ירושלמי סנהדרין ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ו · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

כל הנסקלין נתלין דברי רבי ליעזר וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ דברי ר ליעזר וחכמים אומרים האיש נתלה ואין האשה נתלית א"ר אליעזר מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון אמרו לו שמונים נשים תלה ואין דנין שנים ביום א

הלכה ו גמרא[עריכה]

מה טעמא דר ליעזר מה מגדף שנסקל נתלה אף אני אביא שאר כל הנסקלין שיהו נתלין מה טעמא דרבנן מה המגדף על ידי שפשט ידו בעיקר נתלה אף אני ארבה שאר כל הפושטין ידיהן בעיקר להיות נתלין אית תניי תני יהודה בן טבאי נשיא אית תניי תני שמעון בן שטח נשיא מאן דמר יהודה בן טבאי נשיא עובדא דאלכסנדריאה מסייע ליה והוון בני יורשלם כותבין מירושלם הגדולה לאלכסנדריאה הקטנה עד מתי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת עגומה בביתי מאן דמר שמעון בן שטח נשיא עובדא דאשקלון מסייע ליה תרין תלמידין הוו באשקלון אכלין כחדא ושתין כחדא ולעיין באורייתא כחדא מית חד מינון ולא אתגמל חסד מי בר מעיין מוכס ובטילת כל מדינתא מיגמליניה חסד שרי ההוא תלמידא בכי ואמר ווי דילמא לית לשונאי ישראל כלום איתחמי ליה בחילמיה ואמר לא תיבזי בני מריך דין עבד חד זכו ואזל בה ודין עבד חד חובה ואזל בה ומה חובה עד חס דלא עבד חובה מן יומוי אלא זימנא חדא הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד ומה זכו עבד בר מעיין מוכס חס ליה דלא עבד זכו מן יומוי אלא זימנא חדא עבד אריסטון לבולבוטייא ולא אתון אמר ייתון מסכיני וייכלוניה דלא ליקלקל ואית דמרין הוה סגי באורחא והוה תחות שיחיה חד עגול ונפל ונסתיה חד מסכן ולא מר ליה מידי בגין דלא מסמקא אפוי וחמא ההוא תלמידא גו גנין גו פרדיסין גו מבועין דמיא וחמא לבר מעיין מוכס קיים על גוף והדא בעי ממטי מיא ולא מטי וחמא למרים בת עלי בצלים תלייא בחיטי ביזיא ואית דמרין תירעת גיהנם קביעת גו אודנה אמר לון עד אימת כדין אמר ליה עד דייתי שמעון בן שטח נסבין לה מן גו אודנה ויהבין לה גו אודניה אמר לון ומה הוא סורחניה א"ל דנדר על נפשיה ואמר אי איתעביד נשייא קטלי לכל חרשייא והיידן עביד ליה נשיא ולא קטלין אלא [בס"א והא] אית תומנין נשי במערת אשקלון מחבלין עלמא זיל ומר ליה אמר לון גברא רבא הוא ולית היא מהימנתי א"ל עינוון הוא סגי ומהימנתיך ואין לית מהימנתיך אפיק עיניך ויכה גו ידך אפיק עיניה ויהב גו ידיה אמרו חזרת ואשתוות לחבירתה אזל ומר ליה בעא מיעבד סימניה קומוי א"ל לית את צריך אנא ידע דאת גברא חסידא אע"פ כן בלבי חשבית בפומי לא אמרית והיה יום סגריר נטל תמנין גוברין בחירין לבושין מאנין נקיין ונסב עמון תנין קידרין חדתין אמר לון כד נא צפר לבשין מניכון וד נא צפר תיניינו עולו כיון דעאל למערת אשקלון אמר אוים אוים פתחון לי מן דידכון אנא כיון דכנס חדא אמרה מה דאמרה ומייתי פיתא וחדא אמרה מה דאמרה ומייתי תבשילא וחדא אמרה מה דאמרה ומייתי חמרא אמרן ליה מה אית בך עבד אמר לון אית בי עביד נא צפר תרי זימנין ומעייל להכא תמנין גוברין בחירין לבושין מאנין נקיים חדי ומחדי לכון אמרן ליה לון נר בעיין כיון דצפר לבשו מנין נקיים כיון דצפר תיניינו עלו כולהו כחדא רמז לון כל חד מינכון יטול חדא ויטלטלינה מארעא ולא מצלח מה דו עבדה והוה אמר לההיא דאייתת פיתא אייתי פיתא ולא מייתא והוא אמר אייתי לצליבא איתי תבשילא ולא מייתא והוא אמר אייתי לצליבא אייתי חמר ולא מייתא והוא אמר אייתי לצליבא כן עבד לכולהו היינו דתנינן שמונים נשים תלה שמעון בן שטח באשקלון ואין דנין שנים ביום אחד אלא שהשעה צריכה לכן