ירושלמי נידה א

נידה פרק א: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

הלכה א משנה

שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה אפילו לימים הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת כל אשה שיש לה ווסת דייה שעתה והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה הממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה

הלכה א גמרא

מהו דיין שעתן שאינן מטמאות טהרות למפרע וחכמים אומרי לא כדברי זה ולא כדברי זה לא כשמאי שלא נתן סייג לדבריו ולא כהלל שהפליג על מדותיו אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת כיצד מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה בדקה עצמה בשני בשבת וראת בחמישי בשבת אין טמא אלא עד מעת לעת דארבעתא כיצד מפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת בדקה בשחרית וראת במנחה אין טמא אלא עד שחרית תמן תנינן השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע רבי אמי בעי מתניתא דלא כשמאי אמר רבי יוסי אין לית הוא כשמאי אפילו כהלל לית היא ולא מודה הלל במבוי שהוא מתכבד ושטף של גשמים עובר בו שהוא טהור שמאי אומר הדא אשה על ידי שהיא רגילה במי רגלים עשו אותה כמבוי שהוא מתכבד ושטף של גשמים עובר בו והוא טהור כד כדון בשבדקה ומצתה נגוב בדקה ומצתה טהור רבי אמי בשם רב רבי בא בשם רב יהודה בדקה ומצתה טהור אסורה לביתה עד שיתנגב מעיינה חד רבי טובי אמר בשם רבי אבהו אסורה לביתה עד מעת לעת אמר רבי יעקב בר אחא כד סליקית להכא שמיתה מן כל רבנן מותרת לביתה מיד הוון בעיי מימר מאן דמר מותרת לביתה מפקידה הוא למעט מעת לעת ומאן דמר אסורה לביתה אינה כפקידה למעט מעת לעת ואפילו כמאן דמר אסורה לביתה כפקידה היא למעט מעת לעת ולמה היא אסורה לביתה שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין היא מתרגלת בדמים טמאין בדקה ומצתה ספק פשיטא אינה כפקידה למעט מעת לעת הוא עצמו מהו שיטמא בספק נישמעינה מן הדא טומטום ואנדרוגינס שראו דיין שעתן מה את שמע מינה א"ר יוסי טומטום ואנדרוגינס ספק ומעת לעת ספק ואין ספק לספק וכא ראייתה ספק ומעת לעת ספק ואין ספק לספק הונא בר חייה אמר מעת לעת שאמרו לקדשים אבל לא לטהרות התיב רב חסדא והתני מעשה בריבה אחת בעייתלו שהפסיקה לה שלש עונות ולא ראת ואח"כ ראת ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה וכי יש קדשים בעייתלו אלא בשנעשו לטהרת הקודש ולא כחולין הן תיפתר שנעשו לטהרת מי חטאת שמי חטאת חמורין מן הקודש תני מעת לעת שאמרו תולין אבל לא שורפין והוה ר זעירא חדי בה אשכח תני הרואה כתם מטמא למפרע ומה היא מטמאה האוכלין והמשקין והמשכבו והמושבו ומקולקלת למיניינה ומטמא את בועלה למפרע הרואה דם מטמא למפרע ומה היא מטמא האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות ואינה מקולקלת למניינה ואינה מטמא את בעלה למפרע רבי עקיבה אומר מטמא את בעלה למפרע וזה וזה תולין אבל לא שורפין תמן אמרין מעת לעת שאמרו משכבה כמגעה מה כבועל נדה ואינו מטמא בהיסט ואינו מטמא ככלי חרס אשכח תני מטמא בכלי חרס בהיסט מעת לעת שאמרו מגעה ברשות הרבים מהו נישמעינה מן הדא מעוברת ומיניקה טהורות לבעליהן וכן אשה שיש לה ווסת ושאר כל הנשים טהורות בביאה ומטמאות במגע הדא אמרה ודאי מגעה ברשות הרבים טמא רבי יודן בעי בדקה חלוקה בשחרית ומצתה טהור ובמנחה ומצאת עליו כתם פשיטא חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה גופה מהו שיהא טמא מעת לעת כלום את מטמא גופה אלא מחמת חלוקה חלוקה אינו טמא אלא עד שעת בדיקה וגופה טמא מעת לעת והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה היך עבידא בדקה עצמה בשחרית ושימשה בעד בחצות וראת במנחה אין טמא אלא עד שעת תשמיש לוי אמר בעד של אחר התשמיש היא מתניתא אבל בעד שלפני התשמיש המומה היא לביתה ואינה בודקת יפה רבי אבון בשם רבי זעירא בעד שלפני התשמיש היא מתניתא אבל בעד של אחר התשמיש דיהא היא מחמת שכבת זרע

מתוך: ירושלמי נידה א ב (עריכה)

הלכה ב משנה

כיצד דייה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות פירשה וראת דם היא טמיאה וכולן טהורות אע"פ שאמרו מטמא מעת לעת אינה מונה אלא משעה שראת רבי אלעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה ומעוברת ומיניקה וזקינה אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא בתולה אבל הלכה כרבי אליעזר

הלכה ב גמרא

אמר רבי יהושע לא שמעתי אלא בתולה אבל הלכה כרבי ליעזר אין אומרין מי שלא ראה את הלבנה יבוא ויעיד אלא אומר מי שראה את הלבנה יבוא ויעיד אתה לא שמעת אני שמעתי כל ימים שהיה ר ליעזר קיים היתה הלכה כרבי יהושע משמת רבי ליעזר הנהיג רבי יהושע הלכה כרבי ליעזר מה נן קיימין אם בששמע רבי ליעזר מפי אחד ורבי יהושע מפי שנים בין בחיים בין לאחר מיתה תהא הלכה כרבי יהושע ואם בששמע רבי יהושע מפי אחד ורבי ליעזר מפי שנים בין בחיים בין לאחר מיתה תהא הלכה כר ליעזר כהדא דתני אחד אומר שמעתי מפי שנים ושנים אומרים שמענו מפי אחד ייפה כח האחד ששמע מפי שנים מכח השנים ששמעו מפי אחד אלא כן אנן קיימין בשוין זה שמע מפי אחד וזה שמע מפי אחד זה שמע מפי שנים וזה שמע מפי שנים בחייו לא ראה דעתו לאחר מיתתו ראה דעתו מה חמית מימר בשראה דעתו כהדא דתני ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות מפני שאין לה כתמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע אבל תינוקת שהגיע זמנה לראות כתמה כראייתה מה ראייתה דייה שעתה אף כתמה דייה שעתה אמר רבי ינאי מפני ששירפה מצוי ומה אם זה ששירפה מצוי את אמר דייה שעתה אלו שאין שירפן מצוי לא כל שכן מיכן שראה דעתו

מתוך: ירושלמי נידה א ג (עריכה)

הלכה ג משנה

אי זו היא בתולה כל שלא ראת דם כל ימיה אף ע"פ נשואה מעובר משיודע עוברה מיניקה משתגמול את בנה נתנה בנה למיניקה וגמלתו או מת רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת וחכמים אומרים דייה שעתה

הלכה ג גמרא

כן היא מתניתא כל שלא ראת דם נידה מימיה ואף על פי נשואה בתולה לדמים אמרו אבל לא בתולה לבתולים פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים פעמים שהיא בתולה לבתולים ואינה בתולה לדמים בתולה לדמים בשראת ואחר כך נישאת בתולה לבתולים בשנישאת ואח"כ ראת תני שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת שקמה ובתולת הארץ בתולת אדם כל שלא נבעלה מימיה בתולת שקמה כל שלא נקצצה מימיה בתולת הארץ כל שלא נחרץ בה מימיה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין בה חרץ ואפילו נישאת ואפילו עיבירה ואפילו מיניקה ואפילו שופעת כל שבעה לזכר וכל ארבעה עשר לנקיבה וקסמא בידיה בשעת שהוא זכר שבעה ובשעה שהיא נקיבה י"ד והיא שהפסיקה דם טוהר כהדא דתני הפסיקה דם טהור ולא ראת ואח"כ ראת ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה על דעתיה דרב דהוא אמר מעיין אחד הוא אלא שהתורה טיהרה אותו ניחא על דעתיה דרבי ינאי דו אמר מעיין אחד הוא אלא שהוא משתנה יאות על דעתיה דלוי דהוא אמר שני מעינות הן אפילו לא הפסיקה דם טוהר תהא דייה שעתה א"ר מנא טעמא דלוי שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין היא מתרגלת בדמים טמאין א"ר יוסי בי רבי בון יכיל לוי פתר לה מן הדא דתנינן רבי יוסי אומר מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן ותני עלה ימי עיבורה וימי מיניקותה מצטרפין לשלש עונות דהוא סבר מעיין אחד הוא עד כמה הוא הכרת העובר סומכוס אמר משום ר"מ עד שלשה חדשים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ויהי כמשלש חדשים וגו אמר רבי יודן ואפילו מעוברות רוח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח תהרו חשש תלדו קש וגו רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי חייה רובה אפילו רובו של ראשון ורובו של אחרון והאמצעי שלם אסי אמר תשעים יום שלימים ושמואל אמר הן ועיבוריהן אתא עובדא קומי רבנן דתמן ולא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון או שבעה עשר מן הראשון ושלש עשר מן האחרון וחמשה שלימים באמצע ביקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות אמר לון רב נחמן בר יעקב כהדין עובדא אתא קומי אבא בר בא ואכשר ואבא בר בא פליג על שמואל בריה אמר רבי בא שנייא היא הכרת העובר שנייא היא לידתו הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין תמן תנינן כמה היא קישוייה ר מאיר אומר אפי ארבעים וחמשים יום ר יהודה אומר דייה חדשה רבי יוסי ור שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות רבי יוסי בשם ר בא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין דלא כן ניתני שלשים יום רבי יוסי בי רבי בון זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין דתנינן דייה חדשה רבי יודן בעי סוף דבר עד שתלד לא אפילו הפילה אמר רבי מנא שמעית בשם שמואל היא הכרת העובר היא לידתו ולית אנא ידע מן מה שמעית אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי רבי ירמיה אמרה אמר ליה רבי חזקיה לא אמרה רבי ירמיה ואיקפד רבי יוסי לקיבליה אמר אילו יהושע שהיה קשור למשה לא הוה אמר כן והוא אמר כן חזר ואמר אין אמרה אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה ואבא בר בא פליג על שמואל ברי ר ברכיה בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לרע"ד א"ל רבי מנא מנן שמע רבי הדא מילתא א"ל מן רבי בא מחלפה שיטתיה דרבי בא תמן הוא אמר שנייא הוא הכרת העובר שנייא היא לידתו והכא הוא אמר הכין רבי בא בר זוטרא משם שמואל כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה רבי חייה בר אשי הוה יתיב קומי רב חמתיה מיבעת א"ל מהו כן א"ל חמרתי מעברה והיא בעייא מילד ואנא בעי מרבעתה דלא תצטנן א"ל אימתי עלה עליה הזכר א"ל ביום פלן וחשב א"ל בעייא היא עד כדון ותני כן הפוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה והמוספת אינה מוספת על ימות החמה מילתיה דרבי יהושע פליגא דמר ריב"ל בקורת של אנטונינוס היתה עוברה והריבעו של בית רבי ממנה שוורין ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו לאחר זמן כאן בבהמה טמאה וכאן בבהמה טהורה והכתיב הידעת עת לדת יעלי סלע חולל איילות תשמור תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה א"ל חיה טהורה כבהמה טמאה

מתוך: ירושלמי נידה א ד (עריכה)

הלכה ד משנה

אי זו היא זקינה כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה רבי לעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דייה שעתה רבי יוסי אומר מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות דייה שעתה

הלכה ד גמרא

רבי מאיר אומר מחמת החלב הדמין מסתלקין רבי יוסי אומר מחמת הצער הדמים מסלקין אשכחת אמר קולת וחומרת על דברי רבי מאיר קולת וחומרת על דרבי יוסי קולה על דרבי מאיר שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים דייה שעתה וחומרת שאם נתנה בנה למיניקה וגמלתו ומת מטמא מעת לעת וקולת על רבי יוסי שאם נתנה בנה למיניקה וגמלתו ומת דייה שעתה וחומרת שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים אסור עד כ"ד חדש והא רבי מאיר אמר מטמא מעת לעת מה מיד או לכשיפסוק התינוק ואינו יכול לחזור נישמעינה מן הדא יונק הוא התינוק והולך עד כ"ד חדש שלימין מיכן והילך כיונק שקץ דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר יונק הוא התינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים ומותר פירש אין מחזירין אותו עד איכן רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן עד מעת לעת רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבישמעון בן לקיש עד שלשה ימים מעת לעת במה דברים אמורים בזמן שפירש מתוך בורייו אבל אם פירש מתוך חוליו מחזירין אותו מיד ובתינוק שאינו של סכנה אבל בתינוק שהוא של סכנה אפילו לאחר כמה מחזירין אותו מיד זקינה אי זו היא זקינה רבי שמעון בן לקיש אמר כל שקורין אותה אמה ואינה מקפדת ובדעתה הדבר תלוי א"ר אבין כל שהוא ראויה להיקרות אימא תני העבדים והשפחות אין קורין אותן אבא פלוני ואימא פלונית של בית ר"ג היו קורין לעבדיהן ולשפחותיהן אבא טבי ואמה טביתה תני רבי הושעיה ילדה ואחר כך נתגיירה אין לה דם טוהר א"ר יוסי ויאות אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לו מאחר שאין לה דמים טמאין אין לה דמים טהורין תני הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים דברי רבי יודה רבי יוסי אומר אינן צריכות להמתין שלשה חדשים ובדמים רבי יודה אומר דייה שעתה רבי יוסי אומר מטמא מעת לעת אמר רבי נראין דברי רבי יוסי בדמים ודברי רבי יודה בוולד ורבי חייה בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי דלא כן מה אנן אמרין רבי יודה ורבי יוסי אין הלכה כרבי יוסי אלא בגין דמר רבי נראין ולא כן אמר רבי בא בשם רבי זעירה כל מקום ששנה רבי נראין אדיין המחלוקת במקומה חוץ מן העיגול של דבילה דאהן מודה לאהן ואהן מודה לאהן אמר ר יוסי קשיתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו ואפי דבר ברי שנבעלו א"ל וסתם נכריות לא כבעולות הן רבי לעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דייה שעתה ותני עלה אמרו לו לא אמרו חכמים אלא זקינה והתני אמר ר לעזר מעשה בריבה אחת בעייתלו שהפסיקה שלש עונות ולא ראת ואחר כך ראת ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה אמרו לו קטן היית ואין עדות לקטן פעם אחת הורה רבי כרבי לעזר והיה מצטער אמר רבי מנא קומי רבי יוסי איתא חמי בשעה שהורה כקולי רבי מאיר וכקולי רבי יוסי לא היה מצטער וכאן היה מצטער א"ל תמן יחידין אינון אית מימר נצרפה דעתו עם רבי מאיר ורבו על רבי יוסי נצרפה דעתו עם רבי יוסי ורבו על ר מאיר אית לך מימר הכא נצרפה דעתו עם רבי לעזר ורבו על חכמים ולא עוד אלא דתני עלה אמרו לו הוריית שעה היתה רבי יוסי אומר מעוברת ומיניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן ותני עלה ימי עבורה וימי מיניקותה מצטרפין לשלש עונות דו סבר מעיין אחד הוא

מתוך: ירושלמי נידה א ה (עריכה)

הלכה ה משנה

במה אמרו דייה שעתה בראייה הראשונה אבל בשנייה מטמא מעת לעת ואם ראת את הראשונה מאונס אף בשנייה דייה שעתה

