ירושלמי עירובין ו
מתוך: ירושלמי עירובין ו א (עריכה)
הלכה א משנה
[עריכה]הדר עם העכו"ם בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב ה"ז אוסר עליו רבי ליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה
הלכה א גמרא
[עריכה]חצר של עכו"ם כדיר וסהר של בהמה מתיבין רבנין לר' אליעזר בן יעקב אילו ישראל ובהמה שהיו דרים בחצר שמא אין הבהמה אוסרת כשם שהבהמה אוסרת כך העכו"ם אוסר מתיב ר' אליעזר בן יעקב לרבנין אילו ישראל ובהמה שהיו דרין בחצר מה הבהמה אוסרת כשם שאין הבהמה אוסרת כך העכו"ם אינו אוסר ר' יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' יוחנן הלכה כר' יוחנן בן נורי ר' הושעיה בעי מה צריכה כהדא דתני ר' אליעזר בן יעקב אומר ברם כרבנין חלוקין על ר' יוחנן בן נורי
מתוך: ירושלמי עירובין ו ב (עריכה)
הלכה ב משנה
[עריכה]אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלם אמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם ר' יהודה אומרו בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם
הלכה ב גמרא
[עריכה]ר' אחא ר' חיננא בשם כהנא אין הלכה כר יהודה דלא כן מה אנן אמרין ר' יודא וחכמים תהא הלכה כר' יודה אלא בגין דמר ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות עירובין ומדר' יצחק בר נחמן בשם ר"י בן לוי הלכה כר' יוחנן בן נורי וקשיינן עלה לא כן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שמיקל בהלכות עירובין ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כר' יוחנן בן נורי וקשיינן עלה סברין מימר ביחיד אצל יחיד אבל יחיד אצל חכמים לא אתא ר' יעקב בר אחא ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים חלוקין עליו וכא תהא הלכה כרבי יודה אפילו חכמים חולקין עליו רבי ירמיה בשם רב חצר שיש לה שני פתחים וישראל ועכו"ם דרין בתוכה בישראל את מהלך אחר הרגיל ובעכו"ם את מהלך אחר שאינו רגיל היה ישראל מיכן וישראל מיכן ועכו"ם באמצע אחד ישראל ואחד עכו"ם הולכין אחר הרגיל ביטל רשותו הרגיל נעשה שאינו רגיל רגיל השכיר רשותו הרגיל נעשה שאינו רגיל רגיל עירב שאינו רגיל לא הותר הרגיל גר תושב ועבד תושב מומר בגילוי פנים הרי הוא כעכו"ם לכל דבר אית תניי תני הקוסטר אוסר מיד ואכסניא לאחר שלשים אית תני הקוסטר אוסר לאחר שלשים ואכסניא אינה אוסרת לעולם מאן דמר הקוסטר אוסר מיד ברגיל ואכסניא לאחר שלשים בשאינו רגיל ומאן דמר הקוסטר אוסר לאחר שלשים באילין ברשות ואכסניא אינה אוסרת לעולם באילין דעיילין דלא ברשות רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר ביטול רשות ביניהון רבי מאיר אומר יש לו ביטול רשות ורבנן אמרין אין לו ביטול רשות ר"מ אומר יש לו ביטול רשות ואת אמר מהרו אע"ג דר"מ אומר יש לו ביטול רשות מודה הוא שזכו במבוי תחילה ותני כן מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי ר"מ בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר כיני מתניתא אינו אוסר רבי אחא בשם רבי חיננא כל עמא מודיי שיש לו ביטול רשות מה פליגין לחזור בו ר' מאיר אומר מבטל רשותו וחוזר בו ורבנין אומרים מבטל רשותו ואינו חוזר בו ר"מ אומר מבטל רשותו וחוזר בו ואת אמר מהרו אע"ג דר"מ אומר מבטל רשותו וחוזר בו מודה הוא שזכו במבוי תחילה ותני כן מפני שהוא מבטל רשותו כישראל דברי ר"מ בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר כיני מתניתא אינו אוסר
מתוך: ירושלמי עירובין ו ג (עריכה)
הלכה ג משנה
[עריכה]אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו ולהם שלהם מותרין לו ולהן נתנו לו רשותן הוא מותר והן אסורין היו שנים אוסרין זה על זה שאחד נותן רשות ונוטל רשות ושנים נותנין רשות ואינן נוטלין רשות
הלכה ג גמרא
[עריכה]שלהם מותרין לו ולהם שביטל רשותו מהו שתחזיר חלילה תלמידוי דרב בשם רב חוזרת חלילה שמואל אמר אין חוזרת חלילה מתניתא פליגא על שמואל שלהן מותרין לו ולהם שביטל רשותו והתנינן נתנו לו רשותן הוא מותר והן אסורין פתר לה לצדדין היא מתניתא תני אחד שלא עירב נותן רשות לשני' שעירבו ואין שנים שעירבו נותנין רשות לאחד שלא עירב ולא שנים שעירבו נותנין רשות לשנים שלא עירבו ולא שנים שלא עירבו נותנין רשות לשנים שעירבו ואין שנים שלא עירבו נותנים רשות לשנים שלא עירבו הכל נותנין רשות ונוטלין רשות חוץ משנים שלא עירבו שהן נותנין רשות ואינן נוטלין רשות רב חסדאי אמר עשרה ישראל שהיו דרין בבית אחד כל אחד ואחד צריך לבטל רשותו א"ר יסא עשרה עכו"ם שהיו דרין בבית אחד כל אחד ואחד צריך להשכיר רשותו א"ר בא מעשה באשתו של פרסי אחד שהשכירה חצר שלה שלא מדעת בעלה אתא קומי ר' שמואל ושרא סברין מימר אפילו שמשו ולקיטו הלכה ישראל מבטל והעכו"ם משכיר ויבטל הוא העכו"ם חזר הוא בו מעתה אפילו משכיר חזר הוא בו מיכן והילך בגזל הוא משתמש עד איכן ייבא כיי דמר רבי יסא בשם ר' מנא בר תנחום ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחות מש"פ מילתיה דרבי יעקב בר אחא אמר אפילו באגוז אפילו בתמרה רבי יעקב בר אחא כד הוה נפק לאכסנייא אין הוה משכח מיעבד תקנה הוה עבד ואין לא מבדר מנוי יהב חוטרא הכא סנדלא הכא דייסיקיא הכא א"ר מתניא הדא דתימר בשהיה פונדקי עכו"ם אבל אם היה פונדקי ישראל אינו חשוד לטלטל
מתוך: ירושלמי עירובין ו ד (עריכה)
הלכה ד משנה
[עריכה]מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך מי שנתן רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר עליו דברי ר"מ ר' יהודה אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר
הלכה ד גמרא
[עריכה]כן היא מתניתא מאימתי מבטלין רשות ב"ש אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך כיני מתניתא בית הלל אומרים משתחשך דל כן הוא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל מי שנתן רשותו והוציא כיני מתניתא מי שביטל רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר כיני מתניתא אינו אוסר תני שנים שהיו שותפין בחצר ומת אחד מהן ונפל הבית ירושה לאחד מן השוק עד שלא חשיכה הרי זה אוסר משחשיכה אינו אוסר ר' אחא בשם רבי חיננא דבית שמאי הוא דבית שמאי אומרים אין מבטלין רשות משתחשך ובית הלל אומרים מבטלין רשות משתחשך א"ר יוסה בי ר' בון מכיון שמת אין ביטול רשות גדול מזה הרי שהיה לאחד מן השוק בית עמהן בחצר ומת ונפל הבית ירושה לאחד מהן עד שלא חשיכה הרי זה אוסר משחשיכה אינו אוסר עוד היא דבית שמאי דבית שמאי אומרים אין מבטלין רשות משתחשך ובית הלל אומרים מבטלין רשות משתחשך מהו לבטל רשות משתחשך ר' חייה ר' יסא רבי אימא סלקון לחמתה דגדר שאלון לרבי חמא בר יוסף ושרא שמעון ר' יוחנן ומר יפה עשיתם שמע ר"ש בן לקיש ומר לא עשיתם יפה מה פליגין ר' זעירא אמר לא פליגין מאן דמר יפה עשיתם ששכרתם ומאן דמר לא עשיתם יפה שטילטלתם רבי בא אמר פליגי מאן דמר יפה עשיתם ששכרתם ושטילטלתם מאן דמר לא עשיתם יפה לא ששכרתם ולא שטילטלתם ר' בא בעי אף לענין מחיצות כן היך עבידא היו שנים ועירבו עירבו אחד ובא העכו"ם והוסיף כבר נכנסה שבת באיסור היו שלשה ועירבו שני עירובין ובא העכו"ם ופחת כבר נכנסה שבת בהיתר חייליה דרבי בא מן הדא כל שבת שנכנסה בהיתר מותר באיסור אסור חוץ מן המבטל רשות ומ"ד חוץ מן המבטל ומן המשכיר מהו לשכור רשות מן הפונדיק ר' חיננא ור' יונתן סלקין חמתה דגדר אמרין נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן אתא רבי נתן דרומה ושאלון ליה ושרא שמע רשב"ל ואמר מאחר שהעכו"ם בא ומוציאנו לא עשינו כלום שמעון בר בא א"ר יוחנן בעי מעתה אין בתינו שלנו רבי יוסטי בי ר' סימון בשם ר' בייתוס אין בתינו שלנו לדור עמנו הא לצאת אין מוציאין אותנו ובפונדק מוציאין אותנו
מתוך: ירושלמי עירובין ו ה (עריכה)
הלכה ה משנה
[עריכה]בעל הבית שהיה שותף לשכנים לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב
הלכה ה גמרא
[עריכה]ר' בא בשם רבי יהודה בדרך הארץ שנו לזה ביין ולזה ביין הואיל ואינו מקפד על תערובתו אין צריך לערב לזה ביין ולזה בשמן הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב ר' בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב בנתונין בכלי אחד היא מתניתא א"ר זריקן טעמא דר' שמעון שכן דרכן לשתותן אניגרון תני ר' אלעזר בן תדאי אומר בין כך ובין כך אסורין עד שיערבו ר' אחא בשם רב הלכה כר"א בן תדאי ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעירא אתיא דר"א בן תדאי כר"מ היידן ר' מאיר אמר רבי מנא רבי מאיר דו אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי מאיר דו אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו על דעתיה דר' מנא כרבי זעירא על דעתיה דרב כרב מאיר ר' זעירא בשם ר' יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרב מאיר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר
מתוך: ירושלמי עירובין ו ו (עריכה)
הלכה ו משנה
[עריכה]חמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד ב"ש אומרי' עירוב לכל חבורה וחבורה וב"ה אומרים עירוב אחת לכולן ומודין שאם מקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה
הלכה ו גמרא
[עריכה]טריקלין לפניהם כחצר של בתים היו שם פפיליונות כמי שהן בתים מה נן קיימין אם בשהיו פפיליונות מגיעות עד הקורות כל עמא מודיי שהן מערבין עירוב לכל חבורה וחבורה אין שם פפיליונות מגיעות עד הקורות כל עמא מודיי שמערבין עירוב אחד לכולן אלא כן אנן קיימין כשהיו פפיליונות גבוהות עשרה שוין שאם היו שותפין בעיסה ובתבשיל שהן מערבין עירוב אחד לכולן רבי שיין בעי מעתה אפילו מקצתן שרויין בחדרים או בעליות רבי בא בשם רב יהודה שתי בתים זה לפנים מזה עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב עירב החיצון הפנימי צריך לערב אמר רבי פינחס אף במצרים חליפין נתן על הפנימי צריך ליתן על החיצון נתן על החיצון אינו צריך ליתן על הפנימי רבי יעקב בר אחא ר' אבהו בשם ר' יהושע בן לוי אפילו לא עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב למה נעשה בית שער מילתיה אמרה אין בית שער ליחיד מילתיה דרב אמרה יש בית שער ליחיד דמר רבי בא בר יהודה בשם רב הדא דתימר בבית שער יחיד אבל בבית שער של רבים הרי זה עירוב והדר שם הרי זה אוסר עליו ר' בא בשם רב יהודה בשני בני אדם אחד שיש לו רשות ואחד שאין לו רשות עירב זה שיש לו רשות הותר זה שאין לו רשות עירב זה שאין לו רשות לא הותר זה שיש לו רשות
מתוך: ירושלמי עירובין ו ז (עריכה)
הלכה ז משנה
[עריכה]האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וישינין בבתיהן צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב ביטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחד אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב
הלכה ז גמרא
[עריכה]עיקר דירה איכן היא ר' יונה אמר אתפלגון רב ושמואל חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דתני שמואל למעל' מי' שבות הוי דו אמר במקום פיתן מתניתא פליגא על שמואל האחים שהיו אוכלין וכו' רב חייה בר אשי בשם רב במקבלי פרס מאביהן היא מתניתא מכל מקום אינן שותפין במה שהן אוכלין אמר רבי בא אסברי רבי שמואל שאין אביהן זכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד מעתה אפילו אין עירב בא אצלן עשו אותו כבית שמניחין בו את העירוב שמואל אמר הוא ובניו ובני ביתו מערבין בככר אחד מה ופליג תמן הוא אמר במקום פיתן והכא אמר הכין פתר לה כשהיו שנים שותפין בו ותייא כיי דמר ר' אחיא ב"ר זעירא מערבין בחצי ככר ותנינן אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ותימר הכין פתר לה כשהיו שנים שותפין בו בית שמניחין בו את העירוב ר' יעקב בר אחא דמכת אימית א"ר יסא לר' אבהו תני לה ותנא לה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין רבי המנונא אמר בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום ר' חסדאי אמר נעשו כשותף א"ל א"ר המנונא מליהון דרבנין לא שבקין לך דאיתפלגון מבוי שצידו אחד עכו"ם וצידו אחד ישראל רב חונה בשם רב אמר עירבו דרך פתחים העכו"ם אוסר עליהן אבא בר חונה בשם ר' יוחנן אפי' עירבו דרך החלונו' אין העכו"ם אוסר עליהן אין תימר בשותף הוא ייסר רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן בני המבוי שנתנו עירובן בשני מקומות אם מבלי מקום הרי זה מותר אם בשביל לחלוק עירובן אסור ר' יוסה מיקל לה הוא דאמרה עיגול הוא דרב ר' יוסי בי ר' בון מברך עלוי בלילי שובתא לומר שנעשה בו מצוה תמן תנינן מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום א"ר אבון בדייר ישן הוא מתניתא
מתוך: ירושלמי עירובין ו ח (עריכה)
הלכה ח משנה
[עריכה]חמש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי שכח אחד מבני החצר ולא עירב מותרין כאן וכאן מבני המבוי ולא נשתתף מותרין בחצירות ואסור במבוי שהמבוי לחצירות כחצר לבתים
הלכה ח גמרא
[עריכה]ואסורין במבוי שהמבוי לחצירות כחצר לבתים מפני שהן פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי אבל אם היו פתוחות זו לזו ואינן פתוחות למבוי אפילו עירבו אסורות א"ר יסא דר' עקיבה היא דר"ע אמר דריסת הרגל אוסר עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מתניתא דר"מ דר"מ אמר על ידי עירוב ועל ידי שיתוף נהגו הכל כר"מ ר' זעירא בשם ר' יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כר"מ בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ובשם ר' אלעזר אע"ג דר"מ אמר יש לו ביטול רשות מודה שאם שכח אחד מהן ולא עירב שהוא יסמך על שיתופו מאן אית ליה על ידי עירוב ועל ידי שיתוף לא ר"מ דר"מ אמר ע"י עירוב וע"י שיתוף א"ל מה את משכח עלייהו הילכות עירובין ר' אחא ר' אילא ייבא כחד מינהון דחד מינהון אמר שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף אי זו היא חצר שאינה צריכה שיתוף זו חצר רוגלת והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין אף הוא סבור לומר שמא עירוב מועיל בלא שיתוף ואין עירוב מועיל בלא שיתוף וחורנה אמר שמא ילך לחצר שכבר שיתוף והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין אף הוא לא מערב ולא משתתף פשיטא מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי מערבין בחצירות אם רצו להשתתף במבוי אינן משתתפין ואם נשתתפו במבוי אם רצו לערב מערבין ותני מערבין ומשתתפין כאחת דברי ר"מ וחכ"א מערבין בחצירות או משתתפין במבוי אם מערבין בחצירות מותרין בחצירות ואוסרין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן אמר להן אף אתם משכחין עלינו הילכות עירובין שהמבוי לחצירות כחצר לבתים כמה חצירות יהיו במבוי רב ושמואל תריהון אמרין אין פחות משתי' ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אפילו חצר מיכן ובית מיכן וחנות מיכן רב נחמן בר יעקב בעי מבוי אין פחות משני חצירות חצר אין פחות משני בתים מבוי שארכו ורחבו שוה אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהא ארכו יותר על רחבו והוא א"ל כל שהוא הכן דרייא דארעא דישראל מרבען א"ר יסה עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו ר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' לעזר אומר יפלו לנדבה בעון קומי מהו לבטל רשות מחצר לחצר אמר לון מבטלין רשות מחצר לחצר בעון קומוי ר' יסא היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצר ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי ובשבת שואלין לה ולא אגיבון דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי מטלטלים אותן במבוי רב אמר אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות אמר רבי יוסה בי רבי בון רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה ר' יוחנן דו אמר קורה מתרת בלא שיתוף הוי דו אמר מטלטלין בכל המבוי רב דו אמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הוי דו אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות על דעתיה דר"י לאי זה דבר משתתף בכל המבוי א"ר יוסה בי ר' בון כדי לעשות כל הרשיות כאחת פשיטא נסמכין על שיתופי המבוי מהו ליסמך על שיתופי חצירות רבי יעקב בר אחא ורבי זעירה תריהון חד בשם מר עוקבן וחד בשם רב נחמן בר יהודה נסמכין על שיתפוי חצירות בשבת הראשונה מדוחק ר' יוסה בי רבי בון בשם רב יהודה כדין אנשי בר דליה שאינן מקפידין על פרוטתן רבי בא בשם רב יהודה ואפילו לא כגון אנשי בר דליה שאין מקפידין על פרוטתן תני מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת אתא עובדא קומי שמואל ואמר מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום מותר הדא אמרה ואפילו מסובין באויר חצר הדא אמרה אפי' לא עירבו הדא אמרה ואפילו לא כיוונו הדא אמרה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת הדא אמרה נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק פשיטא עירוב צריך בית שיתוף מהו שיהא צריך בית מילתיה דרב אמרה עירוב צריך בית מילתיה דשמואל אמר שיתוף צריך בית מתניתא דשמואל פליגא עלוי שיתוף נותנו בבית שער ר' בון בר חייה ר' אבהו בשם ר' יוחנן נותנו בין באויר חצר בין באויר מבוי
מתוך: ירושלמי עירובין ו ט (עריכה)
הלכה ט משנה
[עריכה]שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה ר"ע אוסר את החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרת
הלכה ט גמרא
[עריכה]א"ר יוסה דר"ע היא דר"ע אמר דריסת הרגל אוסרת א"ר לא בשם ר' ינאי דריסת הרגל אסורה ואוסרת