ירושלמי סנהדרין ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ח · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ו משנה[עריכה]

ברח עד שלא נגמר דינו ואח"כ הקיף זקן התחתון פטור ואם משנגמר דינו ברח ואח"כ הקיף זקן התחתון חייב

הלכה ו גמרא[עריכה]

אמר רבי יאשיה סח לי זעירה משם אנשי ירושלים שלשה הן שאם ביקשו למחול מולין ואילו הן סוטה ובן סורר ומורה וזקן ממרא על פי בית דין סוטה ולא מתניתא היא שבעלה אינו רוצה להשקותה סברי מימר עד שלא נכתבה המגילה אתא מימר ואפילו משנכתבה המגילה ובשלא נמחקה המגילה אבל אם נמחקה המגילה לא בדא בן סורר ומורה ולא מתני היא היה אביו רוצה ואמו אינו רוצה אמו רוצה ואביו אינו רוצה סברין מימר עד שלא עמד בדין אתא מימר לך ואפילו עמד בדין בשלא נגמר דינו אבל אם נגמר דינו לא בדא זקן ממרא הדא דתימר שלא להורגו אבל להחזירו לא היו מחזירין אותו למקומו וכשבאתי אצל ר יהודה בן בתירה לנציבין על שנים הודה לי ועל אחד לא הודה לי על זקן ממרא לא הודה לי כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל מה טעמון דבית שמאי הבא לי בעלי ואני שותה מה טעמון דבית הלל הואיל ואין כאן בעל להשקותה החזירתה התורה לספיק וספיק לספיק וספיקה לחודיה תמן תנינן הפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה תני הפוגמ לא הפוחתת כיצד היתה כתובתה מאתים והיא אומרת מנה נפרעת שלא בשבועה מה בין הפוגמת ומה בין הפוחתת א"ר חנינה פוגמת בא משא ומתן בנתיים פוחתת לא בא משא ומתן בנתיים ר ירמיה בעי כמה דתימר תמן ועוד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה ודכוותה ועד אחד מעידה שהוא פחותה לא תיפחת אלא בשבועה אמר ר יוסי בשעה שעד אחד מעידה שהיא פרועה אינו מכחיש שנים ובשעה שמעיד שפחותה מכחיש את שנים תני והנפרעת שלא בפניו לא תיפרע אלא בשבועה ונפרעים מאדם שלא בפניו א"ר ירמיה תיפתר בשטר שהריבית אוכלת בו ובית דין גובין רבית תיפתר שערב לו מעכו"ם והתני יורש שפגם אביו שטר חוב הבן גובה בלא שבועה בזה יפה הבן מכח האב שהאב אינו גובה אלא בשבועה אמר ר לעזר ונשבע שבועת יורש שלא יפקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרועה הא אם נמצא פרועה רב הושעיה בעי מתניתא דבית שמאי דבית שמאי אומרים נוטלת כתובה ולא שותה א"ר יוסי טעמון דבית שמאי הבא לי בעלי ואני שותה ברם הכא בדין היה אפילו אביו לא ישבע תקנה תיקנו בו שישבע בו תיקנו ובבנו לא תיקנו מכיון שמת העמדת את בנו על דין תורה נתחייב אביו שבועה בבית דין ומת אין בנו גובה דלא כן מה נן אמרין יש אדם מוריש שבועתו לבנו אמר ר בא הכין איתאמרת פגם אביו שטרו בבית דין ומת אינו גובה רב חסדא בעי בגין דהליך תרתין פסיען הוא מפסיד אילו פגמו חוץ לבית דין את מר גובה מפני שפגמו בבית דין את מר אינו גובה