חצירות ודלא ר"מ דאמר בית הנעול אסור