הלכה ה גמרא

שמואל אמר לא שנו אלא בתולה וזקינה אבל מעוברת ומיניקה נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה רב ורבי יוחנן תריהון אמרין היא בתולה היא זקינה היא מעוברת היא מיניקה אמר רבי זעירא אתייא דרב ודרבי יוחנן כרבי חנינה וכולהון פליגין על שיטתיה דשמואל דמר רבי לעזר בשם רבי חנינה פעם אחת הורה רבי כקולי רבי מאיר וכקולי רבי יוסי היך עבידא הוכר עוברה ואחר כך ראת רבי מאיר אומר דייה שעתה רבי יוסי אומר מטמא מעת לעת ראת ראיות הרבה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת רבי מאיר אומר מטמא מעת לעת רבי יוסי אומר דייה שעתה ואם אומר את נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה למה לי כקולי רבי יוסי הדא דרבי מאיר קלילא מדרבי יוסי אמר רבי מנא קומי רבי יוסי או נימר רבי מאיר ורבי יוסי דחלב א"ל בפירוש הכין אתאמרת עד כדון בתינוקת שהגיע זמנה לראות תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראת ראיות ראייה ראשונה דייה שעתה שנייה דייה שעתה שלישית דייה שעתה מיכן והילך מטמא מעת לעת רבי ירמיה בשם רב שלישית עצמה מטמא מעת לעת זקינה שהפסיקה שלש עונות דייה שעתה חזרה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת דייה שעתה בשלא כיוונה מחמת הווסת בשפחתה או הותירה שאילו כיוונה נקבעה ווסתה ר יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושנייה והפסיקה שלש עונות ולא ראת ואח"כ ראת כווסת ארוכה היא שתטמא מעת לעת או כהפסק עונה היא שתהא דייה שעתה א"ל רבי יוסי מה אם בשעה שעשיתה ככדמין את אמר דייה שעתה כאן שלא עשיתה ככדמין לא כל שכן א"ל ואין כיני אפילו ראת ראייה אחת לא תטמא מעת לעת עד שתראה שלש אחר הפסיקה א"ל דמייא לווסת ארוכה כמה עונה נותנין לה עונה בינונית רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא נותנין לה עונה בינונית שלשים יום ויתנו לה עונה מאחר שלא נתבררה בדמים אין לה עונה ומהו שיהא לה כתמין חזקיה אמר מאחר שעשיתה ככד מים יש לה כתמין שמואל אמר אפילו כל הסדין כולו מלא טיפין של דם אין לה כתמין רבי יוחנן בשם רבי ינאי אפילו ראת מאה פעם אין לה כתמין עד איכן עד שתבוא לימי הנעורים ואילו הן ימי הנעורים משתביא שתי שערות רבי בא רבי חייה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק רוקה טהור מדרסה טהור מגעה ברשות הרבים טהור סברין מימר מעת לעת

מתוך: ירושלמי נידה א ו (עריכה)

הלכה ו משנה

אע"פ שאמרו דייה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנידה והיושבת לדם טוהר והמשמשת בעדים חוץ מן היושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורין ופעמים שהיא צריכה להיות בודקת בשחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה יתירות עליהן הכוהנות בשעה שהן אוכלות בתרומה ר יהודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה

הלכה ו גמרא

כיני מתניתא חוץ מן הנידה שלא הפסיקה לה טהרה והמשמשת בעדים כיני מתניתא צריכה שתשמש בעדים ובתולה שדמיה טהורין כיני מתניתא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת שמואל אמר לילה ויום עונה ומקצת עונה ככולה הפסיקה ואחר כך ראת טמיאה שינת מראה דמיה טמיאה אמר ר זעירא בשלא שינת מחמת התשמיש אבל אם שינת מחמת התשמיש טהורה אמר רבי יוסי ומתניתא אמרה כן ובתולה שדמיה טהורין הדא אמרה שינת מחמת התשמיש טהורה ואם אומר את שינת מחמת התשמיש תהא טמיאה ותשמש בעד שמא תשנה מחמת התשמיש ותהא טמיאה פעמיים היא צריכה להיות בודקת אמר רבי יוסי בי רבי בון כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות רבי לעזר בשם רבי הושעיה כל מקום שאמרו חכמים בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות טמאות בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות בעלה ספק בקרבן כנגדה בטהרות תלויות רבי שמואל בר רב יצחק בעי אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטריקלין ולא דבר ברי שהזקן משמש תחילה הא אם ילד אתי ומטעי ביה רבי אבון בשם רבי יודן אני אומר שם היה ביאה היא שהיא סותמת ברם הכא אילו הוה שם מי מעכבו שלא לצאת מתניתא פליגא על רבי הושעיה פירשה וראת היא טמיאה וכולן טהורות מתניתא פליגא על בר פדייה רבי יודה אומר אף בשעת עברתן מלוכל בתרומה ליידא מילה לא שאם תראה תהא מטמאה למפרע אמר רבי עזרא קומי רבי מנא תיפתר באשה שאין לה ווסת א"ל כן אמר רבי יוסי רבי כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה ווסת אנן קיימין אמר רבי יוסי בי רבי בון סלקת מתניתא עד כאן באשה שיש לה ווסת מיכן ואילך באשה שאין לה ווסת ואפילו תימר לא סלקה מתניתא אלא כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה ווסת אנן קיימין ומה עביד לה בר פדייה חלוקין על רבי יודה