ירושלמי סוכה דף כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


גמרא  ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו זה ההיכל.  ויקב חצב בו זה המזבח.  וגם יקב זה השית.  רבי שמעון אומר מעשה שמים היו.  לפי שהיו מעשה שמים יכול לא יהו נאי' כמעשה ידי אומן תלמוד לומר (שיר, ז) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן.  נאים היו יותר ממעשה ידי אומן.  תני אמר רבי לעזר בי ר' צדוק לול קטן היה בין האולם ולמזבח אחת לשבעים שנה היה פרחי כהונה יורדין ומעלין אותו בקדושה שהיה קרוש כעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותה בקדושה.  כשם שהיה ניסוך בקדושה כך היתה שריפתו בקדושה.  א"ר ראה שהתפיסתך התורה לשון חיבה לשון שיבעה לשון שיכרות.  ר' יודה בר לקרה בשם ר' שמואל בר נחמן משחרב בה"מ פסק יין קרוש ופסקה זכוכית לבנה מהו זכוכית לבנה שהיתה מתקפלת.  הוון בעיין מימר המעובה של מים והמידק של יין דאמר רבי יונה בשם רבי אימי נקב שאינו מוציא מים מוציא יין ושאינו מוציא יין מוציא שמן ושאינו מוציא שמן מוציא דבש.  ואפילו תימר חילופין דר' יהודה הוא דר' יהודה אמר מלוג היה מנסך כל ח'.  רשב"ל בעא קומי ר' יוחנן הקדימן לזבח מה הן.  ניסכן בלילה מה הן.  לא ניסך היום מהו שינסך למחר.  א"ל נישמעינ' מן הדא דאמר רבי אילא בשם ר' יוסי ונסכיה אחד ניסכי מים ואחד ניסכי יין הדא אמרה הקדימן לזבח כשר ניסכן בלילה כשר לא ניסך היום

 

עין משפט

25 ד_כה מיי' פ"י מהל' תמידין ומוספין הלכה ז':