ירושלמי סנהדרין ו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ו · הלכה י | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה י משנה[עריכה]

נתעכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובין באין ושואלין את שלום העדים ואת שלום הדיינין כלומר דעו שאין בלבינו עליכם שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אלא אוננים שאין אנינה אלא בלב

הלכה י גמרא[עריכה]

תני בראשונה היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן במהמורות נתעכל הבשר היו מלקטין אותן קוברין אותן בארזים אותו היום מתאבל ולמחר היה שמח לומר שיניחוהו אבותיו מן הדין ולא עוד אלא היו קוברין אותן בפני עצמן הנסקלין בנשרפין והנהרגין בנחנקין הוא שדוד אומר אל תאסוף עם חטאים נפשי הנסקלין והנשרפין ועם אנשי דמים חיי הנהרגין והנחנקין ר אבהו מטתיה אונס אזל ליה חד מיניק עלון ר יונה ור יסי מי חמי ליה אפין מאימתי עליה לא אמרין ליה מילא דאורייא אמר לון משגחין רבנן מימר מילא דאורייא אמרו ליה אשגח מרן אמר לון מה אם רשות שלמטן שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת ומשוא פנים ומקח שוחד והיום עודינו ומחר איננו נאמר בה הקרובין באין ושואלין שלום הדיינין והעדים לומר שאין בליבנו עליכם כלום שדין אמת דנתם רשות של מעלן שאין בה לא כזב ולא שקר לא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד והוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה שחייבים אנו לקבל עלינו מידת הדין ואומר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